יחסי סין–עיראק

יחסי סין–עיראק
הרפובליקה העממית של סין עיראק
סיןעיראק
שטח (בקילומטר רבוע)
9,596,967.75438,317
אוכלוסייה
1,394,017,41738,872,655
תמ"ג (במיליוני דולרים)
25,360,000649,300
תמ"ג לנפש (בדולרים)
18,19216,703
משטר
דמוקרטיה עממיתרפובליקה

יחסי סין–עיראק הם היחסים הבילטרליים בין סין לבין עיראק. היחסים בין שתי המדינות הם קרובים וידידותיים מאוד.

היסטוריה

היחסים בעבר

שגרירות עיראק בסין

מוסלמים סינים לחמו נגד יפן במלחמת העולם השנייה. על מנת לזכות בתמיכה בסין במדינות מוסלמיות, ביקרו במצרים, בסוריה ובטורקיה החווי המוסלמי[1] מה פוליאנג והאויגורי המוסלמי איסה יוסף אלפטקין בשנת 1939.[2] המנהיגים ההינדים טאגור וגנדי וג'ינה המוסלמי דנו שניהם במלחמה עם המשלחת הסינית המוסלמית בהנהגת מה פוליאנג, בעוד בטורקיה נפגש איסמט אינני עם המשלחת המוסלמית הסינית.[3] עיתונים בסין דיווחו על הביקור.[4] מה פוליאנג ואיסה פעלו אצל ג'ו ג'יהואה.[5]

העיתונים בסוריה דיווחו על הפצצתם של מוסלמים סיניים על ידי מטוסי הקרב של היפנים. המשלחת סיירה באפגניסטן, איראן, עיראק, סוריה ולבנון. שר החוץ, ראש הממשלה ונשיא טורקיה נפגשו עם המשלחת המוסלמית הסינית לאחר שהגיעו דרך מצרים במאי 1939. גנדי וג'ינה נפגשו עם מא פוליאנג ואיסה אלפטקין כשהם גינו את יפן.[6]

מא פוקסליאנג, איסה אלפטקין, וואנג זנגשאן, שו וונבו ולין ז'ונגמינג נסעו כולם למצרים כדי להוקיע את יפן מול המילים הערביות והאסלאמיות.[7]

היחסים בין עיראק לסין כוננו לאחר המהפכה של 1958 שהפילה את המלוכה והקימה רפובליקה. היחסים בין שתי המדינות כוננו רשמית ב-25 באוגוסט 1958. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 התחזקו היחסים בין שתי המדינות כאשר עיראק רכשה נשק סובייטי וסיני במהלך מלחמת מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים עם ישראל. אך גם בתקופה זו היה כאוס מכיוון שממשלת עיראק עברה כמה הפיכות צבאיות וניסיונות הפיכה. בשנת 1971 עיראק תמכה בהצעתה של סין למושב קבוע באו"ם והיא הצביעה בעד קבלתה של בייג'ינג והחלפתה של טייפה.[8] במהלך מלחמת איראן–עיראק בין השנים 1980–1988 הייתה סין אחת הספקיות העיקריות לכל הצדדים במלחמה. למעשה, סין שיחקה בשני הצדדים במהלך המלחמה ושלחה נשק גם לאיראן וגם לעיראק.[9]

במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991 גינתה סין את פלישת עיראק לכווית ותמכה בתוקף בפעולה הצבאית של הקואליציה. אולם לאחר מלחמת המפרץ התגלה כי סין הפרה את החלטות האו"ם על מלחמת המפרץ וכי סין החלה לחמש מחדש את עיראק[10]

יחסים עכשוויים

סין התנגדה בתוקף למלחמת עיראק בשנת 2003 ויחד עם צרפת, גרמניה ורוסיה גינו בתוקף את הפלישה והכיבוש וקראו לנסיגת כל הכוחות מהמדינה. כל ארבע המדינות התאחדו נגד ארצות הברית ובריטניה וסירבו לתרום כוחות כלשהם לעיראק אלא אם כן היה קיים מנדט של האו"ם.[11] למרות ההתנגדות לפלישה סין התגלתה כאחת הזוכות הגדולות ביותר בחוזי הנפט בעיראק, שבהם זכו בעיקר חברות רוסיות וסיניות. חברות סיניות היו מוכנות לפעול על חוזים מבוססי עמלה ל-20 שנה, שהציעו שולי רווח נמוכים מכפי שרצו חברות מערביות.[12]

בשנת 2008 הפכה CNPC הסינית לחברה הזרה הראשונה שחתמה על הסכם ייצור נפט עם ממשלת עיראק מאז הפלישה בשנת 2003. העסקה קובעת תנאים חדשים להסכם שהושג בין סין לעיראק תחת סדאם חוסיין בשנת 1997.[13] בשנת 2009, CNPC שיתפה פעולה עם BP וזכתה בחוזה שירות לפיתוח שדה הנפט ברומילה, שדה הנפט הגדול ביותר בעיראק.[14]

בשנת 2013 סין קנתה כמעט מחצית מייצור הנפט העיראקי, כמעט 1.5 מיליון חביות ביום.[15]

בשנת 2015, עיראק ייבאה טכנולוגיית מזל"ט חמוש מסין, שהובילה למהפך בשדה הקרב במוסול וברמאדי כנגד ISIL.

ביולי 2019, שגרירים באו"ם מ-50 מדינות, כולל עיראק, חתמו על מכתב משותף ל-UNHRC לגבי ההגנה של סין בטיפול אויגורים וקבוצות מיעוט מוסלמיות אחרות באזור שינג'יאנג.[16]

ביוני 2020 עיראק הייתה אחת מ-53 מדינות שתמכו בחוק הביטחון הלאומי בהונג קונג באו"ם.[17]

הערות שוליים

  1. ↑ Hsiao-ting Lin (13 בספטמבר 2010). Modern China's Ethnic Frontiers: A Journey to the West. Routledge. עמ' 126–. ISBN 978-1-136-92393-7. 
  2. ↑ Hsiao-ting Lin (4 באוגוסט 2010). Modern China's Ethnic Frontiers: A Journey to the West. Taylor & Francis. עמ' 90–. ISBN 978-0-203-84497-7. Hsiao-ting Lin (13 בספטמבר 2010). Modern China's Ethnic Frontiers: A Journey to the West. Routledge. עמ' 90–. ISBN 978-1-136-92392-0. Hsiao-ting Lin (13 בספטמבר 2010). Modern China's Ethnic Frontiers: A Journey to the West. Routledge. עמ' 90–. ISBN 978-1-136-92393-7. 
  3. ↑ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2016-09-19. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2016. 
  4. ↑ "歡迎艾沙馬賦良 暨近東各國新疆歸國學生 葉朱二氏昨舉行茶會 :: 民國38年前重要剪報資料庫". contentdm.lib.nccu.edu.tw. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2018. 
  5. ↑ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2016-05-13. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2016. 
  6. ↑ xzbu论文网. "西北回族在抗战中的贡献". www.xzbu.com. אורכב מ-המקור ב-27 August 2017. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2018. 
  7. ↑ xzbu论文网. "中国首批留埃学生林仲明". www.xzbu.com. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2018. 
  8. ↑
  9. ↑ "The Hour - Google News Archive Search". news.google.com. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2018. 
  10. ↑ "U.S. to China: Improve human rights to mend ties". pqarchiver.com. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2018. 
  11. ↑ Commentary: Will the World Pattern Change?
  12. ↑ Pepe Escobar (16 בדצמבר 2009). "Iraq's oil auction hits the jackpot". Asia Times. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2014. 
  13. ↑ "Iraq Signs Oil Deal With China Worth Up to $3 Billion". The New York Times. 29 באוגוסט 2008. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2020. 
  14. ↑ "China's CNPC ups, BP lowers stake in Iraq oil deal". Reuters. 3 באוקטובר 2009. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2020. 
  15. ↑ Tim Arango and Clifford Krauss (2 ביוני 2013). "China Is Reaping Biggest Benefits of Iraq Oil Boom". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2014. 
  16. ↑ "The Pro-Xinjiang Contingent". Wired. 28 ביולי 2019. 
  17. ↑ Lawler, Dave (2 ביולי 2020). "The 53 countries supporting China's crackdown on Hong Kong". Axios (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-3 ביולי 2020. 
הרפובליקה העממית של סין יחסי החוץ של סין
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
גופים בינלאומיים האומות המאוחדות
עיראק יחסי החוץ של עיראק
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
מלחמת המפרץ
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.