לקיה

לקיה
מסגד בכניסה ללקיה
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה סאלם אבו עאיש
גובה ממוצע[1] ‎396 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 13,394 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 141
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.2% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,345 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 91
תחום שיפוט[2] 5,500 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 185
31°19′27″N 34°52′02″E / 31.3240532783629°N 34.8671914301082°E / 31.3240532783629; 34.8671914301082
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]		 1 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]		 0.3659
    - דירוג מדד ג'יני 215
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 16.8%
גילאי 5 - 9 14.2%
גילאי 10 - 14 13.7%
גילאי 15 - 19 11.6%
גילאי 20 - 29 16.7%
גילאי 30 - 44 15.2%
גילאי 45 - 59 8.4%
גילאי 60 - 64 1.2%
גילאי 65 ומעלה 2.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 5
–  על-יסודיים 6
תלמידים 4,923
 –  יסודי 2,692
 –  על-יסודי 2,231
מספר כיתות 183
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
 פרופיל לקיה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
[www.laqye.muni.il/ אתר המועצה]

לַקִיָּה (בערבית: اللقية) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996.

היסטוריה

לקיה הוקמה למען הבדואים שחיו באזור צפון הנגב, כחלק ממערך של שבעה יישובים שכוללים בנוסף ללקיה את רהט, כסייפה, חורה, תל שבע, שגב שלום וערערה-בנגב.

היישוב הוקם בשנת 1990 אף על פי שתוכנן לקום כבר ב-1974 לבדואים שהתגוררו אז באזור תל ערד. בני השבטים החלו להתאגד במקום כבר בשנת 1985. בין השבטים המרכיבים את היישוב נמנים שבט אלסאנע (שהוא השבט הגדול ביותר בלקייה), אלאסד, אלבדור, אבו סעד, אבו עמאר ושבט אבו מחארב. כיום ישנם ביישוב כ-12,000 תושבים ועוד כ-4,500 תושבים בפזורה בקרבת היישוב. בשנת 1999 נערכו הבחירות הראשונות למועצה המקומית בהן זכה השייח אבראהים אבו מחארב. נכון ל-2016 ראש המועצה הוא אבו עאיש סאלם.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בלקיה 13,394 תושבים (מקום 141 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, ללקיה דירוג של 1 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 60.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,429 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]

רמת האבטלה גבוהה במגזר הבדואי באופן כללי, אם כי לקיה בולטת באחוז אבטלה גבוה אף ביחס לממוצע במגזר, כ-19% אחוז[דרוש מקור]. אפשרויות התעסוקה כוללות מפעלים ועסקים שונים באזורי תעשייה אשר נמצאים בחורה, רהט ובבאר שבע.

בלקיה קיימת קבוצת כדורגל "הפועל בני לקיה" אשר משחקת בליגה א' נוער. בעבר התקיימה קבוצת בוגרים אשר שיחקה בליגות הנמוכות[4].

נציגים בולטים בקהילה

  • טלב אל-סאנע, חבר כנסת לשעבר
  • אסמעיל אבו סעד, פרופסור במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופעיל חברתי ישראלי
  • אמל אלסאנע-אלחג´וג´, מנהלת אג'יק, המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף, היא פעילה למען הזכויות האישה במגזר הבדואי מגיל 17[5].
  • פרופ' ג'יהאד אל-סאנע - נחשב בין החלוצים בהייטק במגזר הערבי בכלל והבדואי בפרט, מרצה באוני' בן-גוריון במנגב וממקימי בית הספר למצוינות "עהד"
  • עליאן מוחמד אלסאנע, מייסד אגודת בני לקייה.
  • מבט מן האוויר, 2012
  • סימניה - עבודת רקמה בפרויקט "רקמת המדבר" בלקיה

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ↑ פרופיל לקיה באתר הלמ"ס
  4. ↑
  5. ↑ אמל אלסאנע אלחג'וג' זכתה בפרס שלמה בובליק
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלון • נפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה-בנגב • נאות חובב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.