תהילים ק'

פסוקי המזמור:תהילים, ק'
מִזְמוֹר לְתוֹדָה

א מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ:
ב עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה:
ג דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹקִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ:
ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ:
ה כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים. המזמור נאמר כתפילת הודיה ועל פי חלק מן המסורות נאמר בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן תודה[1]. המזמור נאמר כמעט מדי יום בתפילת שחרית כחלק מפסוקי דזמרא. מזמור זה חותם את ששת מזמורי הגאולה[2].

מבנה ותוכן המזמור

גוף המזמור מחולק לשני חלקים:

חלק ראשון - ג' קריאות לאנושות

  • הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ.
  • עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִֹמְחָה.
  • בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה.

נימוק: דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹקִים. הוּא עָשָֹנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ. עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.

חלק שני - ג' פעולות הודיה

  • בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה.
  • הוֹדוּ לוֹ.
  • בָּרְכוּ שְׁמוֹ.

נימוק: כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.

תוכן המזמור

המזמור פותח בכותרת "מזמור לתודה", שהיא אחת מעשרה מאמרות של שבח שבהן נאמר ספר תהילים. על דרך הפשט משמעות הביטוי "מזמור לתודה" הוא מזמור של דברי הודיה (רד"ק). פירוש נוסף - זהו מזמור שהושר בעת הבאת קרבן תודה (רש"י).

במזמור ישנם שבעה ציוויים: הריעו, עבדו, בואו, דעו, בואו, הודו, ברכו. לאחר הציווי השלישי והשביעי בא נימוק לכל הציוויים: "כי ה' הוא אלוקים הוא עשנו ולא אנחנו, עמו וצאן מרעיתו", ו"כי טוב ה' לעולם חסדו, ועד דור ודור אמונתו".שלושת הציוויים הראשונים הוא קריאת המשורר לעבודת ה' בשמחה: הריעו, עבדו... בשמחה, בואו... ברננה. הציווי הרביעי, "דעו", הוא הציווי האמצעי הבא בתור נימוק המהווה את אמצעו ועיקרו של המזמור. בנימוק זה ישנם שלושה חלקים: הודאה ביכולת: "כי ה' הוא אלקים". הודאה בתלות: "הוא עשנו ולו אנחנו". הודאה בקרבה וברצון להטיב: "עמו וצאן מרעיתו"[3].

בחלק השני ישנם שלושה ציוויים, שעניינם הוא הודיה לה': בהן נקרא הציבור לבוא להודות, להלל ולברך. לאחר מכן מגיע הנימוק: "כי טוב ה', לעולם חסדו". בנימוק זה שלושה חלקים: טובו, חסדו ואמונתו של הבורא.

יש המסבירים את מבנה המזמור כשלושה שלבים: הרגשת הלב, המחשבה, הדיבור והמעשה.

ייחוס המזמור

מקובל לייחס את תוכן המזמור אל משה רבינו, כפי שמובא בשם רש"י:

"מזמור לתודה תקנו משה רבנו, דהוא ממזמורים הנאמרים על ידו, דכל המזמורים שבספר תהילים הכתובים אחר תפילה למשה איש האלוקים ולא נזכר בהם שדוד אמרם, תדע דמשה אמרם. ונראה הדבר שלכן לא הרבה בו יותר מד' פסוקים, כנגד ארבעה מיני לחמי תודה, ופסוק ראשון אינו אלא דברי סופר, ומ"עבדו את ה' בשמחה" מתחיל המזמור...".

סידור רש"י סי' תי"ז

דברים אלו מפורשים כבר בדברי התלמוד הירושלמי:

"רבי תנחומא בשם ריש לקיש: בשעה שאמר לו הקב"ה למשה והתודה עליו וגו', התחיל ואמר מזמור לתודה...".

עם זאת ישנם גם דעות המייחסות את המזמור לאדם הראשון או לדוד המלך.[דרוש מקור]

מזמור לתודה בנגינה

מובא בשו"ע שיש לומר את מזמור לתודה בנגינה מפני שהוא מיוחד אף ממזמורים אחרים.

מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה.

שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן נ"א סעיף ט'

דברי השולחן ערוך מקורם מהספר "כלבו" (סימן ד'), שם מובא מקור לדין זה מהפסוק (תהלים קמ"ז) "ענו לה' בתודה", כאשר המילה "ענו" פירושה שירה כמו "ותען להם מרים" וכן בשירת הבאר "עלי באר ענו לה". כמובא במדרש תנחומא (וירא, כב) "אין 'וענתה' אלא שירה, שנאמר 'ענו לה' בתודה'".

מזמור לתודה – לעתיד לבוא

במדרש[4] אמרו שלעתיד לבוא כל התפילות וההודאות בטלות חוץ ממזמור לתודה.

המקור לכך הוא מהפסוק: (ירמיה לג) "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָא-וֹת כִּי טוֹב" - אלו ההודיות, "מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה'" - זה קרבן תודה.

ה'אורחות חיים'[5] לומדים שכוונת המדרש היא למזמור לתודה, שכן המילים כי טוב ה' לעולם חסדו שנאמרו בירמיה "קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָא-וֹת - כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" לא נמצאים בתנ"ך כולו רק במזמור לתודה[6].

הטעם לכך מבאר האבודרהם (תקון התפלות וענייניהם): "כי התפלות בטלות שלא יצטרכו לשאול צורכי עולם, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים, ואין להם אלא שבח והודאה לשם יתברך".

מנהגים במזמור לתודה

סגולת י"ג

יש נוהגים לעשות את "סגולת י"ג" על מזמור לתודה: כאשר זקוקים לישועה מסוימת, י"ג אנשים אומרים במשך י"ג ימים את פרק ק' בתהילים - 'מזמור לתודה'[7].

מקור המנהג ברב דניאל פריש, מחבר הפירוש "מתוק מדבש" על הזוהר, שהרבה להמליץ לומר את פרק י"ג של תהילים י"ג פעמים במשך י"ג ימים.[8].

בשנים האחרונות יש מנהג ששינה קצת מהנוסחה המקורית של הסגולה. במקום לומר את פרק י"ג בתהילים, אומרים את פרק ק' בתהילים (מזמור לתודה). וכדי שיהיה שלוש פעמים י"ג, שזה בבחינת "הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" (קהלת ד,יב). כמו שאומרים ג' פעמים י"ג מידות בפתיחת ההיכל במועדים ואחר כך מבקשים[9], נהגו הם לומר את מזמור לתודה: י"ג אנשים, י"ג פעמים, במשך י"ג ימים (כל יום פעם אחת)[10].

הרעיון של המספר י"ג מובא במהרש"א (שבת קיט.): "נראה לכוין בזה המספר י"ג הנוגע לכל דבר שבקדושה... ומלת אח"ד שהוא גימטריא י"ג מורה עליהם, שמדות הללו סובבים על אחדותו".

מועדי אמירתו

בפסוקי דזמרא

מזמור לתודה נאמר כחלק מפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית (עיין לקמן לגבי המנהגים השונים באיזה ימים הוא נאמר).

בשו"ע מובא שיש לאומרו בנגינה מפני שהוא מיוחד אף ממזמורים אחרים.

"מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה".

שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן נ"א סעיף ט'

בשיבולי הלקט מובאים שני מנהגים הפוכים לגבי אמירת מזמור לתודה - פרק ק' מתהילים. מנהג אחד, המבוסס על המסורת שמזמור זה הושר בעת הקרבת קורבן התודה, ולכן יש לאומרו בכל יום חול, אך לא בשבת, בה אין מקריבים קורבן זה (על סמך דעה זו כותב הלבוש כי יש לשיר מזמור זה).

הדעה השנייה גורסת כי יש לומר את המזמור דווקא בשבת ולא בחול, משום שהשבת היא "יום הודאה" (כדוגמת הפסוק "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות ...").

דעה שלישית מובאת באבודרהם ולפיה אומרים מזמור לתודה בכל יום, בין בשבתות וחגים, ובין ביום חול, ומסתבר שכך נהגו בספרד בתקופתו.

למעשה נהוג ברוב הנוסחים (אשכנז, ספרד, ספרדים ותימן) לומר שיר זה ביום חול בלבד. לעומת זאת האיטלקים נוהגים לאומרו רק בשבתות ולא בימות החול.

יש שכתבו שאין לאומרו גם בערב פסח ובחול המועד פסח, משום שגם אז לא הוקרב קורבן תודה (משום שהוא מוקרב עם חמץ, ומערב פסח בחצות היום ועד לאחר החג אסור להשהות או לאכול חמץ), אולם אחרים נהגו במקרה זה לדלג רק את שתי המילים "מזמור לתודה".[11] הרמ"א הכריע שלא לומר את המזמור כלל וכן המנהג הרווח בקרב האשכנזים.[12] כן יש הסוברים שאין אומרים מזמור זה בערב יום כיפור, מחמת שזמן אכילת קרבן תודה הוא יום ולילה, ואסור להקריב קרבן תודה בערב יום כיפור משום שממעט בזמן אכילתו.[13] כפי דעה זו נוהגים האשכנזים וחלק מן הספרדים, אם כי רוב הספרדים נוהגים לאומרו גם בימים אלו.

קבלת שבת

בקצת קהילות ספרדיות, אומרים מזמור זה לפני "הבו לה' בני אלים" (תהלים כט) בקבלת שבת.[14] בטעם המנהגים השונים ראה בפרק לכו נרננה.

עבדו את ה' בשמחה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

אחד מהיסודות העיקריים בתורת החסידות הוא עבודת ה' בשמחה. בשל כך הפך פסוק זה לאחד המשפטים המובלטים והמודגשים של תורת החסידות. ביטוי מוכר לכך הוא השיר העממי[15]:

"רבי נחמן מברסלב, כך אומר: אסור להתייאש, לא להתייאש אסור להתייאש. אם הגיע זמן קשה רק לשמוח יש, רק לשמוח יש".

עממי

להיגד "עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה" חוברו מנגינות רבות והוא מושר תדיר באירועי שמחה רבים כמו גם בימים טובים ומועדים שונים.

יצירות וביצועים מוזיקליים

מוזיקה יהודית

לפסוק "עבדו את ה' בשמחה" ישנם לחנים רבים. המפורסם שבהם, לחן עממי, מושר רבות בגני ילדים ובתי ספר במגזר הדתי והחרדי. לחן נוסף הוא של חסידות ברסלב המושר גם על ידי ישראל דגן. לחנים נוספים מופיעים בתקליט "ואני בחסדך" של מרדכי בן דוד ובתקליט "סך הכל" של יונתן רזאל.

אף לפסוק "בואו שעריו בתודה" ישנם מספר לחנים. אחד מהם הוא לחנו של הרב פנחס פרידמן מחסידות בעלז, שהולחן לכבוד בר מצווה של נכד האדמו"ר.

לחן מפורסם נוסף הוא ניגון ריקוד של אליהו אייזנבך מחסידות בעלז שהופיע בתקליט "השיבנו", המותאם למילים "עבדו את ה'... וצאן מרעיתו".

לחן מפורסם נוסף של שלמה יהודה רכניץ[16]

מוזיקה קלאסית

מזמור תהילים ק' (המופיע לעיתים קרובות בשמו הלטיני "Jubilate Deo") שימש מלחינים רבים ביצירות שונות, מהם ביותר מיצירה אחת.

כמה מן היצירות הנודעות ביותר חוברו על ידי המלחינים הבאים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רש"י תהילים ק'
  2. ראה ערך לכו נרננה.
  3. ספר פני שבת נקבלה עמוד 212
  4. ויקרא רבה צו פרשה ט'
  5. מובא בב"י ונפסק להלכה בשוע אוח סימן נא
  6. חוברת טוב להודות על מזמור לתודה עמ' כ"ה
  7. סודה, סגולתה ובאורה של סגולת הי"ג ו'מזמור לתודה' באתר דרשו
  8. מתוך עלון השפעת מתיקות הזוהר, גיליון ט'
  9. שער הכוונות - שבועות
  10. מתוך עלון קול תודה ניסן תשע"ח
  11. ראה במהרי"ל, סדר תפילה של פסח, סעיף ח.
  12. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכט, סעיף ב .
  13. הגהת הרמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרד, סעיף ב ובמשנה ברורה שם.
  14. סידור תפלת החדש, ליוורנו תשי"א, עמוד 225.
  15. להאזנה בביצוע של ישראל דגן ויוסף קרדונר.
  16. שירים ותפילות, באתר קול הלשון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.