מהרי"ל

רבי יעקב בן משה מולין
קברו של רבי יעקב הלוי בן משה מולין בוורמס
לידה 1360
ה'ק"כ
מגנצה שבגרמניה
פטירה 1427 (בגיל 67 בערך)
ה'קפ"ז
וורמייזא שבגרמניה
כינוי מהרי"ל
מקום קבורה בית העלמין העתיק בוורמס
מקום פעילות גרמניה
השתייכות ראשוני אשכנז
תחומי עיסוק הלכה, הנהגה רוחנית
תפקידים רבה של מיינץ, ראש ישיבה, חזן
רבותיו אביו, הרב משה לוי מולין, רבי שלמה יצחק וינר, רבי שלום מנוישטאדט, רבי אברהם קלויזנר
תלמידיו מהר"י וויל, רבי אלעזר בן יעקב, זלמן מסנט גור
בני דורו רבי יצחק אייזיק מטירנא
חיבוריו "מנהגי מהרי"ל", ניגונים לתפילות, שו"ת

רבי יעקב הלוי בן משה מולין( בן יעקב)(נקרא גם מהר"י סגל; בסביבות שנת ה'ק"ך (1360)[1], מגנצא - כ"ב באלול ה'קפ"ז (1427), וורמייזא), רבה של מגנצא וראש ישיבה בה. נחשב 'אבי מנהגי אשכנז'.

היה מנהיגה הרוחני של יהדות אשכנז בימיו. כתב תשובות לכל רחבי ארצות אירופה. חיבר ניגונים לתפילות, וחיבר ספר מנהגים, פסקים ופירושים בשם מנהגי מהרי"ל או ספר מהרי"ל. ספר זה הוא אחד המקורות הבסיסיים ביותר של ההלכה האשכנזית שהשפיע בעיקר על קהילות מערב אירופה ומשני ספרי המנהגים החשובים ביותר לצד "ספר המנהגים" של רבי יצחק אייזיק מטירנא שהשפיע על קהילות מזרח אירופה.

חייו

מהרי"ל היה בנו ותלמידו של הרב משה לוי מולין, רבה של מיינץ ותלמידו של רבי שלמה יצחק וינר. כבר בגיל צעיר הכירו בכשרונותיו האינטלקטואלים של מהרי"ל והוא נועד לגדולות. נשא לאישה את בתו של רבי משה נוימארק שהיה רב בווינה. תקופה מסוימת למד בווינר נוישטאדט יחד עם רבי יצחק אייזיק מטירנא אצל רבי שלום מנוישטאדט (כונה גם "רבי שלום מוויען") שהיה רבו המובהק, ואצל רבי אברהם קלויזנר, שהיה רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק. בשנת 1387 (ה'קמ"ז) תפס את מקום אביו כרבה של מיינץ והקים בעיר ישיבה שמשכה אליה תלמידים רבים. מבין תלמידיו היה מהר"י וייל.

מהרי"ל חי בתקופה לא קלה ליהודי האזור. הוא חזה בטבח ההמוני של יהודי אוסטריה בניסן ה'קפ"א (1421) ובמלחמות בבוהמיה שגרמו ליהודי בוואריה וחבל הריין סבל רב. מצבם הקשה של היהודים באזור באותה תקופה, משתקף בתשובות ההלכתיות שכתב, שרבות מהן מוקדשות לבעיות הנוצרות במצבים אלו: יתומים, אלמנות, ירושות, עגונות, אבלות ועוד. למהרי"ל היה תפקיד משמעותי בתהליך השיקום של יהדות גרמניה. הוא נפטר ונקבר בבית העלמין העתיק בוורמס.

מהרי"ל שימש כחזן בקהילתו. הוא דגל בגישה כי אין לשנות מן הניגונים המסורתיים. חלק מן הניגונים המיוחסים אליו היו בשימוש במיינץ עד לימי מלחמת העולם השנייה. מתוך כתביו נראה שמהרי"ל היה אף בקיא בחכמת האסטרונומיה.

תקופת חייו של מהרי"ל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

‏

כתביו

עבודתו המפורסמת ביותר היא ספר מנהגי מהרי"ל הידוע גם כספר המהרי"ל או בפשטות המנהגים. הספר כולל תיאור מפורט של מנהגים ופרקטיקות דתיות הנוגעות לחיי היום יום בבית ובבית הכנסת והוא מהווה סמכות עליונה למקור מנהגי יהדות גרמניה. הספר כולל גם דרשות וקטעי פרשנות שונים של מהרי"ל. הוא נערך וסודר על ידי תלמידו של מהרי"ל - רבי אלעזר בן יעקב, המכונה זלמן משוטיגווערא (מהעיר סנט גור St . Goar, הסמוכה לריין, בין קובלנץ למיינץ), ויצא לראשונה, יחד עם תוספות שונות, בסביאונטה שבאיטליה בשנת שט"ז (1556), ומאז עוד פעמים רבות. לספר הייתה השפעה רבה בעיקר אצל יהדות מערב אירופה והיווה גורם משמעותי בעיצוב התפיסה שיחסה חשיבות רבה למנהגים בקרב קהילות אלו. הספר מצוטט באופן תדיר בספרות ההלכתית שלאחריו, ובאופן הבולט ביותר על ידי הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך, בהם הוא הוסיף את מנהגי יהדות אשכנז. נתקבלו הרבה מהכרעותיו שכנראה לא היו נהוגים קודם. לדוגמה, ברוב מחזורי אשכנז המערבי שלפניו, הופיעו פיוטים באצמע הקדושה למוסף של יום כיפור. לאור הכרעתו של המהרי"ל שלא לאומרם, נשמטו מהמחזורים שבמנהג זה.[2]

תלמיד נוסף של מהרי"ל קיבץ חלק מתשובותיו ופרסם אותם בקרמונה בשנת שט"ז (1556). תשובות רבות נוספות של מהרי"ל נותרו בכתב יד והם נאספו לראשונה בשנת תשל"ז (1977) על ידי הרב יצחק סץ ויצאו לאור תחת השם שו"ת מהרי"ל החדשות.

מכון ירושלים הוציא לאור במסגרת "מפעל תורת חכמי אשכנז" את ספרי המהרי"ל במהדורות מוערות על פי דפוסים הראשונים וכתבי יד עם מבוא ומפתחות:

  • ספר מהרי"ל - מנהגים של רבינו יעקב מולין, עורך שלמה י. שפיצר, ירושלים תשמ"ט, (מהדורה ראשונה), תשנ"א (מהדורה שנייה), תשס"ה (מהדורה שלישית)
  • שו"ת מהרי"ל, עורך הרב יצחק סץ, ירושלים תש"ם.
  • שו"ת מהרי"ל החדשות (תשובות מהמהרי"ל שנאספו מכתבי יד שונים), עורך הרב יצחק סץ, ירושלים תשל"ז.

בשנת 2005 הוציא לאור גאורג דהן, חוקר אזוטריקה גרמני, את ספר אברמלין, ספר מהמאה ה-14 העוסק במאגיה שנדפס תחת שם העט אברהם מוורמס, בתרגום חדש לאנגלית, וטען כי מחברו הוא המהרי"ל. טענתו הופרכה על ידי חוקרים אחרים.

מתלמידיו

  • רבי אליעזר בן יעקב (זלמן משוטיגווערא).
  • רבי יעקב וייל.

קישורים חיצוניים

כתביו

הערות שוליים

  1. ↑ לפי ישראל יעקב יובל במאמרו על כמה מפרסומי כתב העת מוריה ומפעל תורת חכמי אשכנז, עמ' 359 מהרי"ל נולד בשנת 1375, אבל אחרים מקיימים את הזמן המקובל ראה כאן
  2. ↑ עיין דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, חלק ב (יום כפור), ירושלים תש"ל, עמ' 408.
ראשונים
ראשוני אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י)
ראשוני אנגליה תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
ראשוני צרפת רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
ראשוני פרובנס רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון
ראשוני ספרד רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
ראשוני אטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים
ראשוני צפון אפריקה ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש)
ראשוני תימן רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי
ראשונים נוספים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.