סח'נין

סח'נין
שם בערבית سخنين
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מאזן גנאים
גובה ממוצע[1] ‎223 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 31,057 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 64
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,106 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 67
תחום שיפוט[2] 9,820 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 129
32°51′52″N 35°17′54″E / 32.8645519833276°N 35.2984628616726°E / 32.8645519833276; 35.2984628616726
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]		 3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]		 0.3920
    - דירוג מדד ג'יני 147
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 94.8%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 5.2%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.4%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 10.2%
גילאי 20 - 29 16.8%
גילאי 30 - 44 20.5%
גילאי 45 - 59 14.9%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 4.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 17
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 8
תלמידים 7,628
 –  יסודי 3,996
 –  על-יסודי 3,632
מספר כיתות 287
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
 פרופיל סח'נין נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר הבית

סַחְ'נִין (בערבית: سخنين, בעברית נכתב גם: סחנין או סכנין) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר נמצאת בבקעת סכנין בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל) דרומית לכרמיאל וצפונית-מזרחית לשפרעם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995.

היסטוריה

סח'נין ידועה עוד מן התקופה העתיקה, ויישוב בשם דומה נזכר לראשונה בתעודות מצריות[דרוש מקור]. בהתקופה ההלניסטית ובהתקופה הביזנטית היה במקום יישוב יהודי בשם סכנין.[3] בתחומי העיר מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "נבי א-סאדיק". בימי הביניים שימש הקבר כאבן שואבת לעלייה לרגל. אף היום יש העולים לרגל לקבר.

לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל הייתה העיר בשליטת המוסלמים, אך לתקופה קצרה הייתה בשליטה נוצרית בעת מסעי הצלב עד לקרב קרני חיטין בשנת 1187.

העיר שימשה כמרכז אזורי חשוב בעת שלטון האימפריה העות'מאנית, ודאהר אל-עומר צירף אותה לתחום השפעתו. לאחר נפילתו של דאהר אל עומר שבה העיר לשליטת העות'מאנים, והמשיכה לשמש כמרכז חשוב לערביי הגליל גם בימי המנדט הבריטי.

לאחר קום המדינה

במלחמת העצמאות נכבש הכפר במבצע דקל על ידי צה"ל, במסגרת קרבות עשרת הימים נגד צבא ההצלה של קאוקג'י. הכפר סירב לאנשי הגדוד הרביעי של צבא ההצלה להיכנס לכפר ונכנע לצה"ל ב-20 ביולי 1948 יום לאחר כניסת ההפוגה לתוקף. צה"ל לא נכנס לכפר מתוך מחשבה שיישמר מעמדו של הכפר על ידי האו"ם כשטח הפקר. אי כניסת צה"ל לכפר אפשרה לאנשי הגדוד הרביעי של צבא ההצלה לכבוש את הכפר שלאחריו הוא העניש את האחראים לכניסת צה"ל.[4] הכפר נכבש סופית ב 30 באוקטובר 1948 במבצע חירם. לאחר הצלחת המבצע ב-29 באוקטובר החלה השתלטות מהירה על המרחב. גדודי חיל המשמר של מחוז חיפה השתלטו על סח'נין, מג'ד אל כרום, דיר חנא ועראבה, כשברוב המקרים משלחות של הכפרים הגיעו וביקשו כניעה.[5]

הכפר נכלל בתחומי מדינת ישראל, ותושביו קיבלו אזרחות ישראלית. בשנת 1978 היו בו כשלושה עשר אלף איש. תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, מגידולי שדה וגידול זיתים וטבק.

שנות ה-70 היו שנים של התפתחות מואצת באזור, כאשר התפתחה העיר כרמיאל ותוכננה הקמתם של יישובי גוש שגב, במסגרת "ייהוד הגליל". למטרות אלו תוכננה הפקעת אלפי דונמים של אדמה מהכפר ומסביבותיו. מדיניות זו הביאה להתנגשויות אלימות בין תושבי סח'נין ובין כוחות המשטרה ב-30 במרץ 1976 המכונות "יום האדמה". שלושה מתושבי העיירה נהרגו בהפגנות, המצוינות עד היום על ידי ערביי ישראל ביום השנה לקיומן בתהלוכות מחאה ועצרות זיכרון.

בשנת 1995 קיבלה סח'נין מעמד של עיר בטקס בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין.

בשנת 2000 הייתה העיר מוקד לאלימות שפרצה בעת אירועי אוקטובר 2000. בסמוך לפני האירועים חלה תסיסה בעיר, ובין היתר עקב בניית בסיס צבאי גדול במבואותיה המערביים, והסכסוכים הבלתי פוסקים באשר לשטח השיפוט. באירועים עצמם התקיימו הפגנות אלימות בעיר ובסביבותיה, שגלשו אף לאזור התעשייה הסמוך תרדיון השייך למועצה האזורית משגב. שניים מתושבי העיר נהרגו באירועים. כיום קרוי רחוב ראשי בעיר "רחוב שוהדאא' אל אקצה" (רחוב השהידים של אל אקצה) על שם ההרוגים, ואנדרטה גדולה מוצבת לזכרם בכיכר המרכזית.

אוכלוסייה ודת

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בסח'נין 31,057 תושבים (מקום 64 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לסח'נין דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 61.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,158 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6] דת:

  • ערבים - 100%
    • מוסלמים - 94.3%
    • נוצרים - 5.7%

בעיר נמצאת גם קהילה קטנה של סופים ולהם מסגד במזרח העיר.

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ספורט

בשנת 2003 עלתה קבוצת הכדורגל של העיר, הפועל איחוד בני סכנין, לליגת העל בכדורגל ואף זכתה בגביע המדינה בכדורגל לשנת 2004. בעזרת תרומות שהגיעו מקטר ובתיווכו של אחמד טיבי, נבנה בעיר אצטדיון מודרני, בעל תכולה של 8,500 מקומות ישיבה, והוא קרוי "אצטדיון דוחא" על-שם עיר הבירה של קטאר. האצטדיון נחנך בשנת 2005.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ↑ מדריך ישראל, כרך גליל תחתון וארץ כנרות, 1978, ערך סיכנין
  4. ↑ אלון קדיש, מלחמת העצמאות תש"ח - תש"ט: דיון מחודש חלק א', הוצאת משרד הביטחון, עמ' 237
  5. ↑ גבריאל לוריא, מבצע חירם - סיפור המערכה, בתוך "מערכות" 149, ינואר 1963, עמ' 15
  6. ↑ פרופיל סח'נין באתר הלמ"ס
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • צפת • קריית שמונה • שפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מגדל תפן • מזרעה • מטולה • מסעדה • מע'אר • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • עראבה • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.