בסיס רמת דוד
רמת דוד - כנף 1 | |||||
---|---|---|---|---|---|
![]() סמל כנף 1 | |||||
נתוני השדה | |||||
| |||||
סוג השדה | צבאי | ||||
מפעיל | חיל האוויר הישראלי | ||||
עיר סמוכה | מגדל העמק | ||||
קואורדינטות | 32°39′54″N 35°10′46″E / 32.66500°N 35.17944°E | ||||
גובה מעל פני הים | 185 רגל 56 מטר | ||||
מסלולי טיסה | |||||
כיוון מגנטי |
אורך | סוג מסלול | |||
רגל | מטר | ||||
09/27 | 8,550 | 2,606 | אספלט | ||
11/29 | 7,975 | 2,431 | אספלט | ||
15/33 | 7,895 | 2,406 | אספלט | ||
(למפת הכרמל רגילה) ![]() ![]() רמת דוד |
בסיס חיל האוויר רָמַת דָּוִד (בשמו הרשמי: כנף 1) על-שם האלוף עזר ויצמן[1] הוא בסיס טיסה מבצעי של חיל האוויר הישראלי. הבסיס נמצא בסמוך לקיבוץ רמת דוד בעמק יזרעאל ובסמיכות למגדל העמק, והוא בסיס הטיסה היחיד של חיל האוויר באזור צפון מדינת ישראל, עובדה שזיכתה אותו בכינוי "חיל-אוויר צפון".
בבסיס מוצבות כיום שלוש טייסות המפעילות מטוסי קרב מסוג F-16:
- טייסת 109 ("טייסת העמק") המפעילה מטוסי F-16D ("ברק" דו־מושבי).
- טייסת 110 ("טייסת אבירי הצפון") המפעילה מטוסי F-16C ("ברק" חד־מושבי).
- טייסת 117 ("טייסת הסילון הראשונה") המפעילה מטוסי F-16C ("ברק" חד־מושבי).
בנוסף, מוצבת בבסיס טייסת 193 ("טייסת מגיני המערב") המפעילה כיום את מסוקי ה-AS 565 פנתר ("עטלף") במשימות סיור ימי עבור חיל הים.
בבסיס מוצבת גם יחידת בינוי 302 אשר אחראית על תחזוקת אתרי צפון.
מפקד הבסיס הנוכחי (החל מחודש ספטמבר 2017) הוא אל"ם אמיר לזר.
היסטוריה
הקמת שדה לויד


רמת דוד התחיל את דרכו כמנחת מאולתר בשדה תירס, ואחד הטייסים הראשונים שנחתו בו היה סופר הילדים רואלד דאל[2]. הבסיס הצבאי ברמת-דוד הוקם בשנת 1937 על ידי הבריטים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. זהו אחד הבסיסים אשר הוקמו כחלק מתשתיות חיל-האוויר המלכותי, ונועד לשמש כבסיס חלופי לבסיס חיפה שהותקף על ידי מטוסים גרמניים במהלך מלחמת העולם השנייה. שמו המקורי של הבסיס ברמת דוד היה "שדה לויד" על שם סר דייוויד לויד ג'ורג', מדינאי בריטי וראש ממשלת בריטניה. הבסיס מוקם בסמוך לתחנת רכבת העמק השוכנת על קו צינור הנפט שהוביל נפט מכירכוך שבצפון עיראק אל חיפה.
בשנת 1942 הורחב הבסיס ולצורך כך הופקע מוסד כפר עבודה שהועבר לאזור תל מונד[3].
מלחמת העצמאות
ב-15 במאי 1948 תקפו ספיטפיירים מצרים את שדה התעופה ברמת דוד בהנחה מוטעית שהבריטים פינו אותו. לטענת המצרים הם התכוונו לתקוף את מנחת מגידו הסמוך ובטעות תקפו את רמת דוד[4]. הם גרמו נזק למבנים, הוציאו מכלל שימוש מספר ספיטפיירים בריטים והרגו ארבעה בריטים. מוכי תדהמה וזעם העמידו הבריטים מספר מטוסים במצב הכן בהניחם כי הפוגעים בהם ישובו להתקפה נוספת. כעבור כחצי שעה הופיעה שוב להקה של ארבעה ספיטפיירים. הפעם קדמו אותם הבריטים באוויר ובקרב האווירי שהתחולל, הופלו שני ספיטפיירים מצרים ונגרם נזק לשניים אחרים. אחד הטייסים המצרים נחת נחיתת אונס ליד קיבוץ דליה ונפל בשבי כוחות צה"ל.
ב־23 במאי הבסיס הועבר לידי יהושע גילוץ[5], מפקדה הראשון של הכנף. המסדר הצבאי שנערך נעשה בחיפזון ועד היום נהנית הכנף מההאנגרים הבריטים, המכונים גם דירים תת-קרקעיים ומהתשתיות שנבנו על ידי הבריטים, לרבות "הקולנוע הבריטי". ברמת דוד התמקמו טייסות 69 (טייסת הפצצה ובה שלושה מטוסי B-17 מבצר מעופף) ו - 103, שכללה מטוסי תובלה DC-3 דקוטה ומפציצים קלים בופייטר.
ב-24 בדצמבר 1948, רביעיית מטוסי קרב עיראקיים שנשלחו להפציץ את רמת דוד, הפציצו את קיבוץ משמר העמק השוכן מספר ק"מ מהבסיס, במחשבה שזהו יעד ההפצצה. הפצצות פגעו בבית הילדים שבקיבוץ, והביאו למותם של שלושה ילדים ואם בהריון.
שנות החמישים של המאה העשרים
באוקטובר 1953 מונה עזר ויצמן למפקד הבסיס, תפקיד בו כיהן עד לפברואר 1956, אז מונה למפקד בסיס חצור.
בשנת 1955, בעקבות עסקת הנשק בין צ'כוסלובקיה לבין מצרים, והפרת המאזן האסטרטגי לרעת ישראל, נוצרה אפשרות ממשית לתקיפה אווירית של העורף הישראלי, מבלי שתהיה לחיל האוויר יכולת טכנית להגן עליו. במסגרת ההכנות למלחמת סיני, נחתם ב-1956 הסכם בין ישראל לבין צרפת, שבו התחייבה צרפת, בין היתר, לספק לישראל ואף להפעיל שתי טייסות של מטוסי מיסטר 4A חדישים. המטוסים הגיעו לישראל במבצע "יונה", באוקטובר 1956, ימים מספר לפני המלחמה, והוצבו ברמת דוד. הזמן הקצר לא הספיק כדי להכשיר את צוותי האוויר הישראליים, ועל כן הוכנו המטוסים להפעלה בידי צוותי אוויר צרפתיים, במסגרת ההסכם. שתי טייסות, מספר 201 ומספר 199, הוקמו והועמדו בכוננות, אולם לבסוף לא נדרשו להשתתף במלחמה. בסופו של דבר פעלו במלחמה מטוסי מיסטר מדגם 2 מבסיס חצור, מוטסים בידי טייסים ישראליים.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים פעלה הכנף, בפיקודו של יחזקאל סומך, בהרכב של 3 טייסות: טייסת 117 - מיראז'ים, טייסת 110 - ווטורים וטייסת 109 - מיסטרים.
מלחמת יום הכיפורים
ב-9 באוקטובר 1973, היום הרביעי למלחמת יום הכיפורים, בשעה 03:35 לפנות בוקר, שיגרו הסורים מספר רקטות פרוג-7 לעבר הבסיס במה שכונה אחר-כך "ליל הפרוגים". אחת הרקטות פגעה בבית בשיכון המשפחות של הבסיס וגרמה למותו של דודו דותן (דימנט), טייס סקייהוק. שני טייסים נוספים נפצעו, ופרוג נוסף, שנחת במגורי החיילים, גרם לפציעתם של מספר חיילים. רקטות נוספות פגעו ביישובים סמוכים אך לא גרמו לנפגעים. ההתקפה על רמת דוד הייתה אחד גורמים שהביאו להחלטה על תקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק בהמשך אותו יום. בשעה 7:30 אותו היום יצאו שלושה סקייהוקים מטייסת 110 לתקיפת פורט סעיד, כאשר את המבנה הוביל סגן מפקד הטייסת אברהם וילן, מספר שתיים במבנה הוא אל"ם ארלוזור (זוריק) לב, מפקד הבסיס, שהצטרף למבנה בגילוי של מנהיגות ודוגמה אישית, מספר שלוש במבנה היה סגן שלמה לירן. השלושה טסו בגובה נמוך לנחל-ים ומשם לבלוזה. מבלוזה יצאו בגובה נמוך מאד מעל הביצה. אש נ"מ נפתחה לעבר המבנה, והטייסים החלו לתמרן כדי לחמוק ממנה. זוריק הנמיך, כנראה, תלול מדי, ובהטייה שמאלה נכנס לים התיכון בזווית די תלולה, כקילומטר מהחוף. לא נראתה אש או עשן מהמטוס ולא נראה מצנח. מקום קבורתו של זוריק לא נודע עד היום. זוריק היה הטייס הבכיר ביותר שאיבד חיל האויר, ודבורה עומר כתבה עליו את ספרה "פתאום באמצע החיים". 34 שנים לאחר מותו, ב-19 ביולי 2007 בעקבות המלצת מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי ואישור שר הביטחון אהוד ברק, התקבלה החלטה להעלות את זוריק לדרגת תת-אלוף לאחר מותו. הטקס התקיים בלשכת הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי ב-18 בספטמבר 2007.
את זוריק החליף בתפקיד אל"ם יעקב אגסי שפיקד על הבסיס עד ה-23 באוקטובר, אז החליפו בתפקיד אל"ם גיורא רם-פורמן.
קבלת מטוסי ה-F-16A/B ("נץ") הראשונים
ב-2 ביולי 1980 התקבלו בבסיס בטקס חגיגי ארבעת מטוסי ה-F-16 ("נץ") הראשונים של חיל האוויר הישראלי: שני F-16A ושני F-16B[6]. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני ולוו על ידי מטוס פנטום ("קורנס") ישראלי עם התקרבותם לישראל. הטיסה נמשכה כ-11 שעות, וכללה מספר תדלוקים אוויריים.
קבלת מטוסי ה-F-16C ("ברק") הראשונים
ב-11 בפברואר 1987 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-16C ("ברק") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני.
שנות התשעים של המאה העשרים
בדצמבר 1996 נזקקו 30 מחיילי הבסיס לטיפול רפואי בעקבות הרעלת מזון לאחר שאכלו בחדר האוכל של הבסיס.
העשור הראשון של המאה העשרים ואחת
הבסיס זכה בשנת 2003 בתקן ISO 1401 מטעם המשרד לאיכות הסביבה[7]. התקן ניתן על החשיבות שרואה הכנף בכל הנוגע לשמירה הסביבה ובמניעת שפיכת דלקים וחומרים לקרקע. לאור פעילותה הירוקה של הכנף היא מכונה גם כ"כנף הצפונית והירוקה שבעמק".
מלחמת לבנון השנייה
במהלך מלחמת לבנון השנייה היה הבסיס נתון תחת איום הרקטות הארטילריות של חזבאללה. שניים מחיילי הבסיס נהרגו בשרותם על ספינת הטילים אח"י חנית שנפגעה מול חופי לבנון.
השרפה בכרמל 2010
במהלך השרפה בכרמל, מטוסי הכיבוי הבינלאומיים שנשלחו לישראל המריאו ותפקדו מהבסיס.
מפקדי הבסיס לדורותיהם
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
סוג יישוב | שיכון משפחות בבסיס של חיל האוויר |
שיכון משפחות
שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יהודית.
קישורים חיצוניים
- בסיס רמת דוד, באתר חיל האוויר הישראלי
- בסיס חיל-האוויר רמת דוד, באתר Global Security
- כתבה על ההיסטוריה של בסיס רמת דוד, באתר חיל האוויר הישראלי
הערות שוליים
- ↑ לילך שובל, בסיס חיל האוויר ברמת דוד נקרא ע"ש עזר ויצמן ז"ל, ישראל היום, 31 באוקטובר 2011
- ↑ טל מיכאל, עמלים להצליח, באתר חיל האוויר הישראלי
- ↑ י. פרויד, כפר עבודה, דבר, 18 באפריל 1947
- ↑ הסבר מצרי להרעשת רמת דוד, הצופה, 24 במאי 1948
- ↑ בנם של דבורה ומנחם גילוץ
- ↑ ארבעת מטוסי ה-F-16 הראשונים נוחתים בישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
- ↑ דנה רוסו ומיכל ויסברוד, הכחול הירוק, באתר חיל האוויר הישראלי
- ↑ 34 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים: הטייס הנופל הועלה לדרגת תא"ל, באתר דובר צה"ל, 17 בספטמבר 2007
בסיסי טיסה של חיל האוויר הישראלי | ||
---|---|---|
בסיסים פעילים | בסיס רמת דוד (כנף 1) • בסיס חצור (כנף 4) • בסיס רמון (כנף 25)
בסיס חצרים (בח"א 6) • בסיס תל נוף (בח"א 8) • עובדה (בח"א 10) • בסיס נבטים (בח"א 28) • בסיס פלמחים (בח"א 30) |
![]() |
בסיסים שנסגרו | הרצליה (כנף 3) • עציון (כנף 10) • בסיס אלון (כנף 12) • שדה דב (כנף 15) • בסיס איתם (כנף 25)
בסיס רפידים (בח"א 3) • בסיס אל עריש (בח"א 5) • ביר ת'מדה (בח"א 7) • לוד (בח"א 27) • שדה אופיר (בח"א 29) |

רישיון cc-by-sa 3.0