יחסי גרמניה–רומניה
| יחסי גרמניה–רומניה | |
|---|---|
 |
 |
 | |
| גרמניה | רומניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 238,391 |
| אוכלוסייה | |
| 80,159,662 | 21,302,893 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,199,000 | 483,400 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,383 | 22,692 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
בין גרמניה לבין רומניה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.
היסטוריה
הקיסרות הגרמנית
ב-20 בפברואר 1880 כוננו היחסים בין הקיסרות הגרמנית לנסיכויות הרומניות המאוחדות, שבראשם עמד נסיך גרמני - קרל אנטון, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן, ובשנת 1881 הכירה גרמניה בהקמת ממלכת רומניה.
בשנת 1883 הצטרפה רומניה לברית המשולשת, אולם במלחמת העולם הראשונה התנערה רומניה מהברית, ובשנת 1916 הצטרפה למלחמה לצד מדינות ההסכמה. בעקבות כך כבשו הגרמנים והאוסטרים את רומניה, אולם לאחר תבוסתם במלחמה, קיבלה רומניה את טרנסילבניה ובוקובינה שהיו תחת שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית.
מלחמת העולם השנייה
לאחר חתימת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ועל פי מה שהוסכם בו, תבעה ברית המועצות מרומניה את בסרביה ואת צפון בוקובינה, כולל חבל הרצה. רומניה, חסרת בני ברית, נאלצה להיכנע לאולטימטום הסובייטי ונסוגה מחבלים אלה שנכבשו מיד על ידי הצבא האדום. במסגרת תכתיב וינה ב-30 באוגוסט 1940 הכריחו גרמניה הנאצית ואיטליה את רומניה לוותר על צפון טרנסילבניה לטובת הונגריה, וכן להעניק לבולגריה את חבל הקדרילטר (דרום דוברוג'ה), ב-5 בספטמבר 1940.
במאמץ להתגבר על המשבר הפוליטי שנוצר עם אבדן בסרביה, מינה קרול השני, מלך רומניה את הגנרל יון אנטונסקו לראש ממשלה, ב-6 בספטמבר 1940. אנטונסקו הכריח את המלך להתפטר, ושם על כיסאו את בנו מיכאי הראשון בן ה-19. אנטונסקו כרת ברית עם תנועת הלגיונרים והכריז על רומניה כמדינה "לאומית-לגיונרית", כשתוארו "Conducător" - מנהיג. רומניה כרתה ברית עם גרמניה מתוך תקווה להשיב לעצמה, בעזרת גרמניה, את החבלים שעברו לברית המועצות, לכן חתמה על ההסכם התלת צדדי ב-23 בנובמבר 1940. ב-1941 נכנסו למדינה חיילים גרמנים והשתמשו בשטחה לפלישה ליוגוסלביה ולאחר מכן, יחד עם הצבא הרומני הגדול, לברית המועצות. כמו כן נהנו הגרמנים משימוש חופשי באוצרות הטבע של רומניה, במיוחד חיטה ונפט.
ב-22 ביוני 1941 הצטרפה רומניה למבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות. לא רק זאת שאפשרה מעבר חיילים גרמנים בשטחה, אלא גם תרמה 300,000 מחייליה ללחימה לצד הגרמנים בחזית, יותר מכל בעלת ברית משנית אחרת. רומניה סיפחה לשטחה שטחים עצומים. היא השיבה לעצמה את בסרביה וסיפחה שטחים ניכרים ממזרח לנהר הדניסטר, כולל העיר אודסה.
במהלך המלחמה סייעו הכוחות הרומנים בהשמדת היהודים, וכ-280,000/380,000 יהודים נרצחו ברומניה.
משהתהפך גלגל המלחמה, התבוסה הגרמנית לצבא האדום נראתה בלתי נמנעת והצבא האדום התקרב לנהר פרוט, הודח אנטונסקו, וב-23 באוגוסט 1944 הכריזה רומניה על תמיכתה בבעלות הברית, ועד מהרה נכבשה המדינה על ידי הצבא האדום.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה הוקם ברומניה משטר קומוניסטי, ואילו גרמניה חולקה לגרמניה המערבית הדמוקרטית וגרמניה המזרחית הקומוניסטית. רומניה וגרמניה המזרחית היו שותפות בברית ורשה, ואף היו שותפות לדיכוי האביב של פראג בצ'כוסלובקיה בשנת 1968.
בשנת 1989 הופל משטרו של ניקולאה צ'אושסקו, ובשנת 1990 אוחדה גרמניה מחדש, ובשנת 1992 חתמו שתי המדינות על חוזה ידידות.
יחסים כלכליים
גרמניה היא שותפת הסחר החשובה ביותר של רומניה, ו-18.6% מכלל היצוא של רומניה נשלחים לגרמניה. ב-5 בספטמבר 2002 הוקמה הלשכה הרומנית-גרמנית למסחר, הממוקמת בבוקרשט.
יחסים תרבותיים
בשנת 1995 חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה תרבותי, ובשנת 1996 חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בין מוסדות החינוך.
יחסים דיפלומטיים
גרמניה מחזיקה ברומניה שגרירות בבוקרשט, ו-2 קונסוליות בטימישוארה וסיביו. מאידך, רומניה מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין, ו-6 קונסוליות בבון, המבורג, לייפציג, מנהיים, מינכן ושטוטגרט [1].
ביקורים רשמיים
נשיא גרמניה הורסט קלר ביקר ביולי 2007 ברומניה, וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ביקרה שם באפריל 2008 לקראת הפסגה של נאט"ו. בשנת 2010 שר החוץ הגרמני גידו וסטרוולה ערך ביקור רומניה. נשיא רומניה טראיאן בססקו ביקר בברלין בשנים 2005, 2006, 2007, 2010 ו-2011. באוקטובר 2012 שר החוץ הרומני טיטוס קורלציאן ביקר בברלין, ובמאי 2013 ביקר שם ראש ממשלת רומניה ויקטור פונטה.
בנוסף התקיימו ביקורים רשמיים על ידי ראשי המדינות הפדרליות הגרמניות ברומניה, במאי 2010 ביקר ראש ממשלת בוואריה הורסט זהופר, ובאוקטובר 2011 ביקר ראש ממשלת באדן-וירטמברג וינפריד קרצ'מן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
 | ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן | |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
רישיון cc-by-sa 3.0