יחסי גרמניה–שוודיה
| יחסי גרמניה–שוודיה | |
|---|---|
 |
 |
 | |
| גרמניה | שוודיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 450,295 |
| אוכלוסייה | |
| 80,159,662 | 10,202,491 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,199,000 | 518,000 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,383 | 50,772 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | מונרכיה חוקתית |
בין גרמניה לבין ממלכת שוודיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ושתי המדינות חברות באיחוד האירופי.
היסטוריה
במהלך מלחמת שלושים השנים השתתפה שוודיה בלחימה נגד האימפריה הרומית ה"קדושה" בראשות בית הבסבורג לצד הפרוטסטנטים, וגוסטב השני אדולף, מלך שוודיה אף נהרג בקרב ליצן, וכתוצאה מכך זכתה בשלום וסטפאליה בנחלות משמעותיות בצפון גרמניה, שבהם החזיקה עד לאחר המלחמות הנפוליאוניות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) שמרה שוודיה על נייטרליות כלפי גרמניה, ובתקופת רפובליקת ויימאר (1918-1933) הייתה שוודיה תלויה כלכלית בגרמניה, שהייתה אחת הלקוחות החשובים ביותר של עפרות ברזל. יתר על כן, הרבה חברות גרמניות גדולות רכשו מניות בהיקף משמעותי של חברות שוודיות. בשנת 1926 בוטל הסכם הסחר בין המדינות על ידי גרמניה, בשל חסרונותיה של הכלכלה האגררית הגרמנית. לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה לחדור לשוודיה התרבות האנגלו-אמריקנית, אולם המעמדות העליונים של שוודיה עדיין שמרו על התרבות הגרמנית. לאחר התחזקות המפלגה הנאצית בגרמניה ועליית היטלר לשלטון, אימצה העיתונות השוודית קו ביקורתי נגד השלטון בגרמניה, מה שהוביל למרירות בגרמניה כלפי השוודים. במהלך מלחמת העולם השנייה שמרה שוודיה שוב על נייטרליות, אולם לאחר כיבוש נורווגיה ודנמרק באפריל 1940 חששה שוודיה מגרמניה, ובעקבות כך סיפקה לגרמניה עפרות ברזל, והתירה לחיילים גרמנים לעבור דרכה בדרכם לחזית המזרחית.
לאחר המלחמה נחלש כוחה של ההשפעה התרבותית הגרמנית בשוודיה, לטובת התרבות האנגלו-אמריקנית, אולם עדיין השפה הגרמנית נלמדת כשפה נוספת לאחר האנגלית, הרבה יותר מאשר שפות אחרות, והספרות הגרמנית יחד עם התיאטרון והקולנוע הגרמני זוכים להצלחה רבה מאד בשוודיה.
בשנת 1995 הצטרפה שוודיה לאיחוד האירופי, ובנוסף היא וגרמניה חברות במועצת אירופה, הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה ומועצת הים הבלטי. בנוסף, בשנת 2001 הצטרפה שוודיה לאמנת שנגן, ובעקבות כך ניתן לנסוע מגרמניה לשוודיה דרך דנמרק ללא ביקורת גבולות.
יחסים פוליטיים
גרמניה נוטלת חלק חשוב בענייני החוץ השוודיים בגלל כוחה הפוליטי והכלכלי. שיתוף הפעולה בין המדינות מתבטא בעניינים שונים, והיחסים הבילטראליים בין שתי המדינות מוגדרים כמצוינים. בתחילת 2012 ביקר ראש ממשלת שוודיה, פרדריק ריינפלט בגרמניה, והיה אורח של הקנצלרית אנגלה מרקל. במאי 2012 ביקר נשיא גרמניה יואכים גאוק בשוודיה, ובינואר 2017 ביקרה אנגלה מרקל בשוודיה, כאורחת של ראש הממשלה סטפן לוון.
יחסים כלכליים
גרמניה מהווה שותפת סחר חשובה מאד של שוודיה. היקף היבוא של שוודיה מגרמניה הוא כ-17.3%, ואילו שוודיה על אף שהיא מייצאת את רוב מוצריה לנורווגיה, גרמניה מייבאת ממנה 9.8% מתוצרתה. [12] בשנת 2012 גרמניה ייבאה סחורות משוודיה בהיקף של 13 מיליארד אירו. בין המוצרים ששווידיה מייצאת לגרמניה הם מוצרים פרמצבטיים (18.2%), נייר וקרטון (18.3%), מתכות (12.5%), מכונות (8.8%), כלי רכב וחלקיקי רכב (7.7%), ומוצרים כימיים (4.6%). 18.2% מכלל הייצוא הגרמני לשוודיה הם כלי רכב וחלקי מכוניות, 14.5% מכונות, 9.5% מוצרי EDP, 8.5% מוצרים כימיים, 7.7% ציוד חשמלי ו-6.5% מתכות.
סך ההשקעות הזרות הישירות של שוודיה בגרמניה עמד על כ-15.243 מיליון אירו בשנת 2009, כ-16.146 מיליון אירו בשנת 2010 וכ-16.183 מיליון אירו בשנת 2011. סך ההשקעות הישירות הישירות של גרמניה בשוודיה היה גבוה יותר, ועמד על כ-16.336 מיליון אירו בשנת 2009, כ-20.096 מיליון אירו בשנת 2010, וכ-26.027 מיליון אירו בשנת 2011. כ-870 חברות גרמניות קיימות בשוודיה, עם כ-50.000 עובדים, וסך המכירות השנתי עומד כל כ-30 מיליארד אירו.
יחסים דיפלומטיים
גרמניה מחזיקה בשוודיה שגרירות בסטוקהולם, ותשע קונסוליות, בגטבורג, בינקופינג, בקאלמאר, בלולאו, במאלמה, בסאלן, באודוולה, בוויסבי וסאמוטפורס. מאידך, שוודיה מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין, ו-12 קונסוליות, בברמן, בדיסלדורף, בארפורט, בפרנקפורט, בהמבורג, בהנובר, בקיל, בלייפציג, בליבק, במינכן, ברוסטוק ובשטוטגרט[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
רישיון cc-by-sa 3.0