יחסי גרמניה–קוריאה הצפונית

יחסי גרמניה–קוריאה הצפונית
גרמניה קוריאה הצפונית
גרמניהקוריאה הצפונית
שטח (בקילומטר רבוע)
357,022120,538
אוכלוסייה
80,159,66225,643,466
תמ"ג (במיליוני דולרים)
4,199,00040,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,3831,560
משטר
רפובליקה פדרליתדמוקרטיה עממית
בפועל דיקטטורה שושלתית
שגרירות צפון קוריאה בברלין, גרמניה.

יחסי גרמניה–קוריאה הצפונית הם היחסים הדו-צדדיים בין גרמניה לבין הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (צפון קוריאה), הידועה בכינויה צפון קוריאה. במהלך המלחמה הקרה, מזרח גרמניה קיימה יחסים דיפלומטיים רק עם צפון קוריאה, ואילו גרמניה המערבית קיימה יחסים דיפלומטיים רק עם דרום קוריאה. גרמניה המזרחית חדלה מלהתקיים עם איחוד גרמניה, מה שגרם לניתוק היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה וצפון קוריאה. שתי המדינות מינו מעצמה מעניקת חסות כדי לייצג את האינטרסים במדינה האחרת, שוודיה מונתה כמייצגת של גרמניה, וסין מונתה כמייצגת של צפון קוריאה.[1]

גרמניה וצפון קוריאה כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 2001.[1] שגרירות גרמניה בפיונגיאנג ממוקמת במתחם הישן של השגרירות המזרח גרמנית, הנמצא כעת במשותף עם השגרירויות השוודית, והבריטית.

מאז כינון היחסים הדיפלומטיים, לא היו ביקורים בין המדינות ברמת השרים של גרמניה או צפון קוריאה. עם זאת, היו מספר ביקורים רשמיים בצפון קוריאה על ידי חברי הבונדסטאג.

על פי סקר ה-‏BBC World Service‏, רק 3% מן הגרמנים רואים את צפון קוריאה באופן חיובי, בעוד 90% מביעים דעה שלילית, וזו אחת התפיסות השליליות ביותר של צפון קוריאה בעולם.[2]

היסטוריה

יחסי גרמניה המזרחית–קוריאה הצפונית
גרמניה המזרחית קוריאה הצפונית
גרמניה המזרחיתקוריאה הצפונית
אריך הונקר וקים איל סונג בברלין (1984)

לאחר מלחמת העולם השנייה, קוריאה חולקה לשני חלקים: צפון ודרום קוריאה. צפון קוריאה תחת קים איל-סונג, כוננה במהלך המלחמה הקרה יחסים דיפלומטיים עם גרמניה המזרחית (GDR), מיד לאחר הקמתה של הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה ב-9 בספטמבר 1948.[3]

מזרח גרמניה לשעבר תחת הסובייטים חיפשה קשרים למסחר, חילופי חינוך וגילויים כמעצמה קומוניסטית עם המדינה האסיאתית. לאחר ברית המועצות והרפובליקה העממית של סין, הייתה מזרח גרמניה הספקית השלישית בגודלה של סחר לקוריאה, כדי להילחם בקפיטליזם, בדרך החשיבה הקומוניסטית היה ברור כי דרוש לספק עזרה לחברים נאמנים בכל הדרכים שאפשר לדמיין.

מ-1955 עד 1962, ממשלת מזרח גרמניה ניהלה תוכנית בקנה מידה גדול כדי לשחזר את ערי הנמל של המהונג והנגנאם אשר נפגעו קשות על ידי הפצצות אוויריות במהלך מלחמת קוריאה (1950-53). קראה את דויטשה ארבייטסגרופה‏ (DAG) למלאכה. הצוות שהיה מורכב מתכנני ערים, אדריכלים, אנשי הצוות הטכני ובעלי מלאכה, בנה אזורי מגורים, אזורי תעשייה, בתי חולים, בתי ספר, מלונות, אולם קונצרטים, ובריכת שחייה חיצונית. העבודה מומנה על ידי ממשלת מזרח גרמניה, ותרומות מן האזרחים המזרח גרמנים. האחראי הראשון של תכנון העיר המהונג היה הבאוהאוס האדריכל קונרד פישל.[4][5]

לאחר הפיצול הסיני-סובייטי ב-1960, צפון קוריאה נשארה נאמנה לסין, בעוד מזרח גרמניה נותרה קרובה יותר לברית-המועצות. בגלל זה הקשרים ההדוקים שפרחו פעם הגיעו לקיפאון. לדוגמה, הרבה סטודנטים שהגיעו בשל חילוף סטודנטים מצפון קוריאה, שלמדו באוניברסיטאות במזרח גרמניה נאלצו לחזור בשנת 1962 למדינת מולדתם. כמה סטודנטים מצפון קוריאה היו מאורסים או נשואים לסטודנטים גרמנים או צעירה אחרת וכבר נולדו להם ילדים, אפילו אם מערכות יחסים אלה היו אסורות. לאחר פרידתם של האוהבים פחות או יותר אסורים, הילדים נשארו עם אמהותיהם בגרמניה וגדלו במזרח גרמניה, ואילו אבותיהם נאלצו לחזור לצפון קוריאה. רוב הגרמנים הללו לא ראו שוב את אביהם, בעלם או אהובתם. הבמאי הגרמני-קוריאניצ'ו סונג-היונג עשה סרט על המשפחות הגרמניות-קוריאניות בשנת 2015.[6][7] ב-1991, צפון קוריאה הציעה למנהיג מזרח גרמניה אריך הונקר מקלט מדיני בארץ.[8][9]

לאחר קריסתה של ברית-המועצות, שגרירות גרמניה נסגרה עד אחרי איחוד גרמניה; "במקביל, שגרירות צפון קוריאה לשעבר במזרח ברלין הפכה למשרד להגנת האינטרסים של הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה, כאשר הרפובליקה העממית של סין משמשת כמגן על השלטון. הרפובליקה הפדרלית של גרמניה וצפון קוריאה כוננו יחסים דיפלומטיים ב -1 במרץ 2001".[10]

שגרירות גרמניה בפיונגיאנג

עשר שנים מאוחר יותר כאשר הוקמה השגרירות הגרמנית בפיונגיאנג, ניסתה גרמניה להביא את צפון קוריאה לשיחות שש המפלגות כדי לדון בבעיה עם תוכנית הנשק הגרעיני של צפון קוריאה. בשל ניסויי הגרעין האחרונים שנערכו בינואר, פברואר וספטמבר 2016, גרמניה הטילה סנקציות, ועקבה אחר האו"ם והאיחוד האירופי. זה משפיע על היחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות, שפירושו אין יותר משלוח של מוצרי יוקרה, כמו גם אמברגו נשק. כמו כן איסור מוחלט על סחר חוץ וסנקציות אחרות העלולות להשפיע על הרחבת ניסויים גרעיניים נוספים.[11]

אך לפני הסנקציות הבינלאומיות בשל הניסויים על טילים ונשק גרעיני בצפון קוריאה, גרמניה ביקשה חילופי שלום עם מתן מלגות חינוך לסטודנטים קוריאנים או הבאת השפה הגרמנית לקוריאה. לפיכך, גרמניה מעניקה משרה למרצה גרמני בעזרת השירות החלופי האקדמי הגרמני באוניברסיטת קים איל-סונג. כבר בשנות השמונים שהו שני מרצים באוניברסיטה כדי ללמד גרמנית, וקיימים יחסים קרובים עם החוג ללימודי קוריאה באוניברסיטת הומבולדט בברלין. מאז הרבה צפון קוריאנים יכלו לבקר בגרמניה ולהרוויח מחילופי התרבות.

סיבה אחת הייתה בגלל מדיניות אור השמש של נשיא דרום קוריאה קים דה-ג'ונג, מערכת יחסים דיפלומטית חדשה וטובה יותר עם צפון קוריאה ומיעוט חברי האיחוד האירופי התאפשרו כך שגרמניה כאומה תרבותית תוכל להקים פרויקטים עם למשל מכון גתה.[12] בגלל סנקציות של האו"ם [13] גרמניה לא יכולה לארח לאחרונה חוקרים צפון קוריאנים, למשל מהנדסים או מדענים.[14]

שגרירות צפון קוריאה בברלין

שגרירות צפון קוריאה בברלין (1987)

לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים בין צפון קוריאה לגרמניה, כמו שגרמניה עשתה בפיונגיאנג, כך גם צפון קוריאה חזרה לבניין השגרירויות הישן שלהם בברלין, בו השתמשו באותה תקופה שבה גרמניה עדיין הייתה מחולקת. שגריר צפון קוריאה לשעבר, הונג צ'אנג-אי, הוחלף על ידי השגריר הנוכחי הונג רי-סי בשנת 2011.[15]

הבניין הכבוש שפעם היה מיועד לנציגי צפון קוריאה משמש בחלקו בלבד לשגרירות. הבניין הרשמי עבר לגלינקסטראסה 5–7 בברלין, ולכן חלקיו האחרים של הבניין בימינו משמשים בין היתר כאכסניה לתיירים. גרמניה איימה על סגירת האכסניה, על מנת לבלום את יכולת הנשק הגרעיני של פיונגיאנג במאי 2017.[16]

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 "Bilateral Relations, Korea (Democratic People's Republic of)". Federal Foreign Office (Germany). אפריל 2015. 
  2. ↑ 2013 World Service Poll BBC
  3. ↑ "Auswärtiges Amt". Auswärtiges Amt. 
  4. ↑ Dong-Sam Sin (2016) Die Planung des Wiederaufbaus der Städte Hamhung und Hungnam in Nordkorea durch die DAG-Städtebaubrigade der DDR von 1955 - 1962. A dissertation for HafenCity Universität Hamburg
  5. ↑ Frank, Rüdiger (דצמבר 1996). Die DDR und Nordkorea. Der Wiederaufbau der Stadt Hamhŭng von 1954–1962. Aachen: Shaker. 
  6. ↑ Germany, SPIEGEL ONLINE, Hamburg. "Nordkoreaner in der DDR: Als die Politik die Liebe zerriss - SPIEGEL ONLINE - Kultur". SPIEGEL ONLINE. 
  7. ↑ "VERLIEBT VERLOBT VERLOREN". Verliebtverlobtverloren.de. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2017. 
  8. ↑ https://www.nytimes.com/1991/12/15/world/soviet-disarray-pyongyang-offers-honecker-refuge.html
  9. ↑ https://www.upi.com/Archives/1991/12/14/North-Korea-offers-Honecker-refuge/8703692686800/
  10. ↑ "Korea (Democratic People's Republic of)". Federal Foreign Office. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2017. 
  11. ↑ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2016-10-01. בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2016. 
  12. ↑ Moeskes, Christoph(Ed.), (2013). Nordkorea. Einblicke in ein rätselhaftes Land.. Ch.Links. 
  13. ↑ "Korea (Democratic People". Auswärtiges Amt. 
  14. ↑ "Korea (Democratic People". Auswärtiges Amt. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2017. 
  15. ↑ "Embassy of Korea (Democratic Republic) in Berlin, Germany". www.embassypages.com. 
  16. ↑ North Korea's Berlin hostel targeted by German sanctions. BBC.
גרמניה יחסי החוץ של גרמניה
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
מלחמת העולם השנייה • מלחמת העולם הראשונה • האיחוד האירופי
קוריאה הצפונית יחסי החוץ של קוריאה הצפונית
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.