יחסי יפן–קולומביה

יחסי יפן–קולומביה
יפן קולומביה
יפןקולומביה
שטחקילומטר רבוע)
377,9151,138,910
אוכלוסייה
125,507,47249,084,841
תמ"ג (במיליוני דולרים)
5,443,000711,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
43,36814,497
משטר
מונרכיה חוקתיתרפובליקה

יחסי יפן–קולומביה הם היחסים הדיפלומטיים בין קולומביה ליפן. מערכת היחסים כוננה רשמית בשנת 1908, אך נקטעה בין השנים 1942 ל-1954 עם התגברות מלחמת העולם השנייה . היחסים מבוססים בעיקר על סחר מסחרי אשר העדיף את אינטרסי יפן, חילופי תרבות וסיוע טכנולוגי נדבני לקולומביה.

היסטוריה

שגרירות קולומביה בטוקיו

היחסים הדיפלומטיים בין קולומביה ליפן כוננו בחוזה שנקרא ידידות, מסחר וניווט שנחתם בוושינגטון הבירה, ארצות הברית ב-25 במאי 1908. עם זאת, השגרירות הרשמית הראשונה הוקמה על ידי יפן בוגוטה, קולומביה בשנת 1934 ובשנה שלאחר מכן הקימה קולומביה את שגרירותה בטוקיו.

יחסי סחר

על פי שגרירות קולומביה ביפן, הקשרים המסחריים בין המדינות דינמיים יותר ויותר. בשנת 1996 הפכה יפן למוקד השלישי בייבוא קולומביה לאחר ארצות הברית וונצואלה עם כ-722.5 מיליון דולר (5.6% מכלל היבוא הקולומביאני). לעומת זאת, יפן ייבאה כ-348.6 מיליון דולר (פחות מ-1% מהיבוא היפני).

מוצרים יפניים המיוצאים לקולומביה הם ברובם כלי רכב, חלקי רכב, מצלמות וידאו ומכשירי תקשורת, ואילו מוצרים קולומביאנים שיוצאו ליפן היו ברובם קפה, דגנים וניקל, ובמידה מועטה אמרלד, עורות זוחלים אקזוטיים ושוקולד. לאחרונה מיוצאים גם פרחים ומוצרי עור. החליפין המסחרי הנמוך יחסית נובע מהאינטרסים הגיאו-אסטרטגיים של יפן במדינות אחרות באמריקה הלטינית כמו ברזיל (שם יש קהילה חשובה של מהגרים מבוססים), מקסיקו, צ'ילה, פרו וארגנטינה. עבור יצרנים קולומביאנים לעומת זאת, יקר מאוד לייצא מוצרים נוספים ליפן כאשר מדינות קרובות אחרות מייצגות שווקים חסכוניים יותר ויש להם פחות מגבלות כלכליות.

נציגויות דיפלומטיות

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.