יחסי טורקיה–יפן
| יחסי טורקיה–יפן | |
|---|---|
 |
 |
 | |
| טורקיה | יפן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 783,562 | 377,915 |
| אוכלוסייה | |
| 82,017,514 | 125,507,472 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,186,000 | 5,443,000 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 26,653 | 43,368 |
| משטר | |
| משטר נשיאותי | מונרכיה חוקתית |
יחסי טורקיה–יפן הם היחסים הבילטרליים שבין הרפובליקה הטורקית לבין יפן. לטורקיה שגרירות בטוקיו וליפן שגרירות באנקרה.
היסטוריה
האימפריה העות'מאנית
הקשרים בין שתי המדינות החלו במהלך המאה ה-19. בשנת 1890, כשהפריגטה העות'מאנית ארטוגול טבעה מול חופי וואקיאמה מול קהל בראשו עמד הקיסר מוצוהיטו. המלחים ששרדו את הטביעה הועברו לאיסטנבול על סיפון שתי פריגטות יפניות. כמו כן הוקמה אנדרטה להנצחת האירוע במחוז וואקאיאמה. במלאת 125 שנה לאירוע, יצא הסרט "125 שנה" בתמיכת משרד החוץ של יפן וממשלת טורקיה.
בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אחזה בעיתונות העות'מאנית יפנופיליה ונכתבו מאות מאמרים על יפן. כעם שמקורו במזרח אסיה, חשו טורקים רבים זיקה מיוחדת ליפנים ושלהם אויב משותף, האימפריה הרוסית. באותה עת החלו היפנים לקדם את האידאולוגיה הפאן-אסיאתית, וקיסר יפן מוצוהיטו שלח את נסיכי בית יאמוטו לחצר עבדול חמיד השני, כשהם מלווים במתנות והצעות שגרמו להתרגשות רבה בעיתונות. אולם על אף שהעריץ את יפן במידת מה, עבדול חמיד השני חשש מפני שמועות לפיהן הקיסר היפני יתאסלם ויכריז על עצמו כחליף, מה שיהפוך אותו למושא כבוד בקרב המוסלמים הסונים.
מועצת האיחוד והקדמה, שהובילה את הזרם הלאומני באימפריה העות'מאנית, העריכה את יפן במידה רבה, ולקחה אותה כמודל לחיקוי. העובדה שמדינה אסיאתית כיפן ניצחה את רוסיה ב-1905, האויבת המסורתית של האימפריה העות'מאנית, הייתה מקור השראה, והיו שהציגו את ניצחונה כניצחון על ערכי המערב. הליברלים העריצו את יפן בשל העובדה שיפן הצליחה להתחבר לטכנולוגיה ולמדע המערבי מבלי לאבד את הזהות שלה, מה שנראה כהוכחה לכך שניתן להעביר את האימפריה מודרניזציה דומה.
מדיניות המודרניזציה שהוביל המשטר החדש משנת 1908 לאחר מהפכת הטורקים הצעירים תוכננה בצורה דומה להפליא לרסטורציית מייג'י. כמו כן היו קולות שקראו להובלת ברית של עמי המזרח שיילחמו יחדיו נגד מעצמות המערב, וייצרו "גל צהוב" שישטוף את יבשת אירופה. עבור הטורקים הצעירים, המונח "צהוב" (שהיה למעשה שם גנאי לעמי מזרח אסיה) היה מקור גאווה בשל "הזהב המזרחי" והעליונות של עמי המזרח על המערב. עוד הם חשבו כי תרבויות המזרח התיכון, תת-היבשת ההודית והמזרח הרחוק היו נעלות יותר מהמערב, וכי הייתה זו "תאונה" כי המערב הפך למתקדם יותר, והם היו נחושים לתקן מצב זה.
עם זאת, ברית בין שתי המדינות מעולם לא יצאה לפועל, בשל התעקשותה של יפן על היותה מעצמה דומה למעצמות המערב ודרישתה של האימפריה העות'מאנית לקבל מעמד שווה בעת משא ומתן. במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה יפן חלק ממדינות ההסכמה ואילו האימפריה הייתה חלק ממעצמות המרכז.
הרפובליקה הטורקית
היחסים הדיפלומטיים בין יפן לבין הרפובליקה הטורקית כוננו ב-1924, ושנה לאחר מכן נפתחו שגרירויות[1].
בפברואר 1945 טורקיה הכריזה מלחמה על יפן, אם כי ההכרזה הייתה סמלית לחלוטין[2].
בשנת 1985, מעט יותר מ-100 שנה לאחר הצלת מלחי הארטוגול מול חופי יפן, טורקיה שלחה מטוס לחלץ את 215 אזרחי יפן שהתגוררו באותה עת בטהראן, זאת בשעה שהתנהלה מלחמת איראן–עיראק. ממשלת טורקיה פרסמה אז הודעה: "לא שכחנו את הצלת מלחי הארטוגול. אם כן, לאחר ששמענו שיש אזרחים איראנים שזקוקים לעזרה, הלכנו להציל אותם".
בשנות ה-30 ניהלה יפן מגעים עם גולי הטורקים הצעירים במטרה להקים מדינת בובות במרכז אסיה שבה ימלוך נסיך עות'מאני לשעבר. היפנים הזמינו את עבדולכרים, נסיך עות'מאני, וכמה מגולי הטורקים הצעירים במטרה לסייע להם בהקמת מדינת בובות בשינג'יאנג, כשהנסיך העות'מאני יהיה בה הסולטאן. כל הגולים היו יריביו של מנהיג טורקיה באותה עת, מוסטפא כמאל אטאטורק, וחלקם אחזו בדעות פאן-טורקיות.
ממשלת טורקיה הגיבה לרעיון בתקיפות, ושגרירות טורקיה ביפן גינתה את התוכנית והציגה אותה כ"מנצ'וקוו מוסלמית". אטאטורק לא היה מעוניין בקידום הפאן-טורקיות ובוודאי לא בהקמת מונרכיה עות'מאנית חדשה, רעיונות שעשויים לערער את מעמדה של הרפובליקה הצעירה.
במהלך מלחמת העולם השנייה לחמו שכירים טורקים כחלק מצבא סין נגד הכוחות היפנים. במהלך מלחמת סין-יפן. לאחר תקרית גשר מרקו פולו נשלחה חטיבת פרשים למקום, אשר רובה הורכב משכירי חרב טורקים.
במרץ 1945, כשהיה ברור שמדינות הציר יפסידו, טורקיה הכריזה מלחמה עליהן, אם כי לא הייתה השתתפות מעשית של חיילים טורקים בשדה הקרב.
יחסים פוליטיים
טורקיה ויפן חברות ב-OECD, וכן בארגון הסחר העולמי. כמו כן טורקיה חברה במועצת אירופה ובארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, ארגונים בהם יפן היא מדינה משקיפה.
נכון ל-2015, ישנם 4,723 תושבים טורקים שחיים ביפן, בהשוואה ל-2,208 תושבים יפנים שחיים בטורקיה.
על פי סקר שנערך בטורקיה על ידי משרד החוץ היפני בשנת 2012, 83.2% מהנשאלים החזיקו בדעות לפיהן היחסים בין שתי המדינות הם "ידידותיים" או "כמעט ידידותיים".
הכורדים
ממשלת יפן לא העניקה מעמד פליט לאף אחד מהכורדים שנמלטו מטורקיה בשל רדיפות ושהגיעו למצב של חסרי כל, ללא השכלה וללא מעמד חוקי, וכן לא העניקה להם הגנה[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ יחסי טורקיה ויפן, משרד החוץ של טורקיה
- ↑ הכרזת המלחמה של טורקיה על יפן בסוף מלחמת העולם השנייה
- ↑ Japan's Kurds often in limbo, despite significant community, The Japan Times, 3 בספטמבר 2015
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
| הכחשת רצח העם הארמני • דו"ח פאלמר | ||
רישיון cc-by-sa 3.0