כלכלת הרפובליקה העממית של סין

כלכלת הרפובליקה העממית של סין
מרכז העסקים הבינלאומי במחוז פודונג שבשנגחאי, 2008
הנתונים מבוססים בעיקר על:
ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה,
הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת
חקלאים סיניים

כלכלת הרפובליקה העממית של סין היא הכלכלה הגדולה ביותר בעולם במונחים של תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) לפי שווי כוח הקנייה, לעומת זאת במונחים של התמ"ג הנומינלי, כלכלת סין היא השנייה בגודלה בעולם ומפגרת בהרבה אחרי כלכלת ארצות הברית.

במהלך 25 השנים האחרונות הפכה סין למדינה בעלת הצמיחה הכלכלית המואצת ביותר בעולם, כאשר בשנת 2008 שיעור הצמיחה השנתי עמד על 9%. בשלושת העשורים האחרונים גדלה ההכנסה הממוצעת לנפש בסין בשיעור שנתי ממוצע של למעלה מ-8%, אשר הוביל לצמצום ניכר בממדי העוני במדינה. זאת אף שאחת ההשלכות הנלוות לצמיחה הכלכלית הייתה התעצמות אי-השוויון הכלכלי בתוך החברה הסינית.

היסטוריה

אחוזי הגידול בתמ"ג לנפש 1990-2007 [1] ניתן לראות כי אחוזי הצמיחה בסין היו באותה תקופה מהגבוהים בעולם
ערך מורחב – הרפורמה בכלכלת סין

למרות גודלה העצום של סין, שפע משאבי הטבע שלה והעובדה שכ-20% מכלל אוכלוסיית העולם חיה בשטחה, משנות ה-90 של המאה ה-19 ועד לסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 התפקיד אותו מילאה בכלכלה העולמית היה שולי יחסית. בסוף 1978 התחילה הנהגת סין ברפורמות כלכליות משיטה כלכלית ריכוזית לשיטה המזכירה את השוק החופשי, תוך כדי שמירה על פיקוח הדוק. בחקלאות עברו משיטת האחריות הקולקטיבית לחקלאות פרטית. בתעשייה מנהלי המפעלים קיבלו עצמאות וסמכות גדולה יותר ופתחו את הכלכלה לסחר חוץ. הממשלה שמה דגש על העלאת ההכנסה והצריכה האישית, תוך כדי הכנסת שיטות ניהול חדשות על מנת לשפר את התפוקה. הממשלה התמקדה בסחר חוץ כמנוע הצמיחה הראשי של המשק הסיני. למטרה זו הגדירה מעל ל-2,000 אזורי סחר מיוחדים, שבהם יש חוקים נוקשים פחות והכלכלה שם חופשית יותר. כתוצאה מכך, הרפורמות הללו עזרו להוציא מיליוני אזרחים סינים מן העוני והובילו לירידה בשיעור העוני מ-53% בשנת 1981 ל-8% בשנת 2001 [דרוש מקור]. הממשלה הסינית מכנה את המדיניות הכלכלית הנוכחית המונהגת כיום בסין "סוציאליזם עם גוון סיני ייחודי", אף על פי שהפירוש המדויק למשפט זה נתון במחלוקת. חלק רואים בכלכלה הסינית כסוג של כלכלה מעורבת, אחרים כסוג של קפיטליזם.

מגזרים

שני המגזרים העיקרים בכלכלה הסינית הם החקלאות והתעשייה, אשר יחד מפעילים למעלה מ-70 אחוז מכלל כוח העבודה ומפיקים מעל ל-60 אחוז מהתמ"ג הסיני. שני המגזרים הללו שונים באספקטים רבים. הטכנולוגיה, פריון העבודה וההכנסה התפתחו באופן מהיר בהרבה יותר בענפי התעשייה הסינית מאשר בענפי החקלאות הסינית. בעוד שהתפוקה החקלאית הושפעה בעיקר מתנאי מזג האוויר, התעשייה הושפעה ישירות מהרפורמה אותם הנהיגה הממשלה.

השוני בין שני המגזרים הובילו ליצירת פער כלכלי, תרבותי וחברתי ניכר בין האזורים העירוניים לכפריים בסין. סין היא היצרנית הגדולה בעולם של אורז והיא בין הספקים העיקריים בעולם של חיטה, תירס, טבק, פולי סויה, בוטנים וכותנה. סין היא אחת היצרניות הגדולות בעולם של מספר מוצרים תעשייתיים ומוצרי מינרלים כגון: בד כותנה, טונגסטן, ואנטימון, ויצרנית חשובה של חוטי כותנה, פחם, נפט גלמי, ומספר מוצרים אחרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ http://unstats.un.org/unsd/snaama/selbasicFast.asp
כלכלת מדינות העולם
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • הרשות הפלסטינית • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • איי קיימן • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.