כלכלת לבנון

תיירות

ענף התיירות בלבנון היה חשוב מבחינה היסטורית לכלכלה המקומית ונשאר עד היום כמקור הכנסה מרכזי עבור לבנון. לפני מלחמת האזרחים בלבנון, ביירות נחשבה בעיניי רבים כ"פריז של המזרח התיכון או גם "פנינת המזרח התיכון", שהובאה לעיתים קרובות כמוקד פיננסי ועסקי בו יוכלו המבקרים לחוות את התרבות, המטבח, ההיסטוריה הים תיכונית הלבנטית, ארכאולוגיה ואדריכלות של לבנון.

מיישובים מתקופת האבן ועד מדינות העיר הפיניקית, ממקדשים רומיים ועד למרצאות חצובות בסלע, מטירות צלבניות ועד מסגדים ממלוכים וחמאם עות'מאני, מוצגים האתרים ההיסטוריים והארכאולוגיים של המדינה בכל רחבי הארץ המשקפים את ההיסטוריה העולמית העתיקה והמודרנית.^[5] בלבנון היסטוריה ארוכת שנים של תיירות תרבותית. ההתעניינות בתרבות הלבנטית הלבנונית עוררה בעקבות ביקוריהם של אוריינטליסטים, חוקרים ומשוררים אירופיים רבים, במיוחד אלפונס דה למרטין, ארנסט רנן וויקטור גוארין.^[6][7]

לבנון מהחלל, מרץ 2012. ניתן לראות כי חלק נכבד מהמדינה מכוסה שלג, עקב גובהם של ההרים במדינה. השלג וההרים מהווים מוקד משיכה לתיירות.

האווירה המגוונת של לבנון וההיסטוריה העתיקה הופכת אותה ליעד חשוב שבונה את עצמו לאט לאט לאחר המהומה המתמשכת. לבנון מציעה שפע: מחורבות רומיות עתיקות, לטירות שמורות היטב, מערות גיר, כנסיות ומסגדים היסטוריים, חופים יפים השוכנים בים התיכון, מטבח לבנוני בעל שם עולמי, חיי לילה ללא הפסקה ודיסקוטקים, ועד אתרי סקי הרריים.

השקעה פרטית משמעותית נעשית כיום במודרניזציה והרחבת מגזר זה וחברות מלונות בינלאומיות חזרו ללבנון. קזינו דו ליבן, שהיווה באופן היסטורי יעד תיירותי מרכזי, נפתח מחדש בשנת 1996. אתר הסקי הגדול במדינה הורחב. הממשלה סבורה כי בזכות חזרת השלום והיציבות למדינה ועם פיתוח התשתית הדרושה, תיירות תתרום שוב משמעותית לכלכלת לבנון. ענף התיירות של לבנון מסתמך גם על מספרם הגדול של לבנונים החיים בחו"ל שחוזרים בקביעות למדינה בעונת הקיץ.^[8]

חקלאות

החקלאות בלבנון היא המגזר השלישי בחשיבותו במדינה לאחר מגזר השירותים, והמגזר התעשייתי. היא תורמת כמעט 7% לתמ"ג ומעסיק כ-15% מהאוכלוסייה הפעילה.^[9] הגידולים העיקריים כוללים דגנים (בעיקר חיטה ושעורה), פירות וירקות, זיתים, ענבים וטבק, יחד עם עדרי צאן ועיזים. משאבים מינרליים מוגבלים ומנוצלים רק לצריכה ביתית.^[10] לבנון, המונה מגוון אדמות חקלאיות, החל מהרמה הפנימית של עמק הבקעה ועד העמקים הצרים המובילים כלפי מטה אל הים, מאפשרת לחקלאים לגדל גידולים אירופיים וגם טרופיים כאחד. טבק ותאנים מגודלים בדרום, פירות הדר ובננות לאורך החוף, זיתים בצפון וסביב הרי השוף ופירות וירקות בעמק הבקעא. גידולים אקזוטיים נוספים כוללים אבוקדו, שגדלו ליד בייבלוס וחשיש (יבול עיקרי בבקעא).^[11]

החקלאות של לבנון, המציעה קרקע פורייה, טרסות מעוצבות ותוצרת טרייה ובריאה, ניצבת בפני כמה אתגרים בשנים האחרונות. פרקטיקות חקלאיות לא ראויות המובילות לשחיקת קרקע ולהתרוששות, הידלדלות משאבי מים תת-קרקעיים, זיהום מים והשפעות בריאותיות כתוצאה משימוש לא הולם בחומרי הדברה ודישון, וזיהום סביבתי כתוצאה מהשלכת פסולת שחיטה, וחוות בעלי חיים הם מהבעיות העיקריות של מגזר זה. החקלאות גם הולכת ופוחתת לטובת עיור, כמו במישור החוף ובחלקים מהבקעא. נראה כי מדיניות הממשלה מכוונת לגידול בזמינות ההשקיה במים (בעיקר בדרום) ובקרה על השימוש בחומרי הדברה, ללא השקעה או מעט תמריצים לטכניקות השקיה שמורות על מים וקרקע. המגזר הפרטי מנצל בהדרגה הזדמנויות חדשות אך קטנות המוצעות על ידי חקלאות אורגנית ותוצרת חקלאית בעלת ערך גבוה.^[12]

אנרגיה

לבנון דלה במקורות אנרגיה, על כן מבוסס משק האנרגיה שלה על מקורות חיצוניים. יבוא דלקים לתעשייה, לתחבורה ולייצור חשמל מהווה סעיף הוצאה נכבד במשק הלבנוני. אספקת החשמל איננה עונה על צורכי המדינה, ותחנות הכוח מיושנות הדורשות תחזוקה יקרה. המצב הביא לכך שטורקיה העניקה ללבנון תחנות כוח צפות העוגנות מול החוף הלבנוני המנסות, בלא הצלחה, לספק את צריכת החשמל המקומית.

שחיתות

כלכלת לבנון סובלת מרמת שחיתות גבוהה – החל בניפוח בשכר הבכירים, דרך מינויי קרובים ועד ניפוח המנגנון הממשלתי. הבעיה האחרונה היא תוצאה של המשטר העדתי הנוהג בלבנון, המחייב מינוי נושאי משרות לתפקידים בכירים על פי מפתח עדתי (עקב הסכם טאיף), ולאו דווקא על פי הכישורים.^[13]

המחאה בלבנון בשנת 2019

ערך מורחב – המחאות בלבנון (2019)

המחאות בלבנון בשנת 2019 המכונות גם אינתיפדאת המס ואינתיפאדת הווטסאפ, הן סדרה של מחאות ברחבי לבנון, שהגיעו בתגובה לכישלונה של הממשלה למצוא פתרונות למשבר הכלכלי במדינה בשנה שקדמה להן.^[14] על פי החשד, הטריגר הישיר להפגנות הוא מיסים שהוטלו על בנזין, טבק ושיחות טלפון מקוונות, כמו שיחות באמצעות וואטסאפ,^[15][16][17] כיוון שההפגנות פרצו ברחבי הארץ מיד לאחר החלטת הקבינט על הטלת מיסים על שיחות ווטסאפ.^[18][19][20]