כלכלת רומניה

כלכלת רומניה היא הכלכלה ה-11 בגודלה מבחינה נומינלית וה-8 בגודלה על פי שווי כוח הקנייה באירופה. כיום, היא מאופיינת ככלכלת שוק שהתפתחה במהירות מאז שנת 1990, עם נפילת השלטון הקומוניסטי. בוקרשט, בירת המדינה, מהווה את אחד ממרכזי התעשייה והפיננסים החשובים במזרח אירופה.

היסטוריה

לפני מלחמת העולם השנייה הייתה כלכלת רומניה מבוססת בעיקר על חקלאות. ב-1948 עלה השלטון הקומוניסטי והשתלט על הכלכלה כמעט בכל תחום. באמצעות סדרה של תוכניות חומש, הכלכלה הרומנית קיבלה מפנה לעבר כלכלה תעשייתית, ברוח תוכנית החומש של ברית המועצות.

ב-1980 כלכלה זאת התמוטטה דבר אשר גרם לאינפלציה ומחסור חמור בסחורות. ב-1990 לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי עשה הממשל החדש מאמצים רבים לשיפור הכלכלה. הצמיחה עלתה בקצב ממוצע של כ-1%. למרות שהסקטור הפרטי התרחב במהירות במיוחד בתחום השירותים והמסחר התעשייה נותרה ברובה בידיים ממשלתיות.

ב-1995 הפרלמנט הרומני העביר חוק להפרטה של יותר מ-2000 עסקים לידי ידיים פרטיות אולם ב-1997 חלה ירידה מסוימת בכלכלה על אף צעדים אלה ואחרים. מ-1999 רוב החברות נמצאות בידיים פרטיות.

השוק הרומני נהנה מהשקעות חוץ רבות, ורומניה עשתה מאמצים רבים להיכנס לאיחוד האירופי ב־2007^[1]. המשבר הכלכלי העולמי פגע קשות בכלכלת המדינה, שחוותה שנים של צמיחה גבוהה עד לשנת 2008.

בנקאות ומטבע

1 לאו רומני

המטבע הרומני הוא הלאו הרומני (Leu, סימנו RON), המחולק ל־100 באני (Bani). על פי התחזית הרשמית של ממשלת רומניה, המטבע יבוטל בתחילת שנת 2015 עם המעבר של רומניה לשימוש במטבע האירו בשנת 2014.

כוח העבודה

בעיית האבטלה מהווה בעיה עיקרית מאז נפילת השלטון הקומוניסטי ב -1989. המדיניות הכלכלית של הממשלה הביא לירידה באבטלה מ-10.8% בשנת 2000 לכ-5% בשנת 2006. כיום (2011) עומדת האבטלה על שיעור של כ-5.1%. המשכורת הממוצעת נטו נמוכה מאד בהשוואה למרבית מדינות אירופה, ועומדת על כ-488$ לחודש (2011).

• כ-30% מכח העבודה מועסקים במגזרי החקלאות, היערנות והדיג.
• כ-23% מועסקים ביצור, מכרות ובנייה.
• כ-47% מועסקים במגזר השירותים.

בעקבות נפילת המשטר הקומוניסטי השתחררו האיגודים המקצועיים מהשפעה ממשלתית דבר אשר הוביל ב-1990 לאי שקט. שביתות רבות התקיימו בעיקר על ידי הכורים במכרות הפחם.

חקלאות ודיג

רומניה היא אחת מהמדינות היצרניות ביותר בתחום החקלאות באירופה. מערב המדינה מתאפיין בגידולי חיטה, תוצרת תפוחי עץ וגידול חזירים לבשר. מרכז המדינה מתאפיין בגידול בקר ובמזרח המדינה נפוצים גידולי הירקות והפירות. יצור היין נפוץ אף הוא.

רומניה ממוקמת במקום ה-11 בין הארצות החקלאיות ביותר, ובמקום השישי ביצוא חקלאי. חיטה, בשר בקר, חזירים ועופות הם מרכיבי היצוא העיקרי לארצות הברית. יצוא הגבינות והיין לארצות הברית נאמד בכ- 150 מיליון דולר. רומניה מיבאת תוצרת חקלאית בסכום שנתי של כ-200 מיליון דולר, בעיקר: פולי סויה ותוצרתם ומאכלי ים.

הסקטור החקלאי ברומניה תלוי בסובסידיות מהשוק האירופי המשותף, ואשר נאמד בכ-מיליארד דולר.

תעשייה

המינרל העיקרי המופק ברומניה הוא הנפט שמקורו באזור פלוישטי שם נמצאת גם תעשיית הנפט. אולם תפוקת הנפט יורדת בהתמדה עקב ניצול יתר של הרזרבות הקימות לעומת זאת מופק גז טבעי בכמויות משביעות רצון.

מינרלים אחרים המופקים ברומניה הם בעיקר: פחם חום, פחם, ברזל, אבץ ונחושת.

בשנים 1969-2011 ברומניה נבנו כ-2 מיליון מכוניות על בסיס רנו 12 שבחלקן נמכרו בישראל תחת השם דלתא.

אנרגיה

63 אחוזים מאנרגיית החשמל ברומניה מסופקים מתחנות כוח הפועלות באמצעות נפט, גז ופחם, בעוד שאר האנרגיה מקורה במפעלים הידרואלקטרים. למדינה שני מפעלים הידרואלקטרים עיקריים אשר מופעלים ביחד עם סרביה בסכר שער הברזל על הדנובה.

ב-1996 נפתחה תחנת כוח גרעינית בצ'רנבודה.

תיירות

תעשיית התיירות הרומנית התרחבה במהירות עם נפילת השלטון הקומוניסטי. יעדי התיירות הפופולרים כוללים את אזור הרי הקרפטים, אזור הדלתא של הדנובה, אזור המנזרים בבוקובינה ואזור חוף הים השחור המרובה לכל אורכו בעיירות נופש ובתי מלון. לפי הערכה מבקרים ברומניה כ-8 מיליון תיריים בשנה 2006.

סחר חוץ

בתקופה הקומוניסטית רוב סחר החוץ של רומניה התבצע עם ברית המועצות, ויתר מדינות הגוש המזרחי.

ב-1960 חלה תפנית בסחר החוץ אשר החל להתפתח עם מדינות המערב ובעיקר עם גרמניה המערבית.

כיום עיקר היצוא של רומניה מתבסס על מתכות ותוצרתם, מינרלים, טקסטיל ומכונות. כיום היבואנים העיקריים של הסחורות הרומניות הם גרמניה, איטליה, צרפת, הולנד, טורקיה וסין. רומניה מיבאת סחורות בעיקר מגרמניה, איטליה, רוסיה, צרפת, ארצות הברית ומצרים.

קישורים חיצוניים

• אתר המפרט על כלכלת רומניה

הערות שוליים