כלכלת סאו טומה ופרינסיפה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| כלכלת סאו טומה ופרינסיפה | ||
|---|---|---|
| ארגוני סחר | ארגון הסחר העולמי | |
| שנת כספים | שנה קלנדרית | |
| סטטיסטיקה | ||
| אינפלציה (מה"ל) | 10.5% (1999) | |
| אבטלה | 50% (1998), נתון רשמי | |
| קשרי מסחר | ||
| יצוא | 13,000,000 דולר (2010) | |
| מדינות עיקריות | הולנד 51%, פורטוגל 6%, גרמניה 6%. (1997) | |
| יבוא | 19,500,000 דולר (2004) | |
| מימון ציבורי | ||
| חוב | 274,000,000 דולר (2004) | |
| הכנסות | 58,000,000 דולר (1993) | |
| הוצאות | 114,000,000 דולר (1993) | |
| הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת | ||
המערכת הכלכלית של סאו טומה ופרינסיפה מתבססת על החקלאות. 90% מן הייצוא מבוסס על ייצור הקקאו, ועשרת האחוזים הנותרים גם הם מגיעים בעיקרן מן העולם החקלאי. התעשייה איננה מפותחת דיה, ולאחרונה נתגלו במדינה מרבצי נפט. סאו טומה ופרינסיפה ניצבת מבין המדינות העניות בעולם, כמחצית מתושבים מובטלים. עם כל זאת, המדינה
היסטוריה
התקופה הקולוניאלית (1471-1950)
בשנת 1506 חיו בסאו טומה, האי הדרומי, כבר כ-1000 תושבים, ומתוכם כ-600 יהודים. בנוסף לאלו שהו במקום במעמד נמוך יותר כ-2,000 עבדים שחורים שהובאו מהיבשת השכנה. האיים הפכו למרכז סחר פורטוגזי בעבדים.[1] בכל שנה, נשלחו מהאיים כמה אלפי עבדים אל המטעים הפורטוגזיים בברזיל ובאיים הקריביים. עבדים הועסקו באפן נרחב גם בסאו טומה ובפרינסיפה, בעיקר בעבודה במטעי הסוכר. בסוף המאה ה-16, האיים הפיקו בשנה כ-12,000 טון של סוכר. בשנים 1572 ו-1573 הוכפפו האיים ישירות אל הכתר הפורטוגלי. בתחילת המאה ה-17 השתנה המצב הפוליטי והכלכלי באיים לרעה. עלייתם של מטעי הסוכר בברזיל, הולידו תחרות עם התוצרת הברזילאית. דבר זה גרם למשבר כלכלי מתמשך באזור, וזה הביא לעזיבתם של מתיישבים לבנים רבים ולמרידות עבדים חוזרות ונשנות. בשנת 1844 חיו באיים 185 לבנים בלבד, לעומת 7054 שחורים, 5514 מתוכם היו עבדים. באמצע המאה ה-16, היה בסאו טומה נמל פורטוגזי אשר שימש בעיקר לתדלוק ספינות הצי האימפריאליסטי.[1]
במהלך ראשית המאה ה-19, בעקבות התחרות הכושלת עם ברזיל בעניין שוק מטעי הסוכר, החלו תושבי האי להבין שאינם יוכלו להתחרות איתה ולהגיע להישגים כלכליים עליה. אט אט הם החלו לפתח תוצרות חקלאיות אחרות, קפה ובעיקר קקאו.[2][3] סאו טומה הפכה עד מהרה ליצואנית קקאו מובילה בתחום,[1] ובשנת 1908 הפכה לגדולה ביותר בעולם בנושא זה.[2] תוצרת זו מהווה גם בימינו את הבסיס הכלכלי של המדינה.[3] מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1822, עזבו הפורטוגזים את ברזיל, וקמהה שם האימפריה הברזילאית העצמאית. כך הפכה סאו טומה ליצואנית הכמעט בלעדית של סוכר לפורטוגל. שנים אלו, אמצע ושלהי המאה ה-19, היו שנים של פריחה כלכלית, אך רוב שדרות לא נהנו העם ממנה. עם הגידול החד בביקוש, החלו להעסיק במקום יותר ויותר עבדים. זאת, חרף העובדה שפורטוגל ביטלה באופן רשמי את העבדות באימפריה שלה באותה התקופה, בשנת 1876.[2] דבר זה הגיע עד כדי כך, שבשנת 1900, הודיעו יצרני השוקולד בבריטניה ובצרפת, על הפסקת רכישה של תוצרת החקלאית מהאי, לרבות קקאו.[3]
התקופה העצמאית (1950-היום)
מגזרים כלכליים
חקלאות
בנקאות
מחצבים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- היסטוריה של סאו טומה ופרינסיפה (באנגלית)
- הערת רקע: סאו טומה ופרינסיפה (באנגלית)
הערות שוליים
- 1 2 3 Background Note ,Sao Tome and Principe, paragraph - history
- 1 2 3 History of Nations ,History of Sao Tome and Principe
- 1 2 3 אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם, הוצאת מפה 2005, הערך 'סאו טומה ופרינסיפה', עמוד 167.
| כלכלת מדינות העולם | ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • הרשות הפלסטינית • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן | |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • איי בהאמה • איי קיימן • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
רישיון cc-by-sa 3.0