קריית עקרון
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | חובב צברי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 55 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1948 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 10,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 156 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה עד סוף 2018 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 4,678 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 35 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 2,330 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 230 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת גוש דן רגילה) ![]() ![]() קריית עקרון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2016[2] |
0.3853 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 164 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל קריית עקרון נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס |

קִרְיַת עֶקְרוֹן היא מועצה מקומית השוכנת דרומית-מזרחית לרחובות, סמוכה למזכרת בתיה ושייכת מנהלית למחוז המרכז של מדינת ישראל. המועצה שוכנת מזרחית לכביש 40. קריית עקרון הוקמה ככפר עקרון בסוף שנת 1948 במקומו של הכפר הערבי עאקיר, ששכן במקום ונחרב במלחמת העצמאות. היא קרויה על שם העיר הפלשתית עקרון, ששמה השתמר כנראה בשם הכפר הערבי עאקיר.
היסטוריה
חצי שנה לאחר כיבוש הכפר עאקיר במאי 1948, בנובמבר 1948, החלו עולים להתיישב בבתיו הנטושים. רוב העולים הגיעו מבולגריה ומתימן, אך היו גם עולים ממדינות רבות אחרות. לאחר שכל הבתים נתמלאו הוקמו במקום, בשנת 1950, "מעברת עקיר" ו"מעברת גבעת ברנר" שקלטו את העולים שהגיעו ממדינות שונות. בשנת 1953 צורפה מעברת עקיר לכפר עקרון וב-1955 צורפה מעברת גבעת ברנר ליישוב. בשנת 1958 צורפה גם "עקיר החדשה". בשנים 1954 עד 1961 השתייך כפר עקרון למועצה האזורית ברנר. בשנת 1961 התקיימו בחירות לוועד היישוב לקראת הפיכת היישוב למועצה מקומית[3], ולקראת סוף שנת 1961 הוכרז כמועצה מקומית[4]. בעקבות סכסוכים על הרכב המועצה הממונה ובעקבות עתירה לבג"ץ[5], נקבעו בחירות למועצה שהתקיימו ביוני 1962[6].
רבה של קריית עקרון מ-1960 במשך שנים רבות היה הרב עובדיה יעבץ.
ב-1963 שונה שם המקום לקריית עקרון[7]. במאי 1967 עלה הרעיון לספח את היישוב לרחובות, אולם בגלל התנגדות אנשי היישוב[8] הדבר לא יצא אל הפועל.
בקריית עקרון מרכז מסחרי מהגדולים בישראל – "בילו סנטר", הנמצא על כביש 411, סמוך לצומת ביל"ו. מצדו השני של כביש 411 ממשיך להתפתח מרכז מסחרי בשם עקרון 2000, במקום שעד לפני שנים אחדות היו פרדסים. במרכז היישוב קיים המרכז המסחרי הישן, חלקו בבתים ישנים מאוד.
מול בתיה הדרומיים של קריית עקרון נמצא בסיס חיל האוויר תל נוף, ורעש המטוסים הממריאים ממנו נשמע היטב ביישוב.
שטח היישוב הורחב בספטמבר 1996 ל–2,500 דונם, כשבג"ץ החליט על החזרת שטח מרכז הקניות ביל"ו סנטר לקריית עקרון.
ב-2003 יזמה ממשלת ישראל תוכנית לאיחוד רשויות מקומיות מתוך שאיפה ליעל את השלטון המקומי. בין היתר הוצע לאחד את המועצה המקומית קריית עקרון עם עיריית רחובות. חלק מתושבי היישוב התגייסו למאבק, אשר כלל חתימות על עצומה, שלטי חוצות והפגנה בצומת בילו. בסופו של דבר נגנזה ההצעה וקריית עקרון שמרה על עצמאותה. בנוסף היו באותו זמן תושבים בקריית עקרון אשר ביקשו להתאחד עם מזכרת בתיה הסמוכה, הקטנה מקריית עקרון. ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד מזכרת בתיה, ולא יצאה אל הפועל.
ביישוב יש 3 בתי ספר, 2 יסודיים ותיכון דתי לבנות "פלך", אליו מגיעות בנות מהיישוב, מרחובות, ממודיעין, מגדרה, ממזכרת בתיה, מלוד ומבית גמליאל.
דמוגרפיה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בקריית עקרון 10,999 תושבים (מקום 156 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.8%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לקריית עקרון דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-2017) היה 83.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,616 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[9]
על פי התחזיות מספר התושבים צפוי לגדול, בשנים 2010 - 2020, לכדי 15,000 תושבים.
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של המועצה המקומית קריית עקרון
- נתונים סטטיסטיים על המועצה המקומית, מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- תצלום אוויר של קריית עקרון
- אי שם בין רחובות ותימן, דבר, 24 באוגוסט 1973
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ בכפר עקרון יתמודדו מחר 7 מפלגות עם 8 רשימות, מעריב (עיתון), 30 בינואר 1961
נבחר ועד בעקרון, דבר, 3 בפברואר 1961 - ↑ מועצה מקומית בכפר עקרון, מעריב (עיתון), 21 בנובמבר 1961
- ↑ מפה ומפה - הצו על תנאי, דבר, 24 בינואר 1962
- ↑ היום בחירות בכפר עקרון, דבר, 12 ביוני 1962
- ↑ רשימת שמות יישובים, 29 במרץ 1966, ילקוט הפרסומים 1279, 1 ביוני 1968, עמ' 1683
- ↑ נחלת יהודה ועקרון מסרבות להיספח לראל"צ ולרחובות, מעריב (עיתון), 17 במאי 1967
- ↑ פרופיל קריית עקרון באתר הלמ"ס
- ↑ ערים תאומות באתר עיריית אקרון.
![]() | ||
---|---|---|
נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה ![]() ![]() |
ערים | אלעד • גבעת שמואל • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • באר יעקב • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • גני תקווה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • עמק לוד | |
ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות |