מועצה אזורית גוש עציון

מועצה אזורית גוש עציון

עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, בין אלון שבות למשרדי המועצה. האלון מופיע גם בסמל המועצה
מחוז	יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	14
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	29
ראש המועצה	שלמה נאמן
תאריך ייסוד	1980
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
- אוכלוסייה	23,500 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	83
- שינוי בגודל האוכלוסייה	2.7% בשנה עד סוף 2017
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   מועצה אזורית גוש עציון בניין המועצה (למפת הרי ירושלים רגילה)   מועצה אזורית גוש עציון בניין המועצה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית גוש עציון בניין המועצה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית גוש עציון בניין המועצה 31°39′29″N 35°07′05″E / 31.658085°N 35.118082°E / 31.658085; 35.118082 tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
[הגדלת המפה] [הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2]	5 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2016[2]	0.4370
- דירוג מדד ג'יני	64
לאום ודת[2]   יהודים: 98.9%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 1.1% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 14.9% גילאי 5 - 9 14.7% גילאי 10 - 14 11.8% גילאי 15 - 19 8.1% גילאי 20 - 29 14.9% גילאי 30 - 44 19.2% גילאי 45 - 59 10.3% גילאי 60 - 64 2.2% גילאי 65 ומעלה 3.9% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 17 –  יסודיים 13 –  על-יסודיים 5 תלמידים 4,786  –  יסודי 3,691  –  על-יסודי 1,095 מספר כיתות 235 ממוצע תלמידים לכיתה 20.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)		פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.baitisraeli.co.il

בניין המועצה האזורית גוש עציון, בתכנון האדריכל דוד נופר

מועצה אזורית גוש עציון היא מועצה אזורית הנמצאת מדרום מערב לירושלים, והיא המועצה האזורית הראשונה בה הוקמו יישובים, בשטחי יהודה ושומרון, לאחר מלחמת ששת הימים. בתחומי המועצה 18 יישובים, (פרט לאפרת שהיא מועצה מקומית נפרדת). ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 11 ק"מ. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1980. בתחומי המועצה 11 בתי־ספר. מאז פברואר 2017 מכהן שלמה נאמן כראש המועצה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית גוש עציון 23,500 תושבים (מקום 83 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית גוש עציון דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 79.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,152 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[3]

גאוגרפיה

המועצה נמצאת בשטח הררי וסלעי, בגובה של מעל 900 מטר מעל פני הים. עקב גובה המקום, מזג האוויר בחורף הוא קר מאוד וגשום, ולעיתים מושלג.

גבולות שטח השיפוט של המועצה הם:

• בצפון: העיר ירושלים, ומועצה אזורית מטה בנימין
• בדרום: העיר חברון, קריית ארבע, ומועצה אזורית הר חברון
• במערב: מורדות הרי יהודה, עמק האלה ומועצה אזורית מטה יהודה
• במזרח: מועצה אזורית מגילות ים המלח, נחל תקוע ומדבר יהודה.

שטח השיפוט של גוש עציון הוא כ-69,000 דונם^[4]

על פי מפה רשמית של המינהל האזרחי שהתפרסמה בעיתון "הארץ" בשנת 2009 גוש עציון גדול היום פי 7 משטחו ההיסטורי. בעיתון נכתב: "אדמות היהודים בגוש עציון ה"היסטורית", מלפני פינויה ב-1948, מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים. כך עולה ממפה רשמית של המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון. לפי המפה, שטחי גוש עציון בצד המערבי ("הישראלי") של תוואי גדר ההפרדה גדולים פי שבעה (70 אלף לעומת כעשרת אלפים דונם) משטח יישובי הגוש שהוקמו לפני 1948."^[5]

בין השנים 1999 ל-2011, הכפילה המועצה האזורית את אוכלוסייתה, מכ-9,000 תושבים לכדי למעלה מ-20,000.

רקע היסטורי וחברתי

ערך מורחב – גוש עציון

היישוב הראשון באזור גוש עציון, שנקרא "מגדל עדר", הוקם בשנת 1927 על ידי משפחות מעולי תימן, משפחות אשכנזיות, ותלמידי ישיבה ממאה שערים – שמו להם למטרה להקים יישוב חרדי, המתפרנס בכבוד מחקלאות. היישוב ננטש וחרב במאורעות תרפ"ט בשנת 1929.

בשנת 1935 הקים איש העסקים החרדי שמואל הולצמן שעמד בראש חברת 'אל-ההר', את היישוב כפר עציון על שמו, ואף תיכנן להקים שני יישובים נוספים. לאחר כשנה פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בשנת 1936, והמקום ננטש.

נסיון ההתיישבות השלישי היה בשנת 1943, על ידי צעירים דתיים מ'קבוצת אברהם' שחידשו את היישוב כפר עציון, הפעם כקיבוץ דתי. לאחר שנתיים, ב-1945, הוקם הקיבוץ הדתי משואות יצחק, בשנת 1946 הוקם הקיבוץ הדתי עין צורים, ובשנת 1947 הוקם הקיבוץ רבדים של תנועת הקיבוץ הארצי.

בחלק ניכר ממלחמת העצמאות היה גוש עציון נצור, ונעשו ניסיונות שונים להגיע אליו, בין השאר בידי מחלקת הל"ה, שנפלה בדרכה לגוש. בסופו של דבר נפל גוש עציון בידי כוחות הלגיון הירדני, לאחר קרב עקוב מדם, ביום ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום לפני הכרזת העצמאות. חלק מתושבי הגוש נלקחו בשבי, כשחלק גדול מהם נורו ונהרגו לאחר הכניעה.

ערך מורחב – הקרב על גוש עציון

האזור היה במשך כ- 20 שנה תחת שלטון ירדני. עם תום מלחמת ששת הימים בשנת 1967, מיד לאחר החזרת השליטה על שטחי גוש עציון לידי מדינת ישראל, עלו יתומי גוש עציון למקום, והקימו מחדש את קיבוץ כפר עציון.

רוב תושבי המועצה האזורית גוש עציון שייכים המגזר הדתי לאומי.

מבחינת תעסוקה, רבים מהמתגוררים בגוש עובדים בירושלים, דבר המתאפשר בקלות בזכות מערכת כבישים מסודרת, כולל כביש המנהרות. תחומי תעסוקה נוספים הם שירותים ותיירות.

רשימת היישובים במועצה

הרשימה על פי אתר המועצה האזורית. אוכלוסיית היישוב על פי נתוני הלמ"ס.

קטע זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.

ראשי המועצה וסגניהם

• שילה גל (1980-?)
• שאול גולדשטיין - התפטר בדצמבר 2011 עם מינויו כמנכ"ל רשות הטבע והגנים, סגנו היה יאיר וולף
• דוידי פרל (2016-2012), סגנו היה משה סוויל
• שלמה נאמן (החל מ-2017), סגניו הם יצחק פריד, המשמש גם כמ"מ, ואורי שכטר

ראו גם

• החברה לפיתוח גוש עציון

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• אתר המועצה

• פרופיל מועצה אזורית גוש עציון נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

• אתר ההיסטוריה וההנצחה של גוש עציון

הערות שוליים

יישובי מועצה אזורית גוש עציון (מחוז יהודה ושומרון) קיבוצים כפר עציון • מגדל עוז • ראש צורים יישובים קהילתיים אלון שבות • אלעזר • בת עין • הר גילה • כרמי צור • מיצד (אספר) • מעלה עמוס • נווה דניאל • נוקדים • קדר • תקוע מאחזים איבי הנחל • גבעת החי"ש • מעלה רחבעם • פני קדם • שדה בועז • חוות שדה בר • חוות קשואלה • בית ברכה מפת יישובי המועצה האזורית

דגל ישראל מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון	אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מחוז חיפה	אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה
מחוז המרכז	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • עמק לוד
מחוז ירושלים	מטה יהודה
מחוז הדרום	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
אזור יהודה והשומרון	גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון

מחוז יהודה ושומרון
נפות	נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז	מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים	אריאל • ביתר עילית • מודיעין עילית • מעלה אדומים
מועצות מקומיות	אורנית • אלפי מנשה • אלקנה • אפרת • בית אל • בית אריה-עופרים • גבעת זאב • הר אדר • מעלה אפרים • עמנואל • קרני שומרון • קדומים • קריית ארבע-היישוב היהודי בחברון
מועצות אזוריות	שומרון • מגילות • מטה בנימין • גוש עציון • הר חברון • בקעת הירדן