יחסי איסלנד–קוריאה הצפונית

יחסי איסלנד–קוריאה הצפונית
איסלנד קוריאה הצפונית
איסלנדקוריאה הצפונית
שטחקילומטר רבוע)
103,000120,538
אוכלוסייה
350,73425,643,466
תמ"ג (במיליוני דולרים)
18,18040,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
51,8341,560
משטר
רפובליקהדיקטטורה, משטר חד-מפלגתי-קומוניסטי, מונרכיה אבסולוטית דה פקטו

יחסי איסלנד-צפון קוריאה קוריאנית: 아이슬란드-조선민주주의인민공화국 관계) הם היחסים בין איסלנד לבין הרפובליקה העממית של קוריאה. למדינות אין שגרירויות זו אצל זו, אולם שגריר איסלנד בבייג'ינג הוא האחראי על היחסים עם צפון קוריאה,[1] בעוד שגריר צפון קוריאה בסטוקהולם הוא האחראי ליחסי המדינה עם איסלנד.[2] השגרירות השוודית בפיונגיאנג מוסמכת להעניק ויזות לאיסלנד.[1]

היסטוריה

לפי מקורות שונים, המדינות כוננו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן בשנת 1973, כחלק מהחלטת כל מדינות סקנדינביה להכיר בקוריאה הצפונית, ובכך תם עידן הבידוד המדיני של קוריאה הצפונית במערב אירופה.[3][4] עשר שנים מאוחר יותר, ב-2 באפריל 1982, הוקמה שגרירות איסלנד בצפון קוריאה.[1]

במהלך שנות השמונים הוקמו באיסלנד ארגונים שתמכו בצפון קוריאה ובאידאולוגיית ג'וצ'ה, כחלק מהמאמצים של צפון קוריאה לבנות תמיכה באיסלנד. אחד מהארגונים הללו היא ארגון הסולידריות האיסלנדית למען קוריאה, אשר ביקר בפיוגיאנג בעשור הראשון של היחסים.[5] המערכת התרבותית והחברותית בין איסלנד לצפון קוריאה דעכה עד שנת 2011.[6]

בעקבות אולימפיאדת סיאול ב-1988, שגריר איסלנד לצפון קוריאה שאינו תושב במדינה, הכריז כי מעולם לא ביקר בה.[7] ב-2009 שר החוץ של איסלנד בזמנו, אוסר סקארפינסון הביע חששות עמוקים ממשבר הטילים וקרא לצפון קוריאה לשוב לשולחן המשא ומתן עם הקהילה הבינלאומית.[8] בשנת 2013 הגיש שגריר צפון קוריאה לאיסלנד שאינו תושב במדינה, את כתב האמנתו לנשיא איסלנד אולפור רגנר גרימסון. השניים דנו בין היתר בנושא הדיג, אנרגיה גאותרמית, ועוד.[2] השגריר הושב לצפון קוריאה חודשיים בלבד לאחר מכן, בעקבות הטיהור של צ'אנג סונג-טק, אליו היה השגריר מקורב.[9]

הערות שוליים

  1. 1 2 3 צפון קוריאה, http://www.iceland.is/, 28-07-2015
  2. 1 2 "שגריר צפון קוריאה מגיש את כתב האמנתו לנשיא איסלנד", מנהיגות צפון קוריאה, 08-10-2013
  3. סמית לוז, צפון קוריאה: שווקים וצבא, אוניברסיטת קיימברידג', 2015, עמ' 131, ISBN 978-0-521-89778-5. (באנגלית)
  4. גילס ברי (2005). קוריאה נגד קוריאה: מקרה של דה-לגיטימציה. ISBN 978-1-134-76625-3. 
  5. רבעון בצפון קוריאה, המכון לחקר אסיה, 1982, עמ' 20
  6. "ידידות בין נורדים" (קובץ PDF) (בשוודית). סטוקהולם. 2011
  7. ביקורת על חדשות בקוריאה. סאול. 1988. עמ' 14. 
  8. "שר החוץ של איסלנד מודאג מניסוי הטילים של צפון קוריאה", משרד החוץ הבריטי, 06-04-2009
  9. "שגריר צפון קוריאה באיסלנד נשלח הביתה", 27-12-2013 (בשוודית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.