יחסי ישראל–קוריאה הצפונית
| יחסי ישראל–קוריאה הצפונית | |
|---|---|
 |
 |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
| ישראל | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 9,210,100 | 25,643,466 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 317,100 | 40,000 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,430 | 1,560 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דיקטטורה קומוניסטית |
לישראל יחסים עוינים עם קוריאה הצפונית. בין ישראל וקוריאה הצפונית אינם מתקיימים כל קשרים דיפלומטיים. היחסים בין ישראל וקוריאה הצפונית מתוחים על רקע מכירה של נשק (בעיקר טילים לטווח ארוך) וטכנולוגיה גרעינית למדינות אויבות של ישראל כגון איראן, סוריה, תימן ולוב.
היסטוריה
קוריאה הצפונית הוקמה כחמישה חודשים לאחר הקמתה של מדינת ישראל והייתה למדינה בעלת שלטון קומוניסטי, הקשורה ביחסים הדוקים עם ברית המועצות. ככזו הושפעו יחסי החוץ שלה מהאידאולוגיה הקומוניסטית ומיחסי החוץ של ברית המועצות. בשנתיים הראשונות להקמתה, אמנם לא היו לה יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, אך הייתה מתיחות בין שתי המדינות. בשנת 1950 פרצה מלחמת קוריאה. משלוח כוחות ארצות הברית וארצות מערביות אחרות בחסות או"ם לקוריאה התאפשר גם הודות להיעדרות מוזרה של ברית המועצות מההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם. בהמשך ברית המועצות, ובראש ובראשונה סין העממית התגייסו לצידה של קוריאה הצפונית בעוד שארצות הברית כאמור, בגיבוי האו"ם, תמכה בקוריאה הדרומית. ראש ממשלת ישראל דאז דוד בן-גוריון תמך בעמדתן של ארצות הברית ושל מועצת הביטחון של האו"ם וגינה את התוקפנות של קוריאה הצפונית - דבר שהוביל לעוינות מצידה.
עם זאת ישראל לא נענתה לבקשות ארצות הברית למשלוח חיילים במסגרת כוח האו"ם בקוריאה ושלחה לקוריאה הדרומית עזרה הומניטרית - במזון וחומר רפואי, בשווי של כ-100,000$.[1] בהמשך ישראל השתתפה באופן פעיל במאמצים הדיפלומטיים באו"ם להשגת הפסקת האש בקוריאה.[2]
במלחמת יום הכיפורים, טייסת צפון קוריאנית של מטוסי מיג 21 הוצבה במצרים. בשנות ה-60 וה-70, עם התפתחות התעשייה הצבאית הצפון קוריאנית, הגבירה קוריאה הצפונית את קשריה עם מדינות ערב וייצאה אליהם נשק וטכנולוגיות שונות הקשורות בו, כולל טילי סקאד יחד עם היכולת לייצר אותם בסוריה.
בשנת 2010 שייך שר החוץ, אביגדור ליברמן את קוריאה הצפונית למדינות ציר הרשע כאשר אמר כי "הבוקר ראינו מסר לעולם, שהיום יותר מבעבר נחוץ לעצור את המשטר המשוגע זה. צפון קוריאה היא חלק מציר הרשע יחד עם איראן וסוריה המקיימות שיתוף פעולה קרוב ביניהן. צפון קוריאה, כפי שראינו היום, מהווה איום לא רק על החלק שלהם בעולם, אלא גם על המזרח התיכון והעולם כולו".[3]
ניסיון לכינון קשרים
בתחילת שנות ה-90 נעשו ניסיונות אינטנסיביים מצד הממשל הצפון קוריאני לכונן קשרים כלכליים עם ישראל. הגישושים הראשונים נעשו באמצעות איש עסקים אמריקאי, שיצר קשר עם מנכ"ל משרד החוץ איתן בנצור, בשמה של משפחה בעלת עסקים ענפים בקוריאה הצפונית, שבראשה עומד אדם בשם לזלי בלונד. המסר שהועבר לבנצור הוא שניתן דרכם ליצור קשר עם בכיר מאד בשלטון הצפון קוריאני, בשם ג'אנג שואה. בנצור יצא לפגישה בהולה עם שר החוץ דאז שמעון פרס, כדי לקבל ממנו הנחיות. פרס ביקש גם לעדכן על כך את ראש הממשלה יצחק רבין. איש הקשר הצפון קוריאני הציג לישראל בקשה ישירה: סיוע בפיתוח מכרות זהב. בעקבותיה יצא בנצור לקוריאה הצפונית באופן חשאי, בניסיון לרקום עסקה. ישראל התנתה את הסיוע בהפסקת מכירת הנשק למדינות העוינות לישראל. תחילה הצפון קוריאנים סירבו, וכשאיימה המשלחת הישראלית להפסיק את השיחות לאלתר, הסכימו הצפון קוריאנים לדרישה, ואף הסכימו לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים. עם זאת, השיחות הופסקו לאחר התנגדות ארצות הברית ו"המוסד" הישראלי.[4] למרות שנועדו להיות סודיים, המגעים בין ישראל לקוריאה הצפונית דלפו ופורסמו בתקשורת העולמית, ועוררו תגובות שליליות בקוריאה הדרומית וביפן.[5] עם זאת, יש מחלוקת באיזו מידה, אם בכלל, נגרם נזק ליחסי ישראל עם מדינות אלה כתוצאה מהפרשה.[6]
תוכנית הגרעין הסורית
בשנת 2007 השמיד חיל האוויר הישראלי כור גרעיני לייצור פלוטוניום, שבנתה קוריאה הצפונית בסוריה. פורסם כי בתקיפה נהרגו 10 מדעני גרעין צפון קוריאניים שעבדו במקום. קוריאה הצפונית פרסמה גינוי חריף לתקיפה הישראלית.
קישורים חיצוניים
- Young Sam Ma, Israel's Role in the UN during the Korean War ,The Israel Journal of Foreign Affairs IV:3, 2010
- משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004, עמ' 328 - 334
- יאיר אלטמן, תביעה נגד צפון קוריאה: עזרה לחיזבאללה בחטיפת החיילים , באתר ישראל היום, 25 ביוני 2017
הערות שוליים
- ↑ Young Sam Ma p.83-84
- ↑ Young Sam Ma p.85-86
- ↑ רונן מדזיני והסוכנויות, הבית הלבן גינה את צפון קוריאה: "צעד לוחמני", באתר ynet, 23 בנובמבר 2010
- ↑ יוסי מלמן, ישגרו, או לא ישגרו?, באתר הארץ, ביוני 2006
- ↑ משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 331
- ↑ אבי סיטון, מכתבים למערכת: המסע הארוך לאסיה, באתר הארץ, 21 בפברואר 2005
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
רישיון cc-by-sa 3.0