יחסי החוץ של סין

ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
עריכה - שיחה
משרד החוץ הסיני

יחסי החוץ של סין הם היחסים הבינלאומיים של הרפובליקה העממית של סין בזירה הפוליטית העולמית. סין טוענת כי היא מנהלת מדיניות חוץ ושלום עם כל מדינה ורוצה לשמור על שלום עולמי.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של סין

האימפריה הסינית ההיסטורית, קיימה יחסים עם אימפריות ומדינות שכנות במהלך ההיסטוריה. מחמת הגודל הגאוגרפי המרשים של סין וקו החוף הארוך שלה ביחס למדינות הקטנו שסביבה במשך רוב היסטוריה לא הועמדה סין במבחן מלחמתי משמעותי ועמדה במהלך השנים כמעצמה מקומית שאין עליה מערערים.

תקופת שושלת האן

ערכים מורחבים – שושלת האן, דרך המשי

שושלת האן התפרשה על שתי תקופות: שושלת האן המערבית ושושלת האן המזרחית, ובין שתיהן עמדה במשך שנים ספורות שושלת שין. בשנים אלו החלה תקופת מסחר של דרך המשי.

שושלת האן המערבית

ערך מורחב – שושלת האן המערבית
מדינות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם סין, במהלך ההיסטוריה.
  הרפובליקה העממית של סין
  מדינות שהחלו את יחסיהן עם סין בשנים 1949–1950
  מדינות שהחלו את יחסיהן הדיפלומטיים עם סין בשנות השישים של המאה העשרים
  מדינות שהחלו את יחסיהן הדיפלומטיים עם סין בשנות השבעים של המאה העשרים
  מדינות שהחלו את יחסיהן הדיפלומטיים עם סין בשנות השמונים של המאה העשרים
  מדינות שהחלו את יחסיהן עם סין בשנות התשעים של המאה העשרים, או במאה העשרים ואחת
  מדינות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם סין

התקופה המודרנית

בתקופת שושלת צ'ינג החל מהמאה ה-17 ועד לאמצע המאה ה-19, היתה סין הכוח העקרי באזור מזרח אסיה. עוצמה זו נבעה הן ממיקומה הגאוגרפי[1] והן מפאת אוכלוסייתה העצומה[2]. אלה הפכו את סין למעצמה כלכלית בעלת יצוא משגשג.

החל ממלחמת האופיום הראשונה בין סין למעצמות אירופה, נקלעה סין למה שהסינים רואים כמאה שנות ההשפלה,אז ספגו הסינים תבוסות רבות שדרדרו את מעמדה של סין בזירה העולמית והמקומית. כמו כן באותה תקופה עשרות מיליונים מתו ברעב, מגפות, ועימותים מזוינים. גם ברמה הלאומית נפרדו סין מאזורים גאוגרפים נרחבים: האי טיוואן, הונג קונג מקאו וחצי האי הקוראני. ב-1949 הכריז מאו דזה-דונג על הקמת הרפובליקה העממית של סין, ומאז החל מעמדה הבינלאומי של סין להתייצב.

לקראת סוף המאה ה-20, כאשר כלכלת סין הפכה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם, והצבא הסיני נחשב לאחד הצבאות החזקים ביותר, מנסה סין להחזיר לעצמה את גדולתה ההיסטורית.[3] חוקרים[4] מציינים את החשיבות בעובדה שהסינים רואים את עצמם כחוזרים למעמד ישן ולא כובשים אותו.

חגורה אחת דרך אחת

ערך מורחב – חגורה אחת, דרך אחת

חגורה אחת, דרך אחת, או דרך המשי. הוא מיזם כלכלי של הממשלה הסינית המטרה הסינית היא לאחד את מדינות העולם סביבה, ולהפוך את עצמה למעצמה כלכלית שולטת בעולם, ולהחזיר את דרך המשי ההיסטורית.

שורשי התוכנית נעוצים בפרשנות הגאו-פוליטית של הלפורד מקינדר לפיה השליטה בעולם תלויה בשליטה בנתיבי השיט, כיום ארצות-הברית שולטת בחוג הנזר וסין כמתחרה העקרית שלה מעוניינת ליצור נתיב סחר מתחרה בשליטה סינית.

ארצות הברית מתנגדת לתכנית זו של הסינים, וטוענת כי הסינים מנסים כך להשתלט על העולם, עם זאת הכלכלה בסין הפנימית עדיין לא טובה, בסין חיים למעלה ממיליארד וארבע מאות מיליון בני אדם, שחלק גדול מהם חיים כמו במדינות העולם השלישי, והשקעה גדולה של סין במדינות אחרות גורמת לביקורות נגדה[5]

הכלכלות המשתתפות במיזם חגורה אחת, דרך אחת
  הרפובליקה העממית של סין- מייסדת
  כלכלות "חגורה אחת"
  כלכלות "דרך אחת"

מדיניות פוליטית

קיימות שתי ישויות מדינות בעולם, טאיוואן וטיבט, שסין טוענת לריבונות עליהן. ועל כן, כל מדינה שתכיר באחת מהן לא תוכל לקיים יחסים עם הרפובליקה העממית של סין.

הסכסוך בין סין לטאיוואן

  הרפובליקה העממית של סין
  מדינות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה העממית של סין
  מדינות שמקיימות יחסים רק עם הרפובליקה הסינית או אף אחת מהן
  שטחי מחלוקת בין מדינות
ערך מורחב – יחסי טאיוואן–סין

בין סין (הרפובליקה העממית של סין), לבין טאיוואן (הרפובליקה הסינית), קיים סכסוך ארוך שנים בשאלה איזו מהן היא סין האמיתית, היות שישנה רק סין אחת, הודיע הרפובליקה העממית של סין כי כל מדינה שתנהל דיפלומטיה עם טאיוואן, לא תוכל לקיים יחסים עם סין. כל מדינה בעולם נאלצה לבחור האם היא מכירה ברפובליקה העממית של סין, או שהיא מכירה ברפובליקה הסינית, רוב מדינות העולם החליטו לקיים יחסים עם סין, ולא עם טאיוואן, כפי שמתואר במפה משמאל.

הסכסוך עם טיבט

בדומה לטאיוואן, גם טיבט טוענת לעצמאות, אך מנגד הסינים טוענים כי טיבט היא חלק מסין. בניגוד לטאיוואן בה 14 מדינות באומות המאוחדות מכירות כמדינה עצמאית והיא מתנהלת דה פקטו כמדינה ריבונית עם ממשלה וצבא עצמאים, בטיבט אף מדינה באומות המאוחדות לא מכירה כמדינה עצמאית והיא אינה אלא מחוז הררי ללא צבא או ממשלה מלבד הממשלה הגולה של הדלאי למה.

הרפובליקה העממית של סין היא אינה היחידה שטוענת לריבונות על טיבט, גם הממשלה הטיבטית הגולה טוענת לריבונות על טיבט. וכן טאיוואן (הרפובליקה הסינית) טוענת לריבונות על שטח זה, כמו על כל סין.[6]

מדיניות נוספות

יחסים עם מדינות העולם

אסיה

אסיה היא היבשת בה שוכנת סין, על כן חלק גדול מהמדינות המוזכרות בטבלה זו גובלות עם סין, ומכאן גם ליחסים מתוחים בין המדינות לאורך ההיסטוריה.

מדינה כינון היחסים החלפת שגרירים וקונסוליות הערות
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות 1984
אינדונזיה אינדונזיה 1950
  • היחסים בין המדינות הושעו בשנת 1967, וחזרו בשנת 1990
איראן איראן 1971
אפגניסטן אפגניסטן 20 בינואר 1955
בהוטן בהוטן בין המדינות אין קשר דיפלומטי
  • בין המדינות קיימים יחסים היסטוריים מתוחים, בשל היחסים הטובים של בהוטן עם טיבט.
בנגלדש בנגלדש ינואר 1976
הודו הודו 1950
האיים המלדיביים המלדיביים 1972
  • סין מתכוונת להקים בסיס צבאי במארו
הפיליפינים הפיליפינים 9 ביוני 1975
וייטנאםוייטנאם נובמבר 1991
טאיוואן טאיוואן בין המדינות אין קשר דיפלומטי
  • סין וטאיוואן בסכסוך על שטחים, כל אחת מהן טוענת כי היא סין האמיתית, ראה פסקה הסכסוך עם טאיוואן
טג'יקיסטן טג'יקיסטן
יפן יפן 29 בספטמבר 1972
ירדן ירדן
ישראל ישראל 24 בינואר 1992
כווית כווית 22 במרץ 1971
לאוס לאוס 1989
  • עד שנת 1989 היו שתי המדינות אויביות, אך מאז הן מקיימות יחסים דיפלומטיים וכלכליים שמשתפרים באיטיות.[8]
לבנון לבנון
מונגוליה מונגוליה 1994
מזרח טימור מזרח טימור 20 במאי 2002
  • 20 במאי 2002- היום בו הוקמה השגרירות, הוא יום העצמאות של מזרח טימור.
  • לאחר עצמאות מזרח טימור, סייעה סין לבנות את ארמון הנשיאות בדילי.
מיאנמר מיאנמר, בעבר בורמה 8 ביוני 1950
  • בשנת 1989 שינתה בורמה את שמה למיאנמר, היחסים עם סין היו לפני כן, והמשיכו גם לאחר מכן
  • בשנים האחרונות נכרת ירידה ביחסים בין מיאנמר לסין בשל סכסוכי גבולות.
מלזיה מלזיה 1991[9]
  • בעבר היו סכסוכים רבים בנושא ים סין הדרומי
  • כ-25% מאבותיהם של המלזים היגרו מסין.
נפאל נפאל 1960
  • בשנת 1856 נחתם הסכם בין נפאל לטיבט לפיו נפאל מכירה בטיבט כעצמאית. רק בשנת 1956, שבה פג הסכם זה, הסכימה סין להחלפת שגרירים.
סינגפור סינגפור 3 באוקטובר 1990
  • בין המדינות היו יחסים טובים במשך השנים, עם זאת בסכסוך ים סין הדרומי הייתה סינגפור נגד סין
ערב הסעודית ערב הסעודית יולי 1990
  • בין המדינות קשרים כלכליים טובים בעיקר בתחום הנפט.
עיראק עיראק 1958
  • סין נלחמה נגד עיראק במלחמת המפרץ, ועזרה לבעלות הברית לטובת כווית, אבל לבסוף התבררה כבוגדת על ידי בעלות הברית[10]
הרשות הפלסטינית פלסטין 1976
פקיסטן פקיסטן 1950
  • סין היא ספקית הנשק הגדולה ביותר של פקיסטן
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 24 באוגוסט 1992
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 6 באוקטובר

1949
קטר קטר 9 ביולי 1988
  • קטר היא ספקית עיקרית של נפט לכלכלה הסינית
תאילנד תאילנד נובמבר 1975
  • תאילנד עדיין שומרת על יחסים לא רשמיים עם טאיוואן[11]
תימן תימן 1958
  • סין העניקה לתימן הלוואה בסך 500 מיליוני דולרים.

אוקיאניה

פרט לאוסטרליה וניו זילנד קיימות עוד מדינות איים קטנות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם סין. במדינות אלו ישנם סינים רבים שהגיעו לאיים אלו במהלך השנים.

מתוך 14 מדינות העולם שמכירות רק בטאיוואן ולא ברפובליקה העממית של סין 4 נמצאות באוקיאניה, מספר גדול ביחס לכמות המדינות ביבשת.

מדינה כינון היחסים החלפת שגרירים וקונסוליות הערות
אוסטרליהאוסטרליה 1941 (לפני פיצול סין)
איי מרשלאיי מרשל בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים
איי שלמה איי שלמה 15 בספטמבר 2019
  • נכון ל-15 ביוני 2020 אין בין המדינות החלפת שגרירים או קונסוליות
טובאלו טובאלו בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים
ונואטו ונואטו 26 במרץ 1982
  • המדינות מקיימות יחסים חינוכיים, תרבותיים, צבאיים וכלכליים
טונגה טונגה 1998
מיקרונזיה מיקרונזיה 11 בספטמבר 1989
  • מיקרונזיה פתחה שגרירות בסין על אף שפתחה בעולם רק ארבע שגריריות[12]
נאורו נאורו בין המדינות אין יחסים דיפלומטיים
ניו זילנד ניו זילנד 1972
  • מתוך כ-120 חברים בפרלמנט של ניו זילנד, שניים הם סיניים.
סמואה סמואה 1976
  • סין מסייעת לסמואה עם חובות, וגם תרמה לה כסף לשיפור החינוך
פיג'י פיג'י 1975
  • שתי המדינות חתמו על הסכמי שיתוף פעולה בשנים 1997 ו-2001
פלאו פלאו נכון לשנת 2020 אין יחסים דיפלומטיים בין המדינות
פפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה 1976
קיריבטי קיריבטי ספטמבר 2019

אמריקה הצפונית

מדינה כינון היחסים החלפת שגרירים וקונסוליות הערות
אל סלוודור אל סלוודור
ארצות הברית ארצות הברית דצמבר 1943 לפני פיצול סין. 1979 לאחר פיצול סין
איי בהאמה איי בהאמה

אמריקה הדרומית

מדינה כינון היחסים החלפת שגרירים וקונסוליות הערות
אורוגוואי אורוגוואי
אנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה
אקוודור אקוודור
ארגנטינה ארגנטינה
בוליביה בוליביה

יחסים עם יפן

ערך מורחב – יחסי יפן–סין

הרפובליקה הסינית המאוחדת (לפני הפיצול עם טאיוואן) ראתה ביפן איום בחצי הראשון של המאה ה-20, כמו במלחמת סין–יפן הראשונה והשנייה. עם הקמתה של טאיוואן ב-1949, הכירה יפן רק בטאיוואן, אך בשנת 1972]] העבירה את ההכרה לרפובליקה העממית של סין כמו רוב מדינות העולם.

יחסים עם ישראל

ערך מורחב – יחסי ישראל–סין

היחסים ההיסטוריים בין ישראל לסין ידעו עליות ומורדות רבות, את יחסים אלו מקובל לחלק לארבעה שלבים בהיסטוריה, וכן הקשר לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

מהצהרת בלפור עד קום המדינה ופיצול סין

במהלך ההיסטוריה לא ניכר כי הייתה אנטישמיות רבה בסין. כבר במאה ה-8 לספירה הגיעו יהודים לסין על ידי דרך המשי, עם זאת רק כ-400 שנה לאחר מכן נראו עדויות של יהודים בסין.

לאחר הצהרת בלפור, ההסתדרות הציונית החלה ליצור יחסים דיפלומטיים עם מדינות העולם, רק לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר הגיעו יהודים רבים, ובהם בחורי ישיבת מיר לסין, החלו יחסים דיפלומטיים בין ההסתדרות הציונית לסין. בהצבעה באומות המאוחדות אודות הקמת מדינת ישראל נמנעה סין מההצבעה.

שלב ראשון: מפיצול סין עד 1955

בשנת 1949 התפצלה סין לטאיוואן (הרפובליקה הסינית), ולרפובליקה העממית של סין, עד פברואר 1949 הוכרה רק טאיוואן ואילו הרפובליקה העממית של סין עוד לא הכריזה על עצמאותה, טאיוואן הודיע כי היא תכיר בישראל, אם זו תקבל מושב באומות המאוחדות. באוקטובר 1949 הכריזה סין על עצמאות.

יחסים עם קוריאה

שלוש שנים אחרי כינון הרפובליקה הראשונה של קוריאה פלשה קוריאה הצפונית אל קוריאה הדרומית בסיוע סיני וסובייטי, קוריאה הדרומית הצליחה להדוף את ההתקפה בסיוע אמריקני ומאז שורר מצב מתוח בחצי האי הקוריאני כאשר סין היא השותף הכלכלי והפוליטי העיקרי של הצפון.

כיון שהצפון נמצא ביחסי מלחמה רציפים כעם הדרום היחסים בין קוריאה הדרומית לסין מתוחים וקשים.

יחסים עם ארצות הברית

היחסים הדיפלומטיים בין סין לארצות הברית היו יציבים בדרך כלל לאורך ההיסטוריה, מלבד מספר תקופות של מתיחות, בעיקר לאחר התפרקותה של ברית המועצות, אשר במסגרת זאת ארצות הברית הפכה למעצמת העל היחידה בעולם. ישנן גם מחלוקות בין המדינות בנושא זכויות האדם בסין ובנושא מעמדה המדיני של טייוואן. למרות כל זאת, סין וארצות הברית הן שותפות הסחר הגדולות בעולם.

במהלך העשור השני של המאה ה-21 עלה מעמדה של סין בעולם. לטענת ארצות הברית, על רקע הפרת חוקי המסחר מצד סין החלה "מלחמת סחר" בין המדינות, עם הטלת מכסי מגן הדדית. נקודות חיכוך נוספות בין המדינות היו סביב טיוואן, קוריאה הצפונית וסביב נתיבי שיט-בים סין הדרומי ובג'יבוטי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ הסינים שלטו אז על כל קו החוף המזרחי, מהים הצהוב ועד הים הסיני הדרומי
  2. ↑ בשנת 1800 הסינים היוו כ-30% מאוכלוסיית העולם כולו
  3. ↑ greatgame blog
  4. ↑ גדעון שלח ניצן דוד פוקס ועוד
  5. ↑ תוכנית ההשתלטות של סין על העולם
  6. ↑ יותם יעקבסון, סין וטיבט-יחסים מורכבים, מסע אחר
  7. ↑ סין מסייעת לבנגלדש להתמודד עם נזקים
  8. ↑ [www.news.cn אתר חדשות סיני בנושא לאוס]
  9. ↑ תחילת יחסי ידידות בין סין למלזיה
  10. ↑ [pqasb.pqarchiver.com מלחמת המפרץ וסין]
  11. ↑ [יחסי טאיוואן-סין https://focustaiwan.tw/politics/201610130028]
  12. ↑ EMBASSY OF MICRONESIA IN BEIJING, CHINA
  13. ↑ פפואה גינאה החדשה
הרפובליקה העממית של סין יחסי החוץ של סין
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
גופים בינלאומיים האומות המאוחדות
יחסי החוץ של מדינות העולם
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • הרשות הפלסטינית • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.