צ'כית
| צ'כית čeština | ||
|---|---|---|
| מדינות | צ'כיה, סלובקיה | |
| אזורים | מרכז אירופה | |
| דוברים | 12,000,000 | |
| שפת אם | 12,000,000 | |
| כתב | כתב לטיני | |
| משפחה | הודו אירופאית
| |
| לאום |  | |
| ארגון | האיחוד האירופי | |
| מוסד | Ústav pro jazyk český - המכון לשפה הצ'כית | |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות | |
צ'כית (מכונה לפעמים גם בוהמית) היא שפה סלאבית מערבית, מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. השפה הצ'כית קרובה יחסית לסלובקית, לפולנית ולסורבית. במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטחה של הרפובליקה הצ'כית של ימינו, היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב לה. הצ'כית מדוברת בפי כ-12 מיליון דוברים, 10 מיליון מתוכם הם אזרחי הרפובליקה הצ'כית, שהיא שפתה הרשמית, ועד ל-1991 הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של רפובליקת צ'כוסלובקיה.
הצ'כית החלה להופיע בכתב במהלך המאה השלוש עשרה בערך, תחילה היו ניבים צ'כיים רבים אך במאות החמש עשרה והשש עשרה לספירה, עם הרפורמות הדתיות באותה התקופה, התפתחה השפה הצ'כית לצורתה התקנית, על בסיס הניב של פראג. בצ'כית ישנן שבע יחסות שמות עצם בדומה להרבה שפות סלאביות אחרות. בצ'כית ישנה הבחנה ברורה בין תנועות קצרות ותנועות ארוכות המסומנות כקו נטוי מעל האות (á) והטעם נופל לרוב על ההברה הראשונה של המילה.
בדומה לפולנית ואוקראינית (אך לא לרוסית), קיימת בצ'כית פלטליזציה (ריכוך) של עיצורים 'קשים' בסוף המילה בנטיות היחסה. כך למשל:
- Praha (פראג) -> V Praze (בפראג).
צ'כית היא שפה עשירה בעיצורים, נפוצים בה צרורות של כמה עיצורים בלי שתישמע ביניהם תנועה כלשהי. הצ'כית מאפשרת הברות ואפילו מילים שלמות ללא תנועה. לדוגמה prst (אצבע).
הכתיב הצ'כי קל יחסית לקריאה, לכל צליל שמבטאים, הן תנועה והן עיצור, יש סימן ייחודי משלו.
הגיית וכתיבת השפה הצ'כית
העיצורים
- Bb - נהגה כהגיית בי"ת דגושה, נהגה כהגיית פ"ה דגושה בסוף מילה.
- Cc - נהגה כהגיית צד"י
- Čč - נהגה כ-צ'
- Dd - נהגה כהגיית דל"ת, נהגה כהגיית ת"ו בסוף מילה.
- Ďď - נהגה כהגיית גימ"ל חכית (/ɟ/)
- Ff - נהגה כהגיית פ"א רפה
- Gg - נהגה כהגיית גימ"ל דגושה, נהגה כהגיית כ"ף דגושה בסוף מילה.
- Hh - נהגה כהגיית ה"א קולית (כמו במילה "מהר").
- CHch - נהגה כהגיית כ"ף רפה
- Jj - נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
- Kk - נהגה כהגיית כ"ף דגושה
- Ll - נהגה כהגיית למ"ד
- Mm - נהגה כהגיית מ"ם
- Nn - נהגה כהגיית נו"ן
- Ňň - נהגה כנו"ן חכית (כמו ñ הספרדית).
- Pp - נהגה כהגיית פ"א דגושה
- Qq - נהגה כ-קב (כשהבי"ת היא רפה)
- Rr - נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
- Řř - עיצור ייחודי לשפה הצ'כית, נהגה כרי"ש ואחריו ש' או ז' גרושה (כהגיית J בצרפתית)
- Ss - נהגה כהגיית סמ"ך
- Šš - נהגה כהגיית שי"ן ימנית
- Tt - נהגה כהגיית ת"ו
- Ťť - נהגה כהגיית קו"ף חכית (/c/)
- Vv - נהגה כהגיית בי"ת רפה
- Ww - נהגה כהגיית בי"ת רפה
- Xx - נהגה כ-קס
- Zz - נהגה כהגיית זי"ן
- Žž - נהגה כ-ז'
התנועות
- Aa - נהגית כהגיית פתח
- Áá - נהגית כפתח ארוך
- Ee - נהגית כצרה פתוח
- Éé - נהגית כצרה פתוח ארוך
- Ěě - נהגית כהגיית צרה לאחר n, t ו-d שנהגים מרוככים, נהגית כ-יֵה לאחר העיצורים p, b ו-v.
- Ii - נהגית כהגיית חיריק
- Íí - נהגית כחיריק ארוך
- Oo - נהגית כהגיית חולם
- Óó - נהגית כחולם ארוך
- Uu - נהגית כהגיית קובוץ
- Úú (בהברה הראשונה), Ůů (בשאר ההברות) - נהגית כהגיית קובוץ ארוך
- Yy - נהגית כהגיית חיריק
- Ýý - נהגית כהגיית חיריק ארוך
ראו גם
- ויקיפדיה הצ'כית
- השפה הצ'כוסולבקית
קישורים חיצוניים
- שיחון שימושי עברית צ'כית
- צ'כית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| שפות סלאביות | ||
|---|---|---|
| מזרחיות | רוסית - אוקראינית - בלארוסית - רוסינית | |
| מערביות | פולנית - צ'כית - סלובקית - שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית - קשובית - שלזית | |
| דרומיות | בולגרית - מקדונית - סלאבית כנסייתית עתיקה - סלובנית - סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית | |
| שפות הודו-אירופיות | ||
|---|---|---|
| שפות רומאניות | צרפתית - מונגאסקית - ארפיטנית - ולונית • אוקסיטנית - גסקונית - אראנית - פרובנסאלית - קטלאנית • ספרדית - לאדינו - חכיתיה - גליסית-פורטוגזית - פורטוגזית - גליסית - אסטור-לאונית - אסטורית - לאונית - מירנדזית • איטלקית - קורסיקאית - ליגורית - נפוליטנית - סיציליאנית - סרדינית - איסטרית • פריאולית - לדינית - רומאנש |  בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר קיבל הכרה רשמית. |
| שפות גרמאניות | אלמאנית - גרמנית - לוקסמבורגית - יידיש • הולנדית - פלמית - אפריקאנס - לימבורגית - סכסונית - זילנדית - גרמנית תחתית • פריזית • סקוטית - אנגלית
דנית - שוודית - נורווגית ספרותית • איסלנדית - פארואזית - נורווגית חדשה | |
| שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית
סלובקית - צ'כית - בוהמית • פולנית - פומרנית - קשובית - שלזית • סורבית | |
| שפות קלטיות | ברטונית - ולשית - קורנית • גאלית סקוטית - אירית - שלטה - מאנית | |
| שפות הודו-אריות | סנסקריט • אסמסה • בנגלית • גוג'אראטי • הינדית - אורדו • מאיטילית • מרטהי • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) | |
| שפות איראניות | פרסית - פאהלוי ("פרסית תיכונה") - ג'יהדי (פרסית יהודית) • פאשטו • דארי של אפגניסטן- דארי של זורואסטריאן • טאג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט - ג'והורי (טאטית יהודית) • יאגנובי | |
| שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
| שפות נוספות | יוונית • אלבנית • ארמנית | |
רישיון cc-by-sa 3.0