1930 במדע

ערך מורחב – 1930

אסטרונומיה

פלוטו, כוכב לכת ננסי במערכת השמש פי שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס, יולי 2015

גילוי כוכב הלכת פלוטו על ידי האסטרונום האמריקאי קלייד טומבו במצפה הכוכבים לוול
המצאת טלסקופ שמידט על ידי אסטרונום גרמני ברנרד שמידט (Bernhard Schmidt)
גילוי קרינת רדיו הנפלטת משביל החלב על ידי הפיזיקאי קרל ג'נסקי (Karl Jansky), בסיס להתפתחות רדיו-אסטרונומיה

ארכאולוגיה

סיום חפירות בסקארה ברי שבוצעו על ידי ויר גורדון צ'ילד
ג'ון גרסטנג מתחיל בחפירות ליד יריחו
פלינדרס פיטרי מתחיל בחפירות באזור תל אל-עג'ול

ביולוגיה

בידוד וגיבוש הפפסין על ידי ג'ון הווארד נורתרופ והוכחה שהוא חלבון
השערה בדבר קיומו של ויטמין הכרחי לפעילות תקינה של מערכת קרישת הדם על ידי הנריק דאם שמכנה אותו ויטמין K

טכנולוגיה

המנוע שבנה דיזל

מנוע סילון של F15

6 בינואר – הנסיעה הראשונה של מכונית בעלת מנוע דיזל
17 באפריל – המצאת נאופרן (Neoprene), משפחה של תחליפים סינתטיים לגומי, בחברת דופונט
8 בספטמבר – חברת 3M מתחילה לשווק נייר דבק שקוף

תעופה

מהנדס אנגלי פרנק ווייט ( Frank Whittle) מבקש פטנט על מנוע סילון

כימיה

יישום של קשרי ואן דר ואלס בטבע, שממית נצמדת למשטח זכוכית אנכי

כימאי בריטי סידני צ'פמן (Sydney Chapman) מצא הסבר למחזור אוזון-חמצן.
פריץ לונדון (Fritz London) מסביר את מהותם של קשרי ואן דר ואלס הפועלים בין מולקולות כתוצאה מאינטראקציה בין דיפולים

מתמטיקה

המצאת האלגוריתם של פרים על ידי מתמטיקאי צ'כי וויטייך ירניק (Vojtěch Jarník)
פיתוח משפט קורטובסקי (Kazimierz Kuratowski) בהקשר לגרף מישורי
אלונזו צ'רץ מציג את עבודתו על תחשיב למדא

פיזיקה

כנס סולווה ה-6 התכנס בבריסל בראשותו של פול לנז'בן, נושא הכנס מגנטיות
וולפגנג פאולי מעלה השערה בדבר קיומו של חלקיק לא ידוע שיכול להסביר את איבוד התנע בתהליך קרינת בטא, את החלקיק הוא מכנה נייטרינו
פול דיראק מעלה השערה על קיומו של הפוזיטרון

רפואה

25 בנובמבר – ניצול ראשון מוצלח של פניצילין.

פרסים

פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה - ונקאטה ראמאן, על עבודתו על פיזור אור ועל גילוי האפקט הקרוי על שמו
- פרס נובל לכימיה - הנס פישר, על מחקרו בתחום הכלורופיל והמין
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - קרל לנדשטיינר על גילוי סוגי הדם האנושי.

נולדו

23 בפברואר – גורו שימורה, מתמטיקאי יפני, ידוע בזכות השערת טניאמה-שימורה, שממנה נובע כמקרה פרטי המשפט האחרון של פרמה, (נפטר ב-2019)
28 בפברואר – לאון קופר, פיזיקאי וחוקר מוח אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בפיתוח התאוריה של מוליכות-על
15 במרץ – ז'ורס אלפרוב, פיזיקאי יהודי רוסי - בלארוסי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2000 על חלקו בפיתוח מבנים מעורבים (heterojunction- שילוב של מספר מולכים למחצה) המשמשים באלקטרוניקה מהירה ואופטיקה, פריצת דרך בטכנולוגיית המידע
15 במרץ – מרטין קרפלוס, כימאי תאורטי יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013
28 במרץ – ג'רום פרידמן, פיזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1990 על חלקו בניסויים על המבנה הפנימי של הפרוטון בעלי חשיבות חיונית לפיתוח מודל הקווארקים בפיזיקת החלקיקים
10 במאי – ג'ורג' סמית', פיזיקאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2009 על פיתוח ה-CCD, הרכיב האלקטרוני המחליף את סרט הצילום הכימי בצילום דיגיטלי
11 במאי – אדסחר דייקסטרה, מהבולטים במדעני המחשב במאה העשרים (נפטר ב-2002)
14 במאי – עמנואל ענתי, ארכאולוג ישראלי
8 ביוני – ישראל אוֹמַן, מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים
28 ביוני – ויליאם קמפבל, ביולוג ופרזיטולוג אירי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2015 על חלקו בפיתוח תרופה נגד תולעים נימיות
15 ביולי – סטיבן סמייל, מתמטיקאי אמריקאי, זכה במדליית פילדס
12 באוגוסט – ג'ק טיץ, מתמטיקאי צרפתי, חתן פרס אבל
7 בספטמבר – יואן לונגפינג , אגרונום סיני, מגדולי חוקרי החקלאות בעידן המודרני, ידוע על פיתוח זני אורז און כלאיים
12 בספטמבר – אקירה סוזוקי (Akira Suzuki), כימאי יפני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2010 על חלקו בפיתוח הריאקציה המצומדת שנקראת על שמו, בעלת חשיבות בסינתזה אורגנית
10 באוקטובר – איב שאובין (Yves Chauvin), כימאי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2005 על חלקו בהבנה, פתוח ומציאת זרזים יעילים לתהליכי מטתזה אשר היוו פריצת דרך בתעשיית התרופות והפלסטיקה
2 בדצמבר – ז'ורז' מת'רון (נפטר ב-2007), מתמטיקאי וגאולוג צרפתי, נודע כמייסד הגיאוסטטיסטיקה והמורפולוגיה המתמטית
27 בדצמבר – מרשל סהלינס, אנתרופולוג יהודי אמריקאי
30 בדצמבר – טו יויו, כימאית סינית, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה על פיתוח תרופה למלריה בשם ארטמיסינין

נפטרו

ז'וזף לה בל

פריטיוף ננסן

19 בינואר – פרנק רמזי (נולד ב- 1903), מתמטיקאי בריטי, מייסד תחום בקומבינטוריקה הקרוי על שמו, בעל תרומה משמעותית בכלכלה ופילוסופיה
13 במאי – פריטיוף ננסן (נולד ב-1861), חוקר הקוטב הצפוני ומדינאי נורווגי
23 ביולי – גלן קרטיס (נולד ב-1878), חלוץ תעופה אמריקני, את החברה הראשונה בעולם לייצור מטוסים, הטיס את המטוס הימי הראשון אותו בנה בעצמו
28 ביולי - אלבר גולסטרנד (נולד ב-1862), אופתלמולוג ואופטיקאי שוודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1911 על הבנת תפקיד עדשת העין בראייה
6 באוגוסט - ז'וזף לה בל (נולד ב-1847), כימאי צרפתי, אחד מאבות הסטריאוכימיה, תרם להבנת ההבדלים בפעילות האופטית של מולקולות בעלות נוסחה מולקולרית זהה
10 באוקטובר – אדולף אנגלר (נולד ב- 1844), בוטניקאי גרמני, עסק בפיטוגאוגרפיה, תרם רבות לסיסטמטיקה של הבוטניקה, שיטת מיון הצמחים שיצר עדיין מקובלת בכל העולם
2 או 3 בנובמבר - אלפרד וֶגֶנֶר (נולד ב-1880), מדען גרמני רב-תחומי שהתפרסם בזכות התאוריה שפיתח על נדידת היבשות
5 בנובמבר – כריסטיאן אייקמן (נולד ב-1858), קצין רפואה הולנדי, פרופסור לפיזיולוגיה שעסק בבקטריולוגיה, חקר את מחלת הבריברי וגילה כי היא נגרמת ממחסור בוויטמין B1, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1929
13 בדצמבר – פריץ פרגל (נולד ב-1869), כימאי סלובני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1923 על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.