1946 במדע

ערך מורחב – 1946

פרופסור חיים ויצמן מניח אבן פינה למכון ויצמן ברחובות, מאחור מזכירו מאיר וייסגל

• הנחת אבן הפינה למכון ויצמן למדע

אסטרונומיה

אנימציה הממחישה את השערת ההתנגשות הענקית

• בארצות הברית בוצעו 19 שיגורים של טיל V-2 לטיסה תת-מסלולית. הטיל היה מצויד במצלמה והתקבלו תמונות ראשונות של כדור הארץ מהחלל.
• רג'ינלד אלדוורת דאלי (Reginald Aldworth Daly) מציע לראשונה את השערת ההתנגשות הענקית שמסבירה את היווצרות הירח, ההיפותזה המובילה עד היום

ארכאולוגיה

תמונת לוויין של הגאוגליף המכונה איש הינשוף, נסקה, פרו

• תחילת מיפוי קווי נסקה על ידי מריה רייכה.
• חידש החפירות בארידו בראשותם של פואד ספאר וסיטון לויד ממחלקת העתיקות והמורשת של עיראק

ביולוגיה

• פרסום הספר "Die Tänze der Bienen" (מחול הדבורים) של קרל פון פריש

טכנולוגיה

• 17 ביוני – ביצוע שיחת טלפון ראשונה ממכונית בסנט לואיס, מיזורי. הטכנולוגיה פותחה על ידי מעבדות בל.
• סר ג'יימס מרטין ממציא את מושב המפלט

• 14 בפברואר – הפעלה של מחשב אניאק.
• 11 בדצמבר – רישום פטנט ראשון על זיכרון גישה אקראית על ידי פרדי ויליאמס

מדעי כדור הארץ

ארתור הולמס

• ארתור הולמס מבצע הערכה של גיל כדור הארץ בעזרת תיארוך אורניום-עופרת

פיזיקה

פיצוץ המתקן הגרעיני "בייקר" בעומק של 27 מ' מתחת לפני הים, מבצע פרשת דרכים

פליקס בלוך

אדוארד מילס פרסל

• תחילת מבצע פרשת דרכים, סדרה של ניסויים בנשק גרעיני שבוצעו על ידי ארצות הברית באטול ביקיני שבאיי מרשל
• מחקרים בתחום תהודה מגנטית גרעינית שבוצעו על ידי פליקס בלוך ואדוארד מילס פרסל, תופעה שמנוצלת במיכשור למגוון גדול של שימושים במחקר בסיסי, רפואה ותעשייה.
• פיתוח מדרג בוגוליובוב-בורן-גרין-קירקווד-יון (BBGKY hierarchy)
• 25 בדצמבר – הפעלת כור גרעיני ראשון בברית המועצות

רפואה

• מרץ - בוב דול האדם הראשון ששרד זיהום קשה ללא תופעות לואי חמורות, הודות לטיפול בסטרפטומיצין. בהמשך מתחיל ניסוי אקראי מבוקר לשימוש בתרופה נגד שחפת נשימתית על ידי מועצת המחקר הרפואי.
• תחילת שימוש בכימותרפיה
• 14 ביולי – ספרו של בנג'מין ספוק הטיפול בתינוק ובילד^[1] (The Common Sense Book of Baby and Child Care) יוצא לאור בארצות הברית

פרסים

ג'יימס בטשלר סאמנר

• פרס נובל
  • פרס נובל לפיזיקה - פרסי ברידגמן, ארצות הברית על המצאת מכשיר ליצירת לחץ גבוה במיוחד, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום הפיזיקה של לחץ גבוה
  • פרס נובל לכימיה - ג'יימס בטשלר סאמנר - על גילוי האפשרות לגבש אנזימים, ג'ון הווארד נורתרופ, ונדל מרדית' סטנלי - על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - הרמן יוסף מולר, ארצות הברית, על מחקריו בתחום המוטציה הגנטית הספונטנית ויצירת מוטציה באמצעות קרינת רנטגן.

נולדו

• 26 בפברואר – אַחְמַד חַסַן זֶווֵיל, כימאי מצרי-אמריקני חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1999 על עבודתו החלוצית בחקר תגובות כימיות בטווחי זמן קצרים ביותר (נפטר ב-2016)
• 24 בפברואר – גרגורי מרגוליס (Grigory Margulis), מתמטיקאי סובייטי, אמריקאי, יהודי, זכה במדליית פילדס ב-1978 ובפרס וולף ב-2005
• 11 במאי – רוברט ג'ארביק (Robert Jarvik), ממציא אמריקאי המעורב בפיתוח לב מלאכותי.
• 13 ביוני – פול מודריץ', ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (2015) על מחקרו בנושא מנגנוני התיקון של ה-DNA.
• 15 ביוני – ג'ון ר. הורנר, פלאונטולוג אמריקאי, מתמחה בחקר דינוזאורים
• 22 ביוני – קיי רדפילד ג'יימיסון, פרופסור לפסיכולוגיה קלינית וסופרת אמריקאית, מהמומחים הבכירים בעולם להפרעה דו-קוטבית, שבה היא לוקה בעצמה.
• 2 ביולי – ריצ'רד אקסל, פיזואולוג ונוירוביולוג אמריקאי יהודי, חתן בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2004, על חלקו בגילוי הדרך בה מזהה המוח ומבדיל בין ריחות שונים
• 5 ביולי – חררדוס ט'הופט (Gerard 't Hooft), פיזיקאי תאורטי, הולנדי, חתן פרס נובל לפיזיקה (1999) על חלקו בהבהרת המבנה הקוונטי של האינטראקציות האלקטרו-חלשות בפיזיקה
• 7 באוגוסט – ג'ון מאת'ר, אסטרופיזיקאי אמריקאי, קוסמולוג, חתן פרס נובל לפיזיקה (2006) על חלקו בחקר קרינת הרקע הקוסמית באמצעות הלוויין קובי, המחקר סייע לאמת את תאוריית המפץ הגדול.
• 7 בספטמבר – פרנסיסקו וארלה, ביולוג, פילוסוף וחוקר מוח צ'יליאני. תרם לפיתוח המושג אוטופוייזיס (Autopoiesis) או "ייצור עצמי" (נפטר ב-2001).
• 8 בספטמבר – עזיז סנג'אר, רופא ביוכימאי וביולוג מולקולרי טורקי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (2015) על מחקרו בנושא תיקון DNA.
• 30 באוקטובר – ויליאם ת'ורסטון, מתמטיקאי אמריקאי, עסק בטופולוגיה, חתן מדליית פילדס (1982) על תרומותיו לתחום של יריעות תלת ממדיות (נפטר ב-2012).
• 24 בדצמבר – אנדרו יאו, מדען מחשב סיני אמריקאי, בולט בעיקר בתחום תורת החישוביות, תוצאה מפורסמת שלו היא שימוש במשפט המינימקס להוכחת מה שידוע כלמה של יאו, חתן פרס טיורינג (2000)
• 26 בדצמבר – ז'וסף סיפאקיס (Joseph Sifakis), מדען מחשב יווני צרפתי, חתן פרס טיורינג (2007) על חלקו בפיתוח שיטת בדיקות מודל בטכנולוגיית אימות יעילה ביותר בה נעשה שימוש רב בעולם עיצוב התוכנה והחומרה.
• לא ידוע – פאיזה אל-חראפי, כימאית כוויתית, חוקרת בתחום הקורוזיה והנדסה, האישה הראשונה שהפכה לנשיאת אוניברסיטת כווית, והאישה הראשונה שהחזיקה בתפקיד מפתח באוניברסיטה במזרח התיכון.

נפטרו

ג'ון לוגי ביירד

• 8 בפברואר – פליקס הופמן, כימאי גרמני, הראשון אשר הצליח לסנתז גרסאות רפואיות לאספירין ולהרואין (נולד ב-1868)
• 23 במרץ – גילברט ניוטון לואיס, כימאי פיזיקלי אמריקאי, בין תרומותיו: הנחת היסודות לתאוריית הקשר הקוולנטי והצגת כתיב כימי בשם מבנה לואיס, הרחבת המושג תגובות חומצה-בסיס והגדרת חומצת לואיס, טבע את המושג פוטון והיה הראשון שבודד מים כבדים, בנוסף תרם להפתחות התרמודינמיקה הכימית (נולד ב-1875).
• 26 באפריל – לואי בשלייה, מתמטיקאי צרפתי, אחד המייסדים של התאוריה המודרנית של ההסתברות ומייסד המתמטיקה הפיננסית (נולד ב-1870).
• 25 במאי – פרסי ג'ון דניאל (נולד ב-1889), מתמטיקאי בריטי שעסק במתמטיקה טהורה ובמתמטיקה שימושית, נודע במיוחד הודות לאינטגרל דניאל ולמשפט דניאל-קולמוגורוב.
• 4 ביוני – ארנסט לאונרד לינדלף (Ernst Leonard Lindelöf), מתמטיקאי פיני, עסק באנליזה ממשית ומרוכבת וטופולוגיה, על שמו קרוי מרחב לינדלף ומשפט פיקאר-לינדלוף (נולד ב-1870)
• 14 ביוני – ג'ון לוגי ביירד, מהנדס סקוטי, מחלוצי ממציאי הטלוויזיה, המציא את מערכת הטלוויזיה הצבעונית הראשונה (נולד ב-1888).
• 2 באוקטובר – איגנצי מושצ'יצקי פוליטיקאי וכימאי פולני, נשיא פולין בתקופת משטר הסנאציה בזמן הרפובליקה הפולנית השנייה (נולד ב-1867)
• 9 באוקטובר – ישראל אהרוני, זואולוג, חלוץ מדעי החיים בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית, מרצה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים (נולד ב-1882)
• 19 בדצמבר – פול לנז'בן, פיזיקאי צרפתי, פיתח את משוואות לנז'בן ודינמיקת לנז'בן. התפרסם גם בשל שני פטנטים לגילוי צוללות באמצעות גלי אולטרה סאונד, (נולד ב-1872)

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים