1950 במדע
ארכאולוגיה
יאן אורט, מצפה הכוכבים בליידן
אסטרונומיה
ביולוגיה
- הכימאי מלווין קלווין מסביר את תהליך הפוטוסינתזה, המסלול המטבולי בו הופכת אנרגיה אלקטרומגנטית (אור) לפחמימות מפחמן דו-חמצני, התהליך נקרא מעגל קלווין
- וילי הניג פרסם עבודה חלוצית בתחום הקלדיסטיקה, שיטת מיון עולם הטבע
- שימוש בוירוס מיקסומטוזיס כנשק ביולוגי להשמדת אוכלוסיית הארנבים במערב אוסטרליה שנחשבו באזור זה כמזיקים
כימיה
- 9 בפברואר – גילוי היסוד הרדיואקטיבי קליפורניום על ידי גלן סיבורג, סטנלי תומפסון (Stanley Gerald Thompson), אלברט גיורסו וקנט סטריט (Kenneth Street)
מדעי המחשב
- קלוד שאנון מפרסם מאמר בשם "תכנות מחשב על מנת לשחק שחמט" אשר הניח את היסודות לבניית תוכנת שחמט.
- ריצ'רד המינג מפרסם מאמר בשם "קודים לגילוי שגיאות ותיקון שגיאות" שהיווה בסיס לקוד תיקון שגיאות וממנו נגזרו קוד המינג ומרחק המינג
- אלן טיורינג מציע מבחן טיורינג כדרך לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית.
מתמטיקה
- ג'ון פורבס נאש מציג את שיווי משקל נאש בעבודת הדוקטורט בתורת המשחקים
- דילמת האסיר, בעיה פרדוקסלית בתורת המשחקים, פורסמה על ידי מריל פלאד (Merrill Flood) ומלווין דרשר (Melvin Dresher), משמשת כדוגמה קלאסית בתורת המשחקים
- סטניסלב אולם וג'ון פון נוימן מציגים את האוטומט התאי הראשון
פיזיקה
- פרסום תאוריית מוליכות על של גינזבורג-לנדאו, ניסיון לתת הסבר תאורטי למצב בו לחומר יש התנגדות חשמלית אפסית ודיאמגנטיות מושלמת
רפואה
- גילוי אנטיהיסטמינים, האנטגוניסטים להיסטמינים
- בניית קוצב לב חיצוני ראשון על ידי מהנדס קנדי ג'ון הופס (John Hopps).
- תיאור ראשון של תסמונת בארט
- 17 ביוני – ביצוע השתלת כליה ראשונה
- 11 בדצמבר – סינתזה של כלורפרומאזין, תרופה אנטי-פסיכוטית טיפוסית ראשונה
פרסים
- מדליית פילדס במתמטיקה - אטלה סלברג (נורווגיה), לורן שוורץ (צרפת)
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - ססיל פאוול, בריטניה, על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו
- פרס נובל לכימיה - אוטו פאול הרמן דילס, קורט אלדר, על גילוי ופיתוח סינתזת דילס-אלדר, תגובה בין דיאן לאלקֶן ליצירת מערכת ציקלוהקסֶנית.
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה -אדוארד קלוין קנדל (Edward Calvin Kendall - ארצות הברית), טדאוס רייכשטיין (שווייץ), שוולטר הנך (Philip Showalter Hench - ארצות הברית) - על מחקר הורמוני בלוטת יותרת הכליה ובפרט זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת מפרקים
נולדו
- 16 במאי – יוהנס גאורג בדנורץ, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה (1987) על גילוי מוליכי על בטמפרטורה גבוהה
- 2 ביולי – דורון ציילברגר, מתמטיקאי ישראלי, בעל מדליית אוילר
- 20 ביולי – לסלו בבאי, מתמטיקאי ומדען מחשב אמריקאי הונגרי, חתן פרס גדל
- 11 באוגוסט – סטיב ווזניאק, מחלוצי מהפכת המחשוב האישי, ממקימי חברת אפל
- 24 באוגוסט – מארק אהרונסון (מפטר ב-1987), אסטרונום אמריקאי
- 24 באוגוסט – טים וייט, פליאואנתרופולוג אמריקני, נודע בשל תרומותיו הרבות לחקר האבולוציה של האדם
- 1 בנובמבר – רוברט לפלין, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1998 על גילוי צורה חדשה של נוזל קוונטי עם אקסיטציות של מטען שבור
- 3 בנובמבר – ג'יימס רותמן, ביוכימאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2013 עבור חלקו במחקר על תנועת בועיות
- 28 בנובמבר – ראסל הולס (Russell Alan Hulse), חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1993 על חלקו בגילוי סוג חדש של פולסר, גילוי שפתח אפשרויות חדשות במחקר הכבידה
- 30 בדצמבר – ביארן סטרוסטרופ, מדען מחשב דני, ידוע בעיקר כמפתחה של שפת התכנות הנפוצה C++
ג'ורג' ריצ'רדס מינו
נפטרו
- 2 בפברואר – קונסטנטין קרתיאודורי, מתמטיקאי גרמני ממוצא יווני (נולד ב־1873)
- 25 בפברואר – ג'ורג' ריצ'רדס מינו (George Richards Minot), רופא אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו בגילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה (נולד ב-1895)
- 19 במרץ – וולטר הוורת', כימאי בריטי. חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1937, על חלקו במחקר בתחום הפחמימות וויטמין C (נולד ב-1883)
- 1 באפריל – צ'ארלס דרו, רופא, חוקר ומנתח אמריקאי, ידוע בעיקר בתרומתו ובפיתוחיו בתחום עירויי הדם (נולד ב-1904)
- 16 במאי – אליס קובר בלשנית וארכאולוגית אמריקאית (נולדה ב-1906)
- 21 בספטמבר – ארתור מילן (Edward Arthur Milne), אסטרופיזיקאי ומתמטיקאי בריטי (נולד ב-1896)
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
קישורים חיצוניים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.