1943 במדע

מבנה הסטרפטומיצין

ערך מורחב – 1943

ביולוגיה

מטסקוויה, אונירסיטת סן חוזה קליפורניה

• 21 ביולי – גילוי מטסקוויה, עץ שהוא אחד המינים בתת-המשפחה סקווים במשפחת הברושיים, עד לגילוי היה ידוע רק מתקופת המזוזואיקון.

טכנולוגיה

אנימציה להדגמת אופן הפעולה של פצצה קופצת

• המצאת חליפת צלילה על ידי ז'אק קוסטו, מדען צרפתי.
• לייל גודיו (Lyle Goodhue) וויליאם סאליבן רושמים פטנט בארצות הברית על מכל ריסוס לשימוש רב פעמי המיועד לשימוש עם חומר דוחה יתושים
• גלוסטר מטאור, מטוס הקרב הסילוני הראשון בשירות חיל האוויר המלכותי הבריטי ומטוס הקרב הסילוני המבצעי היחיד בשורות חילות האוויר של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, טס לראשונה
• שימוש מבצעי על ידי חיל האוויר המלכותי בפצצה קופצת שפותחה על ידי ברנס ווליס (Barnes Wallis), במבצע נזיפה.
• 17 במאי – צבא ארצות הברית מזמין מחשב אניאק מאוניברסיטת פנסילבניה.
• מרץ - דצמבר – פיתוח המחשב "קולוסוס" בבריטניה.

מדעי כדור הארץ

• 20 בפברואר - ליד הכפר פריקוטין במקסיקו מתחילה פעילות געשית שמסתיימת ביצירת הר געש, הזדמנות נדירה לחקור ולתעד את כל שלבי היווצרותו ופעילותו.

פיזיקה

• 1 בינואר - המעבדה הסודית בלוס אלמוס, ניו מקסיקו שנועדה לפתח ולייצר את פצצות הביקוע הגרעיני הראשונות במסגרת פרויקט מנהטן, מתחילה לפעול בניהולו של רוברט אופנהיימר.
• פרסום עבודות של שינאיצ'ירו טומונאגה בנושא אלקטרודינמיקה קוונטית.

פסיכולוגיה

• אברהם מאסלו, פסיכולוג אמריקאי מפתח את תאוריית הצרכים הקרויה על שמו "מדרג מאסלו".

פרמקולוגיה

• 16 באפריל – אלברט הופמן במעבדות סנדוז בבזל מגלה במקרה את ההשפעה הפסיכואקטיבית של ה-LSD ומתחיל במחקר על השימושים בסם כתרופה פסיכיאטרית
• 19 באוקטובר – אלברט שץ, אז סטודנט באוניברסיטת ראטגרס מגלה את הסטרפטומיצין, האנטיביוטיקה הראשונה לטיפול בשחפת, נמצאה יעילה גם לטיפול בברוצלוזיס, אנדוקרדיטיס, דבר, טולרמיה, ומחלות זיהומיות אחרות שהיו עמידות לפניצילין.
• תחילת יצור של משכך כאבים ומוריד חום בשם וייקודין (Vicodin), שילוב של פרצטמול ונגזרת של קודאין, בגרמניה

רפואה

• וילם יוהאן קולף מפתח אב טיפוס ראשון של מכונת דיאליזה
• ליאו קנר מזהה את התסמונת ומאבחן "אוטיזם ילדי מוקדם" ומבסס את המחקר המודרני של האוטיזם.

פרסים

• פרס נובל
  • פרס נובל לפיזיקה – אוטו שטרן, ארצות הברית, על תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית (Molecular beam), ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון
  • פרס נובל לכימיה – ג'ורג' דה הוושי, הונגריה, על עבודתו בתחום השימוש באיזוטופים כסמנים לחקירת תהליכים כימיים
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – הנריק דם, דנמרק, אדוארד א. דויסי, ארצות הברית, גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי

נולדו

וינט סרף

ג'ונתן פוסטל

ניקולאי ואווילוב

• 14 בינואר – ראלף סטיינמן, ביולוג קנדי, יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2011 על חלקו בתגליות בחקר המערכת החיסונית והגנטיקה, בפרט גילוי התא הדנדריטי ותפקידו במערכת החיסון הנרכשת (נפטר ב-2011)
• 4 בפברואר – קן תומפסון, חלוץ אמריקאי בתחום מדעי המחשב, חתן פרס טיורינג על חלקו בפיתוחה של תורת מערכות ההפעלה, ובאופן ספציפי ליישום של מערכת ההפעלה יוניקס.
• 19 בפברואר – טים הנט (Tim Hunt), ביוכימאי בריטי, עוסק בפיזיולוגיה מולקולרית, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2001 על חלקו בגילוי משפחת חלבוני הציקלין, מולקולות מרכזיות בויסות מחזור התא
• 9 במרץ – ג'ף רסקין מומחה אמריקאי לממשק משתמש, האינטראקציה בין משתמש למחשב, יהודי, מייסד פרויקט מקינטוש עבור חברת אפל (נפטר ב-2005)
• 6 ביוני – ריצ'רד סמולי (Richard Smalley), כימאי ופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1996 על חלקו בגילוי הפולרן, קבוצת אלוטרופים של פחמן טהור בעלי מבנים כדוריים, אליפטיים וגליליים
• 19 ביוני – מריו מולינה (Mario J. Molina), כימאי מקסיקני, חתן פרס נובל בכימיה ב-1995 על חלקו במחקר בכימיה אטמוספירית, ובפרט ההיווצרות וההתפרקות של אוזון
• 22 ביוני – ג'ון מייקל קוסטרליץ, פיזיקאי בריטי, יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה ב-2016 על חלקו בגילויים תאורטיים של מעברי פאזה טופולוגיים בחומר מעובה
• 23 ביוני – וינט סרף, מדען מחשב אמריקאי, חתן פרס טיורינג לשנת 2004 על חלקו בעבודה חלוצית בתחום רשתות תקשורת, לרבות תיכון ומימוש הפרוטוקולים הבסיסים של רשת האינטרנט ופרוטוקול TCP/IP
• 28 ביוני – קלאוס פון קליצינג, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1985 על גילוי אפקט הול הקוונטי
• 15 ביולי – ג'וסלין בל ברנל, אסטרופיזיקאית מצפון אירלנד, אשר בעת לימודי הדוקטורט שלה, אותם הנחה אנטוני יואיש, גילתה את פולסרי הרדיו הראשונים
• 28 ביולי – דונלד ג'והנסון פליאואנתרופולוג אמריקני, חוקר האבולוציה של האדם, מגלה המאובנים של המין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס באתיופיה
• 6 באוגוסט – ג'ונתן פוסטל (Jonathan Postel), מדען מחשב אמריקאי, בעל תרומות משמעותיות בהתפתחות האינטרנט (נפטר ב-1998)
• 25 באוגוסט – ניילס אלדריג', ביולוג ופלאונטולוג אמריקאי. אחד ממנסחיה העיקריים של תאוריית "שיווי המשקל המקוטע" של האבולוציה
• 29 באוגוסט – ארתור מקדונלד, אסטרופיזיקאי קנדי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2015 על חלקו בגילוי תנודות בחלקיקי נייטרינו, ובעקיפין גילוי העובדה שלחלקיקי נייטרינו יש מסה
• 6 בספטמבר – ריצ'רד ג'. רוברטס (Richard Roberts), ביוכימאי אנגלי, עוסק בביולוגיה מולקולרית, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1993 על חלקו בגילוי אינטרונים ב-DNA איקריוטי ומנגנון השחבור החליפי בגנים
• 30 בספטמבר – יוהאן דייזנהופר, חתן פרס נובל בכימיה ב-1988 על חלקו בפענוח המבנה הרביעוני של קומפלקס חלבונים שנמצא בממברנה של בקטריות שמבצעות פוטוסינתזה ויש לו תפקיד מרכזי בתהליך, בעזרת קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן
• 1 בדצמבר – ניקולס נגרופונטה, מייסד ארגון ה-OLPC (מחשב לכל ילד)
• 7 בדצמבר – ניקולס כץ, מתמטיקאי יהודי אמריקאי, עוסק בתחום הגאומטריה האלגברית, בעיות מודולריות ותורת המספרים
• 23 בדצמבר – מיכאיל גרומוב, מתמטיקאי רוסי-צרפתי, ידוע על עבודתו בגאומטריה, אנליזה מתמטית ותורת החבורות, חתן פרס אבל על תרומתו המהפכנית לגאומטריה
• לא ידוע – צ'ארלס בנט, מדען מחשב, פיתח יחד עם ז'יל ברסר את תחום הקריפטוגרפיה הקוונטית, אחד ממיסדי תורת האינפורמציה הקוונטית

נפטרו

פרידריך הרטוגס

מויז'ש פרסבורגר

יוליוס שאודר

• 7 בינואר – ניקולה טסלה, פיזיקאי וממציא אמריקאי, (נולד ב־1856).
• 26 בינואר – ניקולאי ואווילוב, ביולוג וגנטיקאי רוסי, עסק בעיקר בבוטניקה וגנטיקה של דגניים, חתן פרס לנין על תרומתו למדע, נרדף על התנגדותו לתורת ליסנקו ומת בכלא הסובייטי, (נולד ב-1887)
• 14 בפברואר – דויד הילברט, מתמטיקאי גרמני הנחשב לאחד מהמתמטיקאים החשובים והמשפיעים ביותר על המתמטיקה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (נולד ב־1862).
• 2 במרץ – גיזלה ינושבסקה (Gisela Januszewska), רופאה יהודיה-אוסטרית, קיבלה את אות הגבורה הגבוה ביותר באוסטריה על פעולתה במלחמת העולם ה-1, נרצחה בטרזיינשטט (נולדה ב-1867)
• 8 באפריל – קיוצוגו היראיאמה, אסטרונום יפני, נודע במיוחד בזכות גילוי קיומם של משפחות אסטרואידים (נולד ב-1874)
• 26 ביוני – קרל לנדשטיינר, ביולוג ורופא אוסטרי. נולד כיהודי אך המיר דתו לנצרות. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על על גילוי סוגי הדם האנושי (נולד ב־1868).
• 18באוגוסט – פרידריך הרטוגס (Friedrich Hartogs), מתמטיקאי יהודי-גרמני, ידוע על עבודתו בתורת הקבוצות ובאנליזה מרוכבת, נרדף על ידי הנאצים עד ששם קץ לחייו (נולד ב-1874)
• ספטמבר – יוליוס שאודר (Juliusz Schauder), מתמטיקאי פולני-יהודי, ידוע על עבודתו באָנָלִיזָה פוּנְקְצְיוֹנָלִית, משוואות דיפרנציאליות חלקיות, ופיזיקה מתמטית, חבר באסכולת לבוב, נרצח על ידי הגסטפו, (נולד ב-1899)
• 9 באוקטובר – פיטר זימן, פיזיקאי הולנדי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בגילוי אפקט זימן הקרוי על שמו ועל התרומה למחקר על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה (נולד ב־1865).
• 26 באוקטובר – אוּרֶל שטיין, ארכאולוג, נוסע ואתנוגרף בריטי, יהודי הונגרי במוצאו, חוקר של מרכז אסיה, גילה כתבים בשפה הטוכארית, שפה הודו-אירופית שנכחדה (נולד ב-1862)
• 31 באוקטובר – אלברט ארמיטג', חוקר קטבים סקוטי, (נולד ב-1964)
• דצמבר – אנרי אברהם (Henri Abraham), פיזיקאי צרפתי, יהודי, תרם תרומה משמעותית לראשית המחקר על גלי רדיו, ממציא, נרצח באושוויץ (נולד ב-1868)
• לא ידוע – מויז'ש פרסבורגר, מתמטיקאי יהודי-פולני, לוגיקאי ופילוסוף. ידוע בשל המצאת "אריתמטיקת פרסבורגר" כסטודנט בשנת 1929, (נולד ב-1904), נספה במחנה ריכוז.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.