1955 במדע

ערך מורחב – 1955

אסטרונומיה

• 20 ביוני – ליקוי חמה ארוך במיוחד (7 דקות ו-8 שניות) בדרום-מזרח אסיה. במהלך אלף שנים מתרחשים רק שבעה אירועים מסוג זה.
• יוני - פרד הויל ומרטין שוורצשילד (Martin Schwarzschild) מתארים את המנגנון בו נוצר כוכב ענק אדום.
• תצפיות של יאן אורט מוכיחות כי אור מקוטב שמגיע מערפילית הסרטן הוא תוצר של קרינה סינכרוטרונית.

ביוכימיה

• מריאנה גרונברג-מנגו (Marianne Grunberg-Manago) וסברו אוצ'ואה בודדו אנזים (Polynucleotide Phosphorylase) שמזרז סינתזה של RNA מנוקלאוטידים. ההנחה כי זהו RNA פולימראז התבררה מאוחר יותר כשגויה.
• גילוי DNA פולימראז על ידי ארתור קורנברג.
• 26 בפברואר – רוזלינד פרנקלין פרסמה תוצאות צילומי רנטגן של גבישי וירוס מוזאיקת הטבק ובו קביעה כי מקלוני הוירוס אחידים בגודלם, צעד משמעותי לקראת גילוי מבנה הוירוס.
• 22 בדצמבר – גילוי כי לאדם יש 46 כרומוזומים על ידי ציטוגנטיקאי סיני ג'ו חין טייו (Joe Hin Tjio) וגנטיקאי שוודי אלברט לבאן (Albert Levan).

גאוגרפיה

• 30 בנובמבר – משלחת סובייטית הראשונה לחקר אנטארקטיקה יוצאת לדרך. פעילות המשלחת נמשכה עד לשנת 1957. המטרה המרכזית הייתה להקים תשתית לבסיס "מירניי" (Mirny Station) ולאתר מקום להקמת תחנת ווסטוק  וסובטצקייה (Sovetskaya).
• המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי יוצאת לדרך. ב-2 במרץ 1958 הם השלימו מסע פנים יבשתי של 3,473 ק"מ דרך הקוטב הדרומי
• הגאוכימאי קלייר קמרון פטרסון מציג תוצאות מדידה של גיל כדור הארץ בעזרת יחס האורניום-עופרת שנמדד במטאוריט ממכתש המטאור שבאריזונה.

זואולוגיה

• בּרנרד הֵבֶלְמַנְס (Bernard Heuvelmans), זואולוג בלגי, מפרסם את הספר "בעקבות חיות לא-נודעות" (On the Track of Unknown Animals) וטובע את המושג קריפטוזואולוגיה. 

טכנולוגיה

• ז'ורז' דה מסטראל מקבל פטנט על המצאת צַמְדָּן (בלועזית ולקרו ובעברית מדוברת, סקוץ')
• בניית שעון אטומי מדויק ראשון במעבדה הלאומית לפיזיקה (National Physical Laboratory) בבריטניה.
• בניית תנור מיקרוגל לשימוש ביתי על ידי חברת Tappan. המוצר היה גדול ויקר ולא התקבל על ידי הציבור.
• נבנה שלט רחוק ראשון לטלוויזיה על ידי חברת זנית אלקטרוניקה
• הושלמה בנייתו של גשר סטרומסונד (Strömsund Bridge) בשוודיה, גשר מעוגן כבלים משמעותי ראשון בתקופה המודרנית

כימיה

• 19 בפברואר – סינתזה של מֵנְדֵּלֵבְֿיוּם (Md), יסוד כימי מלאכותי מתכתי ורדיואקטיבי, מס' 101. זהו היסוד ה-9 בסדרת היסודות הטרנס-אורניים.

מדעי המחשב

• 2 באוקטובר – פעולתו של אניאק, מהמחשבים הראשונים בעולם, הופסקה לאחר שפעל ברציפות מ-1947.
• מוריס וינסנט וילקס פרסם מאמר בנושא מיקרוקוד.
• שימוש ראשון במושג מעבד תמלילים על ידי איש מכירות של מכונות כתיבה של IBM, בעברו אלוף הפלות בלופטוואפה (Ulrich Steinhilper).
• תאגיד ראנד מפרסם טבלת מספרים אקראיים

מתמטיקה

• השערת טניאמה-שימורה מוצגת לראשונה על ידי יוטקה טניאמה בכינוס ביפן.

פיזיקה

• גילוי אנטיפרוטון על ידי קבוצת מדענים בראשות אמיליו סגרה.
• יוסף (ג'וזף) רוטבלט מפרסם כי רמת הזיהום בנשורת גרעינית לאחר הניסוי של פצצת מימן שהוטלה באטול ביקיני שבאוקיינוס השקט גבוהה ממה שפורסם רשמית.
• ברטראנד ראסל פרסם בלונדון את עצומת ראסל - איינשטיין, העצומה בחתימת אלברט איינשטיין, מקס בורן, ומדענים מובילים נוספים, נועדה להפנות את תשומת לבם של פוליטיקאים מובילים לסכנות שבפיתוח נשק גרעיני.

רפואה

• תחילת שימוש בטטרציקלין (Tetracycline)^{[דרוש מקור]}.
• פרסום תיאור אפקט פלצבו.
• תרכיב סאלק, חיסון נגד מחלת שיתוק ילדים מאושר לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA)

פרסים

• פרס נובל
  • פרס נובל לפיזיקה - ויליס לם, על גילוייו בנוגע למבנה הדק של ספקטרום המימן; פוליקרפ קוש, על הקביעה המדויקת של המומנט המגנטי של האלקטרון.
  • פרס נובל לכימיה - וינסנט דו ויניו, על עבודתו על תרכובות גופרית, ובפרט על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - אקסל הוגו תאודור תאורל (Axel Hugo Theodor Theorell), שוודיה, מחקר על אנזימים ופעולתם, במיוחד אנזימים מחמצנים.
• פרס ישראל
  • מדעים מדויקים - מיכאל פקטה
  • מדעי החיים - ישראל רייכרט
  • מדעי החיים - יעקב בן-תור
  • מדעי החיים - עקיבא פרומן
  • מדעי הרפואה - בנימין שפירא
  • מדעי הרפואה - שרה הסטרין-לרנר

נולדו

• 24 בינואר – אלן סוקל, פיזיקאי אמריקאי, ידוע במיוחד בשל פרשת סוקל, פרסום פרודיה על פוסטמודרניזם
• 24 בפברואר – סטיב ג'ובס, מדען מחשבים וממציא אמריקאי, השתתף בהקמת חברת אפל והיה המנכ"ל הראשון שלה, (נפטר ב-2011).
• 20 באפריל – סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ, גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה.
• 19 במאי – ג'יימס גוסלינג, מתכנת מחשבים קנדי, אבי שפת התכנות Java.
• 8 ביוני – טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי ממציא WWW) World Wide Web).
• 7 בספטמבר – יפים זלמנוב, מתמטיקאי סובייטי-אמריקאי זכה במדליית פילדס.
• 28 באוקטובר – ביל גייטס, מדען מחשבים וממציא אמריקאי, ממקימי חברת מיקרוסופט.
• 22 בדצמבר – תומאס סוּדהוֹף, ביוכימאי אמריקאי-גרמני המוכר בעיקר בגלל מחקריו על העברה סינפטית, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

נפטרו

• 11 במרץ – אלכסנדר פלמינג, רופא ומדען סקוטי, מגלה הפניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה. חתן פרס נובל. (נולד ב-1881).
• 18 באפריל – אלברט איינשטיין, פיזיקאי יהודי יליד גרמניה (נולד ב-1879).
• 12 באוגוסט – ג'יימס סאמנר, כימאי אמריקאי חתן פרס נובל (נולד ב-1887).
• 13 בדצמבר – אנטוניו אגש מוניש, רופא פורטוגזי, חתן פרס נובל (נולד ב-1874).

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.