1951 במדע

סליל אלפא בקטע מחלבון המיוגלובין

משטח בטא

ערך מורחב – 1951

אסטרונומיה

• גררד קויפר (Gerard Kuiper) משער את קיומה של חגורת קויפר

ביולוגיה

• הביולוג האמריקאי ג'ורג' אוטו גי (George Otto Gey) מגדל שורת תאים נצחיים שנלקחו מגידול של סרטן צוואר הרחם ונקראו תאי הילה ומשמשים מאז במגוון מחקרים רפואיים
• פריצת דרך בחקר האינסולין על ידי פרדריק סנגר, פענוח רצף חומצות האמינו בשרשרת (פוליפפטיד) B באינסולין של בקר
• ניקולאס טינברגן פרסם את ספרו The Study of Instinct, ספר רב השפעה בחקר התנהגות בעלי חיים

מדעי המחשב

• 30 במרץ – חברת רמינגטון ראנד מייצרת את המחשב המרכזי UNIVAC הראשון, עבור משרד רישום האוכלוסין האמריקאי
• 21 באפריל – בניית מחשב Whirlwind - ראשון שעובד בזמן אמת עבור מערכת הביטחון של ארצות הברית
• 17 בנובמבר – חברת לייונס הבריטית הפעילה מחשב לשימוש תעשייתי
• מחשב EDVAC שנבנה בארצות הברית לראשונה מנצל סרט מגנטי לקריאת הנתונים
• המצאת A-0 על ידי גרייס הופר - מהדר ראשון בעולם

ויליאם שוקלי

טכנולוגיה

• 20 בדצמבר – הפעלת תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בעולם, באיידהו שבארצות הברית
• 5 ביולי – המצאת טרנזיסטור ביפולרי על ידי ויליאם שוקלי

כימיה

• לינוס פאולינג יחד עם רוברט קורי והרמן ברנסון (Herman Branson) מציעים כי מבנה סליל אלפא ומשטח בטא הם המבנים הבסיסיים במבנה השניוני של חלבון
• הצלחה בסינתזה של הפרוגסטין נוראטיסטרון, מרכיב משמעותי בחלק מהגלולות למניעת היריון הראשונית
• פולימריזציה של פרופילן על ידי פול הוגאן (J. Paul Hogan) ורוברט בנקס (Robert Banks)

העקרונות של טלר-אולם לפצצת מימן

פיזיקה

• מתכנס כנס סולווה ה-9 תחת הכותרת "מצב מוצק"
• פיתוח פצצה טרמו-גרעינית על ידי אדוארד טלר וסטניסלב אולם

רפואה

• תיאור תסמונת מינכהאוזן,  "סינדרום התמכרות לבתי חולים", על ידי ריכרד אשר (Richard Asher)

פסיכולוגיה

• ביצוע ניסוי הקונפורמיות של אש שהדגים כיצד קונצנזוס של קבוצה גורם ליחיד לאמץ דעה שגויה בבירור. הניסוי הפך פרדיגמה מקובלת במחקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית

פרסים

• פרס נובל
  • פרס נובל לפיזיקה - ארנסט וולטון וג'ון קוקרופט, על עבודתם החלוצית על טרנסמוטציה של גרעיני אטום על ידי פרוטונים מואצים מלאכותית
  • פרס נובל לכימיה - אדווין מקמילן וגלן תיאודור סיבורג, על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים שהביאו לפיתוח הכימיה הגרעינית והאנרגיה האטומית
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - מקס תיילר, על פיתוח החיסון לקדחת צהובה

ארנסט וולטון

ג'ון קוקרופט

נולדו

• 23 בפברואר – שיגפומי מורי (Shigefumi Mori), מתמטיקאי יפני זכה במדליית פילדס
• 26 במרץ – קארל וימן, פיזיקאי אמריקני, חתן פרס נובל לפיזיקה (2001) על חלקו הדגמה ומחקר של עיבוי בוז-איינשטיין
• 14 באפריל – גרג וינטר (Gregory Winter), ביוכימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה (2018) על חלקו בפיתוח הטכניקה בשם Phage display המאפשרת שימוש בבקטריופאג'ים לזיהוי הרצף בגן המקודד לחלבון מסוים
• 21 באפריל – מייקל פרידמן, מתמטיקאי אמריקאי חתן מדליית פילדס בשנת 1986 על עבודתו בתחום השערת פואנקרה
• 15 במאי – פרנק וילצ'ק, הוא פיזיקאי תאורטיקן ומתמטיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2004 על חלקו בהסבר אופיו של הכוח הגרעיני החזק
• 18 במאי – בן פרינחה, כימאי אורגני עוסק בננוטכנולוגיה מולקולרית ובזירוז הומוגני, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 2016, על חלקו בעיצוב וסינתזת מכונות מולקולריות
• 26 במאי – סאלי רייד, אסטרונאוטית האמריקאית, האישה האמריקאית ראשונה שטסה לחלל (נפטרה ב-2012)
• 25 ביוני – אווה באייר-פלוקיגר, מתמטיקאית שווייצרית,
• 26 באוגוסט – אדוארד ויטן, פיזיקאי אמריקאי, זכה במדליית פילדס
• 14 בספטמבר – דאנקן הולדיין, פיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל לפיזיקה ב-2016 על חלקו בגילויים תאורטיים של מעברי פאזה טופולוגיים ופאזות טופולוגיות של חומר
• 30 בספטמבר – ברי מרשל, רופא אוסטרלי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2005 על חלקו בתגלית כי החיידק Helicobacter pylori הוא הגורם למרבית מקרי כיב הקיבה ודלקת הקיבה
• 11 בדצמבר – מזלן עותמן, אסטרופיזיקאית מלזית, עומדת בראש משרד האו"ם לענייני החלל החיצון משנת 1999
• רדיה פרלמן, מהנדסת תוכנה ורשתות, יהודית-אמריקאית, התפרסמה בזכות המצאות חלוציות שפיתחה בתחום טכנולוגיית האינטרנט

נפטרו

ארנולד זומרפלד

• 22 בינואר – הארלד בוהר, מתמטיקאי דני (אחיו של הפיזיקאי נילס בוהר), (נולד ב-1887)
• 26 באפריל – ארנולד זומרפלד, פיזיקאי תאורטי, העמיד מספר גדול מאוד של תלמידים חתני פרס נובל (נולד ב-1868)
• 6 במאי – אלי קרטן, מתמטיקאי צרפתי, (נולד ב-1869)

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.