רבינו ירוחם בן משולם

רבנו ירוחם בן משולם (מוכר בכינויו רי"ו, 1350-1290 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים. מחבר ספר מישרים ותולדות אדם וחוה.

חייו

רבינו ירוחם נולד בפרובנס ולאחר גירוש צרפת ב-1306, עבר לטולדו. שם למד תורה במשך זמן קצר אצל הרא"ש, ואחר פטירתו המשיך את לימודיו אצל רבי אברהם בן אסמעאל תלמיד הרשב"א. ברבי אברהם ראה רבי ירוחם את רבו המובהק. בשנת ה'צ' החל לכתוב את ספרו מישרים וסיימו כעבור ארבע שנים, בהמשך ולקראת סוף חייו כתב את ספרו תולדות אדם וחוה.

פרטים שונים בחייו שנויים במחלוקת. חוקרים שונים (כגון ה' גראס) טוענים שמקום הולדתו היה בלנגודאק ולא בפרובנס, ואחרים טוענים שהוא גורש רק בשנת 1320.

תורתו

עיקר עיסוקו של רי"ו היה בתחום ההלכה, ותרומתו התבטאה אף בדורות מאוחרים. פסקיו מוזכרים פעמים רבות בספר בית יוסף, והשפיעו על פסיקתו של רבי יוסף קארו בשולחן ערוך, ומתוך כך על הלכות רבות הנהוגות גם בימינו.

ספריו

רי"ו חיבר שני ספרים. האחד הוא ספר מישרים שדן בדיני ממונות, והשני הוא ספר תולדות אדם וחוה על דיני איסור והיתר המעשיים והנוהגים בזמננו. מגמה זו לעסוק רק בהלכות הנוהגות בגלות היה נפוץ ומקובל, ומתבטא בייחוד אצל הרי"ף. הספר מחולק לתולדות אדם העוסק בדינים שונים של האדם משעת לידתו עד שנושא אשה, ודיני ברכות ותפילות ומנהגים, ומחולק לעשרים ואחד נתיבים, ולחוה דינים משעת נשיאתו אשה עד ליום פטירתו (נתיב כב-כח).(ע"פ ספר "סדר הדורות" עמ' 382 )

אף שספריו נפוצים, שמותיהם לא נקלטו, ומכונים בשם כולל בשם מחברם רבנו ירוחם.

מתוך כתביו[1] אנו יודעים שכתב אף "רמזים של ההגדות", ושעסק באיסוף אגדות התלמוד ובפרשנותן.

החיד"א[2] טוען כי ספר העיטור וספרי רבינו ירוחם הם בבחינות סוד עלמא דאתכסיא שאין לחבר עליהם פירוש, וכי כל הפירושים שחוברו עליהם אבדו ומחבריהם ניזוקו או נפטרו בדמי ימיהם. כתוצאה מאגדות אלו נפוצו אך ורק דפוסי צילום ממהדורת ונציה שי"ג של הספר. במהלך השנים הודפסו מהדורות אחרות ומבוארות של ספרי רבינו ירוחם, מבלי שיאונה למהדיריהן כל נזק. גם גישתו של החיד"א, ביחס לבעייתיות בכתיבת פרושים, זכתה להתנגדות, בטענה שלימוד תורה צריך להעשות בצורה הטובה יותר ולכן קשה להניח שיוטלו עיכובים בידי כוחות עליונים על אינטרס זה. כהוכחה לכך ציינו את הפרוש שנות חיים, ואת שרידות החיבור והמחבר.

יש הרואים הד קדום לאגדה בדבר איסור ההדרת וביאור הספר בדברי "ספר המגיד" לרבי יוסף קארו. לפי ספר זה כינה המגיד את רבינו ירוחם בכינוי הארמי "טמירי"[3], כלומר שיושב בגן עדן בהסתר ולא בפרסום.

הספר עצמו יצא בכמה מהדורות (קושטנטינא רעו; קפוסט תקסח) אולם המהדורה הנפוצה היא מויניציאה שנת שי"ג, שיצאה בדפוסי צילום נוספים. על הספר יצא אף ביאור בשם שנות חיים (למברג, תרל"א) מהרב ראובן חיים קליין. ספר זה יצא בדפוס צילום על ידי מכון ירושלים בשנת תשמ"ה.

כמו כן מיוחסים לספריו שיבושים והשמטות לרוב. דברים אלו הובילו למיעוט הלומדים בספריו, כיום ידוע על ניסיון מחודש להוציא את ספריו לאור בליווי ביאור ועל-פי כתבי יד שונים. בכתב-העת התורני מוריה[4] התפרסם חלק מספר מישרים, ותוכנית עבודה להוצאה מחודשת ומפורשת שלו. בשנת 2007 יצא לאור כרך ראשון ממהדורה חדשה לספר ועד עתה יצאו לאור ארבעה כרכים ממהדורה זו הכוללים את ספר מישרים[5], חלק חוה וחציו הראשון של חלק אדם.

במשך השנים נהוג היה לייחס לרי"ו את כתיבת "ספר אסור והיתר"[6], אף שיש טוענים שספר זה נכתב על ידי תלמיד רבינו פרץ.[7].

כינויו "רי"ו"

בספרי הלכה נקרא המחבר וספריו בראשי-התיבות רי"ו. בפשטות הסיבה היא בעובדה שרבנו ירוחם חי בתקופתו של רבי ישעיה די טראני, שנקרא בקיצור רי"ר[8] (רבי ישעיה הראשון, שבימינו מוכר יותר בשם הקיצור רי"ד), ומאחר ולא ניתן היה לכנות את רבי ירוחם בשם בעל שתי אותיות (שהרי ר"י יכול להיות גם קיצור של ר"י בעל התוספות, או רבינו יונה ועוד), נכתב הקיצור בר"ת - רי"ו[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ תולדות אדם וחוה נתיב יט חלק ג
  2. ↑ שם הגדולים, מערכת גדולים מערכה י, וכן בשם הגדולים, חלק ועד לחכמים מערכה ע, וראה פירוט מחברי הביאורים אצל יונתן בנימין בוכינגער, ספרים מעלמא דאתתכסיא: רבנו ירוחם, ספר העיטור ועוד , בקובץ "עץ חיים" (באבוב) יב, אלול תש"ע, עמ' כ"ה ואילך. וראה עוד באריכות במאמרו של יוסף ויכלדר "רבינו ירוחם טמירי" ב"המבשר תורני" כ"ב אב תשע"ב
  3. ↑ מגיד מישרים, פרשת ויקהל מהדורא בתרא, ד"ה עוד אמר לי בנוטפים
  4. ↑ שנה עשרים ואחת, גיליון ג-ד, טבת תשנ"ז
  5. ↑ חידוש חשוב הראוי לציון במהדורה זאת של ספר מישרים הוא הידיעה כי הספר נכתב בשתי מהדורות כאשר מהדורת הדפוס המצויה התבססה על המהדורה הראשונה הקצרה ואילו המהדורה החדשה מבוססת על כתבי יד של המהדורה השנייה הכוללת תוספות משמעותיות.
  6. ↑ לפי מה שהציע הרב א. גלינסקי במקורות הרמ"א לספר תורת חטאת הוצ' מוה"ק כלל כד דין ג, וכלל כז דין ה, כבר הרמ"א ייחס ספר זה לרבינו ירוחם.
  7. ↑ ישראל תא שמע, על ספר איסור והיתר של רבינו ירוחם ועל רבי יצחק מדורא, סיני ס"ד,
  8. ↑ כך מובא בעמוד השער של ספר "תוספות רי"ד"
  9. ↑ קובץ אור תורה (בהוצאת ישיבת כיסא רחמים), התשנ"ז חוברת יז סימן קלט
תקופת חייו של רבינו ירוחם בן משולם על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

‏

ראשונים
ראשוני אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י)
ראשוני אנגליה תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
ראשוני צרפת רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
ראשוני פרובנס רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון
ראשוני ספרד רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
ראשוני אטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים
ראשוני צפון אפריקה ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש)
ראשוני תימן רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי
ראשונים נוספים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.