רבי אליהו מנחם מלונדריש

רבי אליהו מנחם מלונדריש
מדינה ממלכת אנגליה  ממלכת אנגליה

רבי אליהו מנחם מלונדריש (לפני ד'תתק"ף, 1220 - אביב ה'מ"ד, 1284) היה רב ופוסק הלכה מן הראשונים, איש עסקים ופעיל ציבורי בולט ביהדות אנגליה בימי הביניים.

אין להחליפו עם אליהו כהן (Elias le Eveske) מלונדון, רבה הראשי (פרסביטר) של יהדות אנגליה בין השנים 1243–1257, שכנראה התנצר בסוף ימיו[1]. או עם רבי אליהו (Magister Elias) שהגיע לאנגליה רק ב-1309, לאחר פטירת רבי אליהו מנחם מלונדריש.

ביוגרפיה

רבי אליהו מנחם בן אנטרה ורבי משה מלונדריש נולד לאחת המשפחות הנכבדות בקרב יהודי אנגליה של ימי הביניים, רבים מבני משפחתו החזיקו בעמדות מפתח בקהילה גם בדור שלאחריו, עד גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290. מוצא המשפחה, בניגוד לרוב המשפחות היהודיות באנגליה בתקופתה, היה מחבל הריינוס ולא מצרפת. אבי המשפחה היה רבי שמעון בן יצחק בן אבון, הנודע בשם "רבי שמעון הגדול ממגנצא"; נכד נינו, משה בן יצחק בן שמעון, היה היהודי הראשון מבני המשפחה שידוע כי התגורר באנגליה. הוא ניהל את עסקיו בבריסטול ואחר כך באוקספורד במחצית השנייה של המאה ה-12. בנו יום טוב המשיך בעסקיו אך הקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה וחיבר ספר בשם "ספר התנאים" שאבד ועסק כנראה בהלכה ובדקדוק עברי[2]. רבי משה בן רבי יום טוב מלונדריש, אביו של רבי אליהו מנחם, היה איש עסקים מלומד ומשכיל ומחבר ספרים.

רבי משה היה הראשון מבין שישה אחים, המפורסם שבהם מלבדו היה רבי ברכיה מניקולא, בנו אליהו נולד בלונדון או באוקספורד ונקרא כנראה על שם דודו הקדוש רבי אליהו מאורגיקא (יורק) שנרצח בפרעות ביורק בשבת הגדול של שנת 1190, ד'תת"ן[3]. שמו המלא היה אליהו מנחם, אך בכל ענייני המסחר שלו השתמש רק בשם אליהו (Elias).

בצעירותו נשלח לצרפת, כנראה לשאנץ , ללמוד תורה בבתי המדרש של בעלי התוספות. בשנת 1251 כתב את פירושו למשנה ומאז התגורר בלונדון. במשך שלושים שנה עסק במסחר ובעסקי הון, הלווה כספים לאנשי הכנסייה, לאצילים ולאזרחים מן השורה, השקיע בנדל"ן ואף קיים קשרי מסחר עם המלך והמלכה. תיעוד ענף של פעילותו העסקית בשנים אלו השתמר. בשל קשריו עם ארמון המלוכה נפטר למשך כמה שנים ממסי דיור, ובהזדמנות אחרת הובטח לו כי לא יופעל נגדו הליך של שמיטת חובות שהיה מקובל אז לעיתים תכופות מטעם המלכות.

בימי מלחמת הברונים השנייה איבד רבי אליהו ומשפחתו נכסים רבים, בעיקר בשל אובדן שטרות משכנתא, אך הם לא נפגעו פיזית וכנראה נמלטו למשך תקופת המלחמה לנורמנדיה. הם חזרו לאנגליה רק לאחר תום הקרבות ושובו של הסדר לכנו. במהלך ההתאוששות הכלכלית שלאחר המלחמה זכה להטבות מס שונות ולהגנה חוזרת מפני שמיטת חובות שהופרה לעיתים. כאשר הוצרו צעדיהם הכלכליים של יהודי אנגליה בראשית שנות ה-70 של המאה ה-13, קיבלו רבי אליהו מנחם ואחיו פטור מחלק מההגבלות. כך למשל, כאשר נאסר על יהודים למכור חובות של נוצרים אליהם לנוצרי אחר, קיבל רבי אליהו מנחם רישיון להעביר למלכה במחיר מוזל את חובותיו של נוצרי שחב לו כסף. בשנים שלאחר מכן נפטר בהדרגה מנכסיו תוך שימוש בהקלות שונות שאפשרו לו את הדבר למרות ההגבלות הקשות שהוטלו על מכירת נכסים וחובות בידי יהודים. מלבד עסקיו שימש גם כרופא.

במסגרת עסקיו טווה קשרים, מלבד קשריו עם בית המלוכה, גם עם ריצ'רד, רוזן קורנוול ועם שליח האפיפיור לאנגליה, החשמן אוטובואנו פיאסקי שכיהן לימים במשך חמישה שבועות בשנת 1276 כאפיפיור אדריאן החמישי . כדיין ואב בית הדין של קהילת לונדון שישיבותיו נוהלו בביתו, זכו פסקיו לגיבוי רשמי של השלטונות האזרחיים שהחרימו את נכסיהם של יהודים שנודו בידי בית הדין, וקיבלו את החלטותיו לגבי הסכמי ממון בתוך הקהילה.

בקהילה היהודית נחשב רבי אליהו מנחם לגדול בתורה ופוסק הלכה, שמו מוזכר כר"מ מלונדריש או הרב מלונדריש, ודבריו צוטטו בידי גדולי הרבנים בתקופתו כמו רבי מרדכי בן הלל מנירנברג בספר "מרדכי" שלו. פסקי הלכה אחדים שלו נוהגים הלכה למעשה גם כיום. כנראה הייתה לו יד גם בענייני קבלה.

הוא נפטר כנראה באביב 1284, ה'מ"ד.

בן אחיו, אבגרדן דילקריס, התמנה שלוש שנים לפני פטירתו לתפקיד כהן היהודים , הרב הראשי הממונה מטעם השלטונות על יהדות אנגליה, והיה האחרון שכיהן בתפקיד זה לפני גירוש יהודי אנגליה.

משפחתו

רבי אליהו מנחם נישא פעמיים, אשתו הראשונה הייתה פוסל שהייתה שותפה בעסקיו ואשת עסקים מוכרת. היא נפטרה לפני 1267, אז כבר היה נשוי לפלוריה, בעלת הון ואלמנתו של יהודי עשיר בשם שמשון מנורת'האמפטון . מאשתו השנייה נולדו לו כמה ילדים: 1. קריס - איש עסקים ושותפו של אביו, נפטר בחיי אביו. 2. אברהם. 3. יצחק. 4. בנדיקט. 5. משה. 6. ליאו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לפי רות, תולדות רבנו אליהו מנחם מלונדריש (להלן קישורים חיצוניים), שגה בכך יוסף יעקבס ובעקבותיו אחרים. ראו גם: ריצ'רד גוטהייל ויוסף יעקבס, ‏אליהו מלונדון, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית).
  2. ↑ א' מרמורשטיין, JQR, כרך XIX, עמ' 18, מצוטט אצל רות, תולדות רבנו אליהו מנחם מלונדריש (להלן קישורים חיצוניים).
  3. ↑ דברים מתורתו נזכרו בתוספות למסכת יומא, דף כז עמוד א בד"ה הולכת, בשם הר' אליהו מאיבריוק; ובתוספות למסכת זבחים, דף יד עמוד ב בד"ה והרי, בשם ה"ר אליהו מאברוויקא הקדוש.
ראשונים
ראשוני אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י)
ראשוני אנגליה תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
ראשוני צרפת רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
ראשוני פרובנס רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון
ראשוני ספרד רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
ראשוני אטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים
ראשוני צפון אפריקה ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש)
ראשוני תימן רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי
ראשונים נוספים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.