רבי מרדכי בן הלל

רבי מרדכי בן הלל
כינוי המרדכי
השתייכות רבני אשכנז, ראשונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה ופסיקה
רבותיו רב משה הכהן ממגנצא, מהר"ם מרוטנבורג, רבנו פרץ
חיבוריו "המרדכי" על הש"ס (פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס)

הרב מרדכי בן הלל הכהן (ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 8 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר "המרדכַי" (או "המרדכִי") על הש"ס - ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.

ביוגרפיה

המרדכי נולד באשכנז, והיה מחכמי אוסטריה מצאצאי הראב"ן[1]. נולד לרבי הלל הכהן, בן בתו של הראבי"ה[2], היה חתנו של ר' יחיאל מפריז וגיסו של ר' יצחק מקורביל, בעל הסמ"ק. כמו כן היה גם גיסו של רבי מאיר הכהן מרוטנבורג (מחבר הספר הגהות מימוניות).

המרדכי היה תלמיד מובהק של המהר"ם מרוטנברג, אותו הוא מכנה "מורי" או "מורינו"[3] ממנו קיבל את רוב תורתו. בנוסף היה תלמידו של רבינו פרץ מקורביל[2], וגם אותו מכנה "מורי"[4]. כמו כן למד אצל רבי אפרים ב"ר נתן. הוא מזכיר גם את רבי אליעזר ממיץ, רבי אברהם ב"ר ברוך ורבי דן כרבותיו[5].

מעט מאד ידוע על חייו של הרב מרדכי. הוא התגורר בגוסלר, אולם עקב מחלוקת עבר לנירנברג, והחל מ-1291 היה רבה של נירנברג וראש הישיבה בה.

הרב מרדכי נרצח על קידוש השם עם אשתו וחמשת ילדיו, בנירנברג ב-כ"ב באב ה'נ"ח בפרעות רינדפלייש[6]. ישנה מסורת לפיה קברו הועלה להר הזיתים שבירושלים.

אגדה ירושלמית מהמאה ה-17, המובאת בידי דוד קונפורטי ומשה בן חביב, מספרת כי הרב מרדכי נקבר במערה בשולי בית הקברות בהר הזיתים, במערת רבי עובדיה מברטנורא.

הרב מרדכי מסמן את שיטת הלימוד באשכנז שאחרי בעלי התוספות, כאשר היצירה החלה להתמקד בבניית ספרי פסיקה.

ספריו

ספרו "המרדכי" על הש"ס - פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס, הוא בעצם התאמת הלכות הרי"ף לפסקי ומנהגי אשכנז, ומלקט הרבה תשובות מחכמי אשכנז (בספרו מצטט למעלה משלוש מאות מחברים שונים), החל מתשובות קדומות, לעיתים אף מרבנו גרשום, רבי קלונימוס ממגנצא, ועוד חכמים מראשוני אשכנז, חכמים מבעלי התוספות, הראבי"ה והאור זרוע, ועד לחכמים הקרובים לתקופתו, כגון רבו, המהר"ם מרוטנבורג. בשל החשיבות הרבה של ספרו, חכמים רבים אחרי מרדכי שלקטו תשובות, לא כתבו אותן בספר נפרד, אלא הוסיפו אותן לספרו, שהפך להיות למעשה הליקוט החשוב ביותר של תשובות חכמי אשכנז.

בשנת רמ"ד, כשהדפיסו לראשונה את הגמרא, הודפס המרדכי יחד אתה, וכן יחד עם הרי"ף בשנת רס"ט. בשנת ש"ך, הודפס המרדכי לבדו על כל הש"ס.

הספר קיים בשתי מהדורות: מהדורת בני אושטרייך (אוסטריה) ובני ריינוס (גרמניה), שהן ה"מרדכי הארוך" וה"מרדכי הקצר". הוספות רבות מתוך המהדורה הארוכה נכנסו לתוך המהדורה הקצרה על גיליון הספר כ"הגהות מרדכי", וכך נדפסו.

נראה שבגלל מותו על קידוש ה' לא השלים את ספרו, ותלמידיו הם שהשלימוהו וקראו את הספר על שמו.

בתקופות מסוימות, בעיקר במאה ה-15, היה ספרו ספר הפסיקה המרכזי באשכנז. הרמ"א כתב הגהות לספרו, והסתמך עליו רבות בספריו, ובפסיקות ההלכתיות שלו בהגהותיו על השולחן ערוך. ואף היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

על המרדכי לפרק ערבי פסחים ניכר שאינו שייך לחיבור המרדכי, אלא הוא קובץ תוספות לתלמוד, ומשערים שבהיותו תלמיד רבינו פרץ מקורביל ערך גם הוא קובצי תוספות לפניו, והוא שנכנס לתוך חיבורו בפרק ערבי פסחים.

כתב גם ספר בחרוזים על הלכות שחיטה והלכות איסור והיתר. במקומות מסוימים מכונה בטעות זבחי צדק. כתב גם ספר הלכות ארץ ישראל וחלה, שהודפס לאחר מכן בפירושו למסכת זבחים. השיב תשובות מעטות בהלכה, מהן מובאות בספרים שונים. כתב גם את הספר ליקוטי המימוני.

עסק גם בכתיבת שירים.

תקופת חייו של רבי מרדכי בן הלל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

‏

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ "מרדכי בן הלל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 291, באתר HebrewBooks
  2. 1 2 מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי מרדכי בן הלל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1067-1065, באתר HebrewBooks
  3. ↑ מרדכי שבת סוף דף כ' - הערה רס"ח
  4. ↑ מרדכי סוכה דף ט - הערה תשל"ד
  5. ↑ היו שכתבו כי הוא תלמידו של הרי"ף או של רבי משה מקוצי, וכן אמרו שהוא חתנו של רבי יחיאל מפאריש או של רבי מאיר הכהן- אך יחוסים אלו אינם נכונים.
  6. ↑ אף שישנן דעות חלוקות בדבר מותו, זאת הדעה המקובלת.
ראשונים
ראשוני אשכנז רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י)
ראשוני אנגליה תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים
ראשוני צרפת רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
ראשוני פרובנס רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון
ראשוני ספרד רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
ראשוני אטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים
ראשוני צפון אפריקה ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש)
ראשוני תימן רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי
ראשונים נוספים
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.