מועצה אזורית רמת הנגב

מועצה אזורית רמת הנגב
בניין המועצה האזורית
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 13
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 35
ראש המועצה ערן דורון
תאריך ייסוד 1954
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 7,600 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 192
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.0% בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 1.85 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 247
תחום שיפוט[2] 4,099,240 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 1
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]		 6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]		 0.4009
    - דירוג מדד ג'יני 126
לאום ודת[2]
יהודים: 88.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 5.5%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0.1%אחרים: 5.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.6%
גילאי 5 - 9 11.2%
גילאי 10 - 14 8.4%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 12.9%
גילאי 30 - 44 23.9%
גילאי 45 - 59 12.5%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 5.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 3
תלמידים 1,446
 –  יסודי 1,037
 –  על-יסודי 409
מספר כיתות 55
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
 פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
rng.org.il
מישורי לס ברמת הנגב (בין רתמים לצאלים)
מרכז השיטור הקהילתי ליד בניין המועצה האזורית

מועצה אזורית רמת הנגב היא מועצה אזורית בנגב שבמדינת ישראל. זוהי המועצה בעלת השטח הגדול ביותר, כ-4 מיליון דונם.

סמל המועצה הישן (לפני המיתוג)

גבולות ושטח המועצה האזורית

הנגב מורכב משישה אזורי משנה. אחד האזורים הוא רמת הנגב. המועצה גובלת במזרח במועצה אזורית הערבה התיכונה, בדרום במועצה אזורית חבל אילות, במערב בגבול ישראל-מצרים ובצפון במועצה אזורית בני שמעון ובמועצה אזורית אשכול. בשטח הנתון מתקיימות ארבע מועצות: מועצה אזורית רמת הנגב, מועצה אזורית נווה מדבר (של תושבי הפזורה הבדואית בנגב), מועצה מקומית מצפה רמון ומועצה מקומית ירוחם.

נתוני המועצה

מועצה אזורית רמת הנגב היא המועצה הגדולה ביותר בשטחה בישראל, היא משתרעת על 4.3 מיליון דונם, שהם למעלה מ-22% משטח מדינת ישראל. אוכלוסיית המועצה כוללת 5,000 תושבים המתגוררים ב-20 יישובים מוכרים, בהם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, מוסדות לימוד וטיפול ומחנות צבא. בנוסף נמצאים בשטח המועצה האזורית 23 חוות בודדים. אזור רמת הנגב מצטיין בנקודות משיכה לתיירים: הערים העתיקות עבדת, שבטה, ניצנה וחלוצה, המכתשים, הנוף המדברי וההררי, דרכים ושבילים אשר הוכנו במיוחד למטיילים וכן 23 התיישבויות בודדים אגרו-תיירותיות שקמו בתחומה של המועצה. כל אלה נותנים יתרון גדול לאזור מבחינה תיירותית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית רמת הנגב 7,600 תושבים (מקום 192 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית רמת הנגב דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 74.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,251 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[3]

היסטוריה

ראשיתה של ההתיישבות היהודית באזור רמת הנגב הייתה בשנת 1943 בהקמת רביבים, אחת משלושת המצפים שהיו תחנות ניסוי חקלאיות בהן נלמדו התנאים האקלימיים והחקלאים של הסביבה כדי לייעל את שיטות עיבוד האדמה ולהגדיל את תוצרתה. בנובמבר 1947 עלה על הקרקע קיבוץ משאבי שדה שנקרא בתחילה "חלוצה" ושכן עד אחרי מלחמת העצמאות במרחק כ-11 קילומטר מצפון מזרח לרביבים[4]. משאבי שדה ורביבים נותרו לבדם באזור בשנות ה-50, ונאבקו יחד להנחת צינור מים שיאפשר את הרחבת ההתיישבות באזור[5]. דרומית לשני קיבוצים אלו קמה שדה בוקר בראשית שנות ה-50.

בשנת 1953 הוחל בהקמת היאחזויות נח"ל באזור חולות חלוצה ובדרך אליה. תחילה הוקמה גבעת רחל ובהמשך הוקמו אשלים, בארותיים והיאחזויות נח"ל נוספות. בגלל התנגדות הקרן הקיימת, שלא ראתה סיכוי להתיישבות אזרחית במקום, הם לא אוזרחו ובסופו של דבר ננטשו.

המועצה הוקמה ביוני 1954, והיא כללה בראשיתה 4 יישובים: רביבים, משאבי שדה, שדה בוקר וכפר ירוחם[6]. ראש המועצה הראשון היה יוחנן זריז, שהיה ממפקדי הפלמ"ח. הוא כיהן עד 1956. ככלל, בעשורים הראשונים במועצה זו, קדנציות נמשכו שנתיים - פחות או יותר. בתקופת כהונתו של זריז, המועצה העסיקה את זריז בחצי משרה והעסיקה בנוסף אליו גם עובדת משרדית בודדת, במשרה מלאה. למועצה לא היה בניין משלה. גם לא חדר משלה. זריז, שהיה גם רכז היישוב משאבי שדה, בחצי משרה, החזיק משרד אחד עבור שתי המשרות וכול רכוש המועצה היה ארונית ושולחן עבודה, שהיו בפינה של משרד מזכירות משאבי שדה וג'יפ שחנה בחוץ. אחד המיזמים העיקריים של זריז היה רכישת אמבולנס בודד עבור המועצה.

אחרי זריז כיהן יהודה דרור (צ'ובינסקי), שכונה "צ'ובה"[7]. יהודה דרור כיהן בשתי קדנציות לא רצופות. בין שתי הקדנציות של צ'ובה כיהן עודד ברזלי, בן אותו קיבוץ. בתקופה מאוחרת יותר, עודד ברזילי שימש במשך עשרים שנה כמהנדס המועצה[8]. בין 1964 לבין 1969 כיהן בתפקיד חגי אבריאל, גם הוא היה איש הפלמ"ח.

בינתיים, למועצה כבר היו מבני קבע. הם היו בבאר שבע. בכהונתו של יעקב יוגב הם עברו לתוך שטח המועצה.

התעוררות מחודשת להתיישבות ברמת הנגב החלה בראשית שנות ה-70[9] וקיבלה תאוצה בימי ממשלת הליכוד לאחר הסכמי קמפ דייוויד וההחלטה על מסירת סיני למצרים. באתר קראוונים שהוקם בצומת משאבים עברו בזה אחר זה הגרעינים שהקימו את אשלים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1979), טללים (עברו לנקודת הקבע בתחילת 1980) ורתמים (עברו לנקודת הקבע ב-1983). בהמשך קמו עזוז (1985), ניצני סיני (1986), וכמהין (ב-1988).

שמואל ריפמן כיהן כראש המועצה משנת 1991 עד לפטירתו בינואר 2017, ריפמן היה הראשון שכיהן כמה קדנציות רצופות, בין השאר בגלל שבקדנציה הראשונה שלו בוטל ההסכם בין היישובים, שלא איפשר זאת. (ריפמן היה נשוי לטליה, בתו של יהודה דרור). בתקופתו קמה באר מילכה (ב-2006). ריפמן הגדיל וסידר את המועצה.

שלב נוסף בהתיישבות במקום החל בשנות ה-2000, עת החלה תנועת אור לכוון גרעיני התיישבות של חילונים ודתיים לנגב. במסגרת זאת קמו ברמת הנגב מרחב עם ובאר מילכה, חודשה ההתיישבות ברתמים והוקם היישוב שיזף. מ-2017 ראש המועצה הוא ערן דורון.

רשימת ראשי המועצה

ראש המועצהזמן הכהונתויישוב מגוריו
יוחנן זריז1954–1956משאבי שדה
יהודה דרור1957–1959רביבים
עודד ברזילי1960–1962רביבים
יהודה דרור (בשנית)1963–1964רביבים
חגי אבריאל1964–1969משאבי שדה
יהושע לבבי1970–1971רביבים[10]
יעקב כהן1972 - 1975משאבי שדה[11]
רפי בכרך1976–1977[12][13]שדה בוקר
יעקב יוגב1978–1982רביבים
משה חקלאי1983–1987[14]משאבי שדה[15]
רפי בכרך (בשנית)1988–1990שדה בוקר
שמואל ריפמן1991 עד לפטירתו בינואר 2017רביבים
ערן דורוןמ-2017מדרשת בן-גוריון

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

ראו מועצה אזורית רמת הנגב בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ↑ פרופיל מועצה אזורית רמת הנגב באתר הלמ"ס
  4. ↑ שתי נקודות, חלוצה ואופקים, הוקמו בנגב, הצופה, 20 בנובמבר 1947
  5. ↑ ש. קפלן, משאבי שדה ורביבים נאבקים על הנגב, על המשמר, 10 ביולי 1953
  6. ↑ פ. יורמן, ממלכתו של יוחנן זריז, דבר, 2 בספטמבר 1955
  7. ↑ דף הנצחה באתר קיבוץ רביבים
  8. ↑ ביטאון המועצה, 2011
  9. ↑ יוקם מושב חדש באזור הר הנגב, דבר, 11 באוגוסט 1972
  10. ↑ מודעת אבל על יהושע לבבי
  11. ↑ דורש פיקוח על כביש משאבי שדה-רביבים, דבר, יום רביעי, יולי 17, 1974; עמוד 5
  12. ↑ צבי אילן, אטד יאחז ברמת הנגב, דבר, 30 בינואר 1977
  13. ↑ ריאיון עם רפי בכרך ומרעיו
  14. ↑ אמיר רוזנבליט, דאגת חקלאי הנגב, דבר, 25 בדצמבר 1983
    דאגה ביישובי רמת הנגב בשל שני מנשי מיקוש, אמיר רוזנבליט, דבר, יום רביעי, אפריל 06, 1983; עמוד 3
  15. ↑ שדה שבנגב, משולם עד, דבר, יום שישי, מאי 09, 1980; עמוד 17
  16. ↑ Fellows, David (26 באוגוסט 2018). "It’s Official: Ramat HaNegev, Israel Is Boulder’s New Sister City". Boulder Jewish News (בEnglish). 
יישובי מועצה אזורית רמת הנגב (מחוז הדרום)
קיבוצים טללים • משאבי שדה • רביבים • שדה בוקר
מושבים כמהין • באר מילכה
יישובים קהילתיים אשלים • מדרשת בן-גוריון • מרחב עם • ניצנה • ניצני סיני • עזוז • רתמים
מוסדות רוח מדבר • שלווה במדבר
שיכוני משפחות בבסיסי חיל האוויר מחנה טלי
מפת יישובי המועצה האזורית
דגל ישראל
מועצות אזוריות בישראל
מחוז הצפון אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מחוז חיפה אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה
מחוז המרכז ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • עמק לוד
מחוז ירושלים מטה יהודה
מחוז הדרום אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
אזור יהודה והשומרון גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלון • נפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה-בנגב • נאות חובב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.