רבי יצחק בן אבא מרי
רבי יצחק בן אבא מרי (ד'תתפ"ב 1122 - ד'תתקנ"ג 1193) היה רב ממרסילייא שבחבל פרובנס שבצרפת. ידוע בעיקר על שם ספרו העיטור, ובכינוי "בעל העיטור", ויש גם המכנים אותו "בעל הדברות", על שם חיבורו "עשרת הדברות" הנספח לספר העיטור.[1]
ביוגרפיה
רבי יצחק נולד למשפחה מיוחסת מחכמי פרובנס. אביו היה גדול בתורה, וכמה מפסקיו ופירושיו כלולים בספר העיטור. כפי הנראה ייצג האב את יהודי עירו בפני השלטונות. רבי בנימין מטודילה כתב על העיר של-גיל הסמוכה ללוניל שמצא בה (בשנת 1160 בערך) "קהל יהודים כמו מאה חכמים... ושם הנשיא רבי אבא מארי בר רבי יצחק, והוא פקיד השלטון", ולדעת גרץ זהו אבי בעל העיטור.[2] אולם יש משערים ששם אביו של רבי יצחק כלל לא היה "אבא מארי", אלא זהו כינוי של בן לאביו ("אבא מארי" = אבי מורי).[3] גם קרובים אחרים של בעל העיטור מצוטטים בספרו: כמה פעמים הזכיר את "חביבי" (דודי, בלשון התלמוד), וכן את "הרב החסיד קרובנו", ולא התברר מי הם.
מגיל צעיר מאד נחשב רבי יצחק לגדול בתורה. בהקדמתו לספר ציין שאת הלכות שחיטה וטרפות כתב לבקשת אביו בהיותו בן שבע עשרה בלבד. לאחר מכן הוסיף לכתוב את ספרו במשך עשרות שנים: במהלך הספר פזורים תאריכים שונים (ד'תתקל"ט, ד'תתקמ"ט), בהקדמתו ציין שהוא "במעלה השישית", כלומר, בעשור השישי לחייו,[4] ובמקום אחר ציין שסוגיה מסוימת נתבררה לו ארבעים שנה קודם לכן.
רבי יצחק קיים קשרים עם חכמי דורו. הוא התכתב עם רבינו תם, ועם "חכם דורנו" רבי אברהם רבי יצחק, בעל "ספר האשכול", המכונה "ראב"י אב"ד". את הלכות ציצית כתב רבי יצחק על פי בקשה מיוחדת של "הנשיא רב ששת", הידוע ממקורות אחרים כרופא מנכבדי ברצלונה.[5]
זיקתו לתורת הנסתר משתקפת מההקדמה לספרו, ששלובה בציטוטים מספר יצירה. עם זאת, המשא ומתן ופסקי ההלכה בספר יונקים מסוגיות התלמוד בלבד.
המחבר התמחה בצעירותו גם בכתיבת פיוטים. בסוף הדיון בנושא מודעא צירף שיר שקול המתמצת את הסוגיה, וציין שחיבר אותו ארבעים שנה קודם לכן.[6]
חיבור נוסף של בעל העיטור הוא מאה שערים - מאה הערות (ממוספרות באותיות) על ספר ההלכות של הרי"ף בסדר נשים ובסדר נזיקין. ההערות הודפסו בש"ס וילנא בסוף כל כרך בסדרים אלו, אחרי ספר ההלכות והמרדכי.
בנו של רבי יצחק, רבי אברהם, מוזכר בספר "המנהיג". ידוע גם על אחיינו, רבי משה בן רבי שמואל, שחיבר את הספר "מנהג מרשלייאה", המסכם את מנהגי התפילה במרסיי.
הערות שוליים
- ↑ שיבולי הלקט, וממנו גם לספר האגור והבית יוסף.
- ↑ דברי ימי ישראל ד עמ' רסו
- ↑ הרב מאיר יונה ש"ץ, מהדיר ספר העיטור, בהקדמתו לחלק ראשון. הוא אף מציין שקיימת הקבלה בין דברים המובאים בעיטור בשם "אבא מארי" לבין המופיע בתוספות (מסכת בבא בתרא דף ה עמוד א ד"ה ארבעה) בשם "רבי אברהם". אם כי, כפי שציין בעצמו, השם "יצחק בן אבא מארי" מופיע גם בכתבים קדומים המצטטים את הספר, לרבות ספר "המנהיג", שמזכיר את "קרובי רבי יצחק בן הרב אבא מרי".
- ↑ על פי פירוש "שער החדש", ושם הסבר נוסף לביטוי.
- ↑ ראו אודותיו במבוא לראבי"ה מאת אביגדור אפטוביצר עמ' 421 וב"אוצר הגדולים" חלק ט עמ' פג-פד.
- ↑ העיטור, מהדורת רבי מאיר יונה, חלק א עמ' 108
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| ראשוני אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ"ה) • רבינו מכיר • רבי שמעון הגדול • רבי מאיר בן רבי יצחק • רבינו יעקב בר יקר • רבינו יצחק בן רבי יהודה הלוי • רבינו יצחק מוינה (רבי יצחק אור זרוע - ריא"ז) • מהר"ם מרוטנבורג • רבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) • רבי יצחק בן אליקים • רבי חיים אור זרוע (מהר"ח אור זרוע) • רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי (ראבי"ה) • רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) • רבינו אשר (רא"ש) • רבי יעקב לנדו (האגור) • רבי אלעזר מגרמייזא • רבי יהודה החסיד • רבי יעקב וייל (מהר"י ווייל, מהרי"ו) • רבי ישראל מברונא (מהר"י ברונא) • רבי יצחק ב"ר אשר (ריב"א) • רבי מרדכי בן הלל • רבי יעקב מולין (מהרי"ל) • רבי ישראל איסרלן (מהרא"י) | |
| ראשוני אנגליה | תוספות חכמי אנגליה • רבי יעקב מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון • ראשונים נוספים | |
| ראשוני צרפת | רש"י • בעלי התוספות • רשב"ם • רבנו תם • ר"י הזקן • ריצב"א • רבי שמשון משאנץ • רבינו יצחק בעל העיטור • רבי ברוך מגרמייזא • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יצחק מקורביל • רבי יעקב מקינון • רבי אליעזר ממיץ • רבי יוסף בכור שור • רבי חזקיה בן מנוח (חזקוני) • רבינו חיים הכהן • רבי שמחה מויטרי • חכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך | |
| ראשוני פרובנס | רבי דוד בונפיל (רבינו דוד) • רבינו אברהם מן ההר • רבינו זרחיה הלוי (רז"ה) • רבינו שלמה ממונטפליר • רבי אהרן הכהן מלוניל • רבי יוסף קמחי • רבי דוד קמחי (רד"ק) • רבי אברהם אב בית דין (ראב"ד השני- בעל האשכול) • רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (ראב"ד השלישי) • רבי לוי בן גרשום (רלב"ג) • רבי מנחם המאירי • רבי משה הדרשן • רבי אברהם בן נתן הירחי (ראב"ן הירחי) • רבי אשתורי הפרחי • רבי יהודה אבן תיבון | |
| ראשוני ספרד | רבי חנוך בן משה • רבינו ירוחם • רבי חסדאי קרשקש • רמ"ה • רבי יצחק עראמה • רי"ץ גיאת • רבי שמואל הנגיד • רבי יצחק אבוהב • מהר"ם חלאווה • רמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי דוד בן זמרא (רדב"ז; יש מגדירים אותו כאחרון) • רבי דונש בן לברט • רבי וידאל די טולושא • רבי אברהם אבן דאוד (ראב"ד הראשון) • רבי מיימון הדיין • רבי שלמה אבן גבירול (רשב"ג) • רבנו נסים גירונדי (ר"ן) • ר"י מיגאש • רבינו יונה גירונדי • רבי משה ב"ר חנוך • רבי יצחק אלפסי (רי"ף) • רבי יהודה הלוי (ריה"ל) • רבינו בחיי בן פקודה • רבי דוד אבודרהם • רבי אברהם אבן עזרא • רבי יצחק הברצלוני • רבי יהודה הברצלוני • רבינו בחיי בן אשר • רבי יוסף אלבו • רבי שם טוב אבן שם טוב • רבי שמואל הסרדי • רבי יהודה בן הרא"ש • רבי יעקב בעל הטורים • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד) | |
| ראשוני אטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • אליעזר בן שמואל • ריבב"ן • שבלי הלקט • ריא"ז • מהרי"ק • רבי שבתי דונולו • רבי משה מינץ (מהר"ם מינץ) • רבי יהודה מינץ (מהר"י מינץ) • רבי יוסף קולון (מהרי"ק) • רבי מנחם ריקאנטי • ראשונים נוספים | |
| ראשוני צפון אפריקה | ארבעת השבויים • רבנו חננאל • רב ניסים גאון • רי"ף • רבנו אפרים • רבי יהודה הכהן אבן סוסאן • רמב"ם • רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין • רבי זכריה בן יהודה אגמאתי • ריב"ש • רשב"ץ • רבי ישועה בן יוסף הלוי • רבי אפרים אנקווה • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי שלמה בן שמעון דוראן (רשב"ש) | |
| ראשוני תימן | רבי חנניה בן ישועה • רבי נתנאל בן ישעיה • רבי דוד עדני • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| ראשונים נוספים | ||
רישיון cc-by-sa 3.0