תחנות רכבת בישראל

עיינו גם בפורטל פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל - בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא. |

בשטחי מדינת ישראל פזורות עשרות רבות של תחנות רכבת אשר נבנו בתקופות שונות ומשמשות למטרות שונות. הידועות שבהן הן תחנות רכבת הנוסעים המודרניות, אך קיימים גם מסופי מטען, תחנות רכבות תפעוליות, ותחנות רכבת היסטוריות שהשימוש בהן פסק. התחנות מבטאות את צורכי התחבורה של הארץ בעבר, בהווה ובעתיד, מהרכבת של סוף המאה ה-19, דרך מסילות הברזל העות'מאניות והבריטיות של מלחמת העולם הראשונה, הרכבת המנדטורית ולבסוף רכבת ישראל לתקופותיה, מתחילתה כדור הבא של הרכבת המנדטורית, דרך הדעיכה בשנות ה-70, ועד הצמיחה מחדש מסוף שנות התשעים, שניתן לראות את ביטויה במספר הגבוה של תחנות חדשות אשר נבנו מאז.
תחנות רכבת נוסעים פעילות
בישראל פעילות בין 60 ל-70 תחנות רכבת נוסעים. מאז תחילת המאה ה-21 מספרן גדל כמעט בכל שנה.
# | תחנה | פתיחה[hebrew 1] | פתיחה (היסטורית)[hebrew 2] | חידוש[hebrew 3] | רציפים | קצה | כביש סמוך |
תחנת אוטובוסים סמוכה |
מסילה | מסילה נוספת | קו ראשי [hebrew 4] |
מספר על קו ראשי[hebrew 5] |
מספר על קו מערבי[hebrew 6] |
מיון קווים מזרח- יים[hebrew 7] |
נוסעים נכנסים (2017)[1] | נוסעים יוצאים (2017)[1] | מיקום (רוחב) | מיקום (אורך) | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | נהריה | 1958 | 01/07/1945 | 2001 | 3 | כן | 4, 89 | כן | חוף | כן | 1 | 1 | 1,470,576 | 1,484,976 | 33°00′20″N | 35°05′55″E | הצפונית ביותר | ||
2 | עכו | תחילת שנות ה-50 | 1930 | 19/03/2002 | 3 | לא | 8510 | כן | חוף | כן | 2 | 2 | 1,257,905 | 1,225,636 | 32°55′41″N | 35°04′58″E | |||
3 | כרמיאל | 20/09/2017 | 3 | כן | 85 | כן | עכו-כרמיאל | לא | 1 | 325,709 | 274,147 | 32°55′25″N | 35°17′56″E | ||||||
4 | אחיהוד | 20/09/2017 | 2 | לא | 85, 70 | לא | עכו-כרמיאל | לא | 2 | 43,769 | 38,258 | 32°54′42″N | 35°10′26″E | ||||||
5 | קריית מוצקין | 1937 | תחילת שנות ה-90; מאי 2017 | 2 | לא | לא | חוף | כן | 3 | 3 | 1,112,593 | 1,031,418 | 32°49′59″N | 35°04′12″E | |||||
6 | קריית חיים | אמצע שנות ה-90 | 2 | לא | לא | חוף | כן | 4 | 4 | 228,319 | 213,181 | 32°49′29″N | 35°03′51″E | ||||||
7 | חוצות המפרץ | 13/10/2001 | 2 | לא | 4, 22 | לא | חוף | כן | 5 | 5 | 248,583 | 251,869 | 32°48′34″N | 35°03′15″E | הוקמה במימון פרטי | ||||
8 | מרכזית המפרץ | 08/09/2001 | 03/07/2018 | 3 | לא | 4, 75, 23 | כן | חוף | עמק | כן | 6 | 6 | 951,577 | 897,847 | 32°47′38″N | 35°02′13″E | מפוצלת לשני חלקים. נקראה בעבר לב המפרץ | ||
9 | בית שאן | 16/10/2016 | 1904 | 2 | כן | 71 | לא | עמק | לא | 11 | 221,636 | 209,684 | 32°30′50″N | 35°29′33″E | |||||
10 | עפולה | 16/10/2016 | 2 | לא | 65, 60 | לא | עמק | לא | 12 | 346,536 | 338,961 | 32°37′13″N | 35°17′51″E | ||||||
11 | מגדל העמק – כפר ברוך | 16/10/2016 | 2 | לא | 7255 | לא | עמק | לא | 13 | 301,906 | 268,021 | 32°38′53″N | 35°12′34″E | ||||||
12 | יקנעם – כפר יהושע | 16/10/2016 | 2 | לא | 722 | לא | עמק | לא | 14 | 154,977 | 153,921 | 32°40′57″N | 35°07′26″E | ||||||
13 | חיפה מרכז – השמונה | 1937 | 3 | לא | 4 | לא | חוף | כן | 7 | 7 | 1,048,559 | 962,983 | 32°49′20″N | 34°59′49″E | |||||
14 | חיפה – בת גלים | 1975 | 2 | לא | 4 | לא | חוף | כן | 8 | 8 | 1,083,668 | 1,097,168 | 32°49′49″N | 34°58′55″E | בין הרציפים עוברת מסילה נוספת ללא עצירה | ||||
15 | חיפה – חוף הכרמל | 10/07/1999 | 4 | חלקי | 2, 4, 23 | כן | חוף | כן | 9 | 9 | 2,372,577 | 2,404,182 | 32°47′36″N | 34°57′26″E | מרכז השליטה והבקרה הארצי (מ-2008) | ||||
16 | עתלית | שנות ה-20 | 2004 | 3 | לא | לא | חוף | כן | 10 | 10 | 167,835 | 164,204 | 32°41′34″N | 34°56′25″E | |||||
17 | בנימינה | 11/07/1921 | 1943; סוף שנות ה-90 | 3 | לא | 652 | לא | חוף | כן | 11 | 11 | 1,591,804 | 1,533,919 | 32°30′50″N | 34°56′58″E | מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף | |||
18 | קיסריה – פרדס חנה | 2001 | 1949 | 2 | לא | לא | חוף | כן | 12 | 12 | 840,063 | 804,580 | 32°29′08″N | 34°57′15″E | |||||
19 | חדרה – מערב | 1953 | תחילת שנות ה-90; 2016 | 3 | לא | לא | חוף | כן | 13 | 13 | 1,127,895 | 1,097,627 | 32°26′18″N | 34°53′57″E | מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף; אחת קצה | ||||
20 | נתניה | 09/05/1954 | תחילת שנות ה-90 | 3 | לא | 2, 57 | לא | חוף | כן | 14 | 14 | 1,795,138 | 1,858,114 | 32°19′12″N | 34°52′09″E | מסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף | |||
21 | נתניה – ספיר | 05/11/2016 | 2 | לא | לא | חוף | כן | 15 | 15 | 349,626 | 403,694 | 32°16′49″N | 34°51′54″E | ||||||
22 | בית יהושע | מאי 1953 | תחילת שנות ה-90 | 2 | לא | 553 | לא | חוף | כן | 16 | 16 | 1,078,660 | 1,042,625 | 32°15′45″N | 34°51′37″E | ||||
23 | הרצליה | 1953 | 2004, 2018 | 6 | לא | 20, 541 | לא | חוף | כן | 17 | 17 | 1,400,147 | 1,437,442 | 32°09′49″N | 34°49′05″E | תחנה חדשה ב-2004; האולם מופרד מהרציפים | |||
24 | רעננה – מערב | 03/07/2018 | 2 | כן | 531, 541 | לא | שרון | לא | 21 | 32°10′49″N | 34°51′03″E | ||||||||
25 | רעננה – דרום | 03/07/2018 | 2 | לא | 531, 4 | כן | שרון | לא | 22 | 32°10′22″N | 34°53′15″E | ||||||||
26 | הוד השרון – סוקולוב | 02/09/2006 | 2 | לא | 531 | לא | שרון | לא | 23 | 584,213 | 548,369 | 32°10′12″N | 34°54′09″E | ||||||
27 | כפר סבא – נורדאו | 13/04/2003 | 2 | לא | 531 | לא | שרון | לא | 24 | 751,780 | 712,409 | 32°10′03″N | 34°54′59″E | ||||||
28 | ראש העין – צפון | 13/09/2003 | 3 | לא | 5, 6, 444 | לא | ירקון | לא | 25 | 809,824 | 747,683 | 32°07′14″N | 34°56′05″E | ||||||
29 | פתח תקווה – סגולה | 2000 | 2001 | 2 | לא | 40 | לא | ירקון | לא | 26 | 465,590 | 454,504 | 32°06′43″N | 34°54′05″E | |||||
30 | פתח תקווה – קריית אריה | 03/08/2008 | 2 | לא | לא | ירקון | לא | 27 | 280,772 | 310,855 | 32°06′22″N | 34°51′44″E | |||||||
31 | בני ברק | 03/06/2000 | 1949 | 3 | לא | 482 | לא | ירקון | לא | 28 | 611,326 | 676,437 | 32°06′11″N | 34°49′44″E | נקראה בעבר תל אביב צפון | ||||
32 | תל אביב – אוניברסיטה | 26/10/2000 | 4 | לא | 20 | לא | חוף | ירקון | כן | 18 | 18 | 3,133,827 | 3,185,617 | 32°06′13″N | 34°48′16″E | ||||
33 | תל אביב – סבידור מרכז | 03/11/1954 | 1988 | 6 | לא | 20, 481, 2 | כן | איילון | חוף | כן | 19 | 19 | 6,733,192 | 7,216,085 | 32°05′01″N | 34°47′49″E | |||
34 | תל אביב – השלום | מרץ 1996 | 3 | לא | 20, 2 | לא | איילון | כן | 20 | 20 | 7,226,834 | 7,149,343 | 32°04′24″N | 34°47′34″E | |||||
35 | תל אביב – ההגנה | 22/06/2002 | 5 | לא | 20, 2, 1 | כן | איילון | בני דרום | כן | 21 | 21 | 2,896,341 | 3,066,660 | 32°03′15″N | 34°47′04″E | לתחנה ישנן ארבע תחנות שכנות | |||
36 | מודיעין – מרכז | 01/04/2008 | 4 | כן | כן | מודיעין | לא | 31 | 125,879 | 126,551 | 31°54′05″N | 35°00′20″E | תת-קרקעית; הגדולה ביותר בישראל | ||||||
37 | פאתי מודיעין | 01/09/2007 | 2 | לא | 431 | לא | מודיעין | לא | 32 | 218,001 | 208,630 | 31°53′37″N | 34°57′39″E | ||||||
38 | ירושלים – יצחק נבון | 26/09/2018 | 4 | כן | כן | המהיר לירושלים | לא | 33 | 31°47′18″N | 35°12′09″E | תת-קרקעית; העמוקה ביותר בישראל | ||||||||
39 | נמל התעופה בן-גוריון | 10/10/2004 | 2 | לא | לא | המהיר לירושלים | לא | 34 | 1,839,148 | 1,873,965 | 32°00′01″N | 34°52′13″E | |||||||
40 | צומת חולון | 25/09/2011 | 2 | לא | 20, 44 | לא | בני דרום | לא | 22 | 605,582 | 551,243 | 32°02′14″N | 34°46′35″E | ||||||
41 | חולון – וולפסון | 25/09/2011 | 2 | לא | 20 | לא | בני דרום | לא | 23 | 415,721 | 373,979 | 32°02′07″N | 34°45′35″E | ||||||
42 | בת ים – יוספטל | 25/09/2011 | 2 | לא | 20 | לא | בני דרום | לא | 24 | 945,075 | 919,832 | 32°00′53″N | 34°45′43″E | ||||||
43 | בת ים – קוממיות | 25/09/2011 | 2 | לא | 20 | לא | בני דרום | לא | 25 | 468,618 | 434,014 | 32°00′05″N | 34°45′34″E | ||||||
44 | ראשון לציון – משה דיין | 25/09/2011 | 4 | חלקי | 20, 441 | לא | בני דרום | לא | 26 | 1,032,299 | 1,038,325 | 31°59′18″N | 34°45′26″E | ||||||
45 | כפר חב"ד | 1999 | 1999(?) | 2 | לא | לא | יפו-ירושלים | כן | 22 | 186,472 | 178,146 | 31°59′36″N | 34°51′10″E | ||||||
46 | לוד – גני אביב | 10/05/2008 | 2 | לא | לא | יפו-ירושלים | כן | 23 | 1,286,389 | 1,277,967 | 31°58′01″N | 34°52′43″E | |||||||
47 | לוד | 1917 | 2019 | 4 | לא | לא | יפו-ירושלים | לוד-אשקלון | כן | 24 | 190,312 | 219,517 | 31°56′45″N | 34°52′32″E | |||||
48 | באר יעקב | 2001 | 2 | לא | לא | לוד-אשקלון | באר יעקב - ראשונים | לא | 315,072 | 295,767 | 31°55′58″N | 34°49′44″E | |||||||
49 | ראשון לציון – הראשונים | 13/09/2003 | 2 | כן | 431, 412 | לא | באר יעקב - ראשונים | לא | 447,741 | 409,465 | 31°56′56″N | 34°48′11″E | |||||||
50 | רחובות | 1990 | 1920 | 2000 | 3 | חלקי | 412 | לא | לוד-אשקלון | לא | 2,100,725 | 2,168,878 | 31°54′31″N | 34°48′23″E | |||||
51 | יבנה – מזרח | 1992 | 2009 | 1 | לא | 42 | לא | לוד-אשקלון | לא | 284,325 | 276,851 | 31°51′43″N | 34°44′45″E | ||||||
52 | ירושלים – מלחה | 09/04/2005 | 4 | כן | 50 | לא | יפו-ירושלים | לא | 41 | 200,149 | 233,002 | 31°44′53″N | 35°11′16″E | ||||||
53 | ירושלים – גן החיות התנ"כי | 1996 | 09/04/2005 | 1 | לא | לא | יפו-ירושלים | לא | 42 | 3,971 | 6,775 | 31°44′41″N | 35°10′37″E | ||||||
54 | בית שמש | 13/09/2003 | התקופה העות'מאנית | 3 | לא | 38 | לא | יפו-ירושלים | לא | 43 | 622,215 | 573,953 | 31°45′27″N | 34°59′27″E | |||||
55 | רמלה | 12/04/2003 | 1892 | 2 | לא | 44 | כן | יפו-ירושלים | כן | 25 | 448,891 | 425,489 | 31°55′46″N | 34°52′37″E | תחנת הרכבת הפעילה הוותיקה ביותר בישראל | ||||
56 | קריית מלאכי – יואב | 18/09/2018 | 2 | לא | 383, 6 | לא | דרום | כן | 26 | 31°44′49″N | 34°49′19″E | ||||||||
57 | קריית גת | 1997 | 1960 | 4 | לא | לא | דרום | כן | 27 | 481,664 | 578,024 | 31°36′12″N | 34°46′40″E | ||||||
58 | להבים – רהט | 24/06/2007 | 2 | לא | לא | דרום | כן | 28 | 1,213,911 | 1,233,468 | 31°22′11″N | 34°47′53″E | |||||||
59 | יבנה – מערב | 2012 | 2 | לא | 4 | כן | בני דרום | לא | 27 | 689,437 | 692,875 | 31°53′23″N | 34°43′46″E | ||||||
60 | אשדוד – עד הלום | 1995 | 1917 | 30/09/2003 | 3 | לא | 4 | לא | לוד-אשקלון | לא | 28 | 1,725,936 | 1,746,297 | 31°46′26″N | 34°39′58″E | ||||
61 | אשקלון | 09/04/2005 | 4 | לא | 4, 3 | לא | לוד-אשקלון | לא | 29 | 1,399,613 | 1,360,676 | 31°40′36″N | 34°36′17″E | ||||||
62 | שדרות | 24/12/2013 | 2 | לא | 34 | לא | אשקלון-ב"ש | לא | 30 | 512,097 | 477,725 | 31°30′57″N | 34°35′09″E | ||||||
63 | נתיבות | 15/02/2015 | 4 | לא | לא | אשקלון-ב"ש | לא | 31 | 432,316 | 414,761 | 31°24′40″N | 34°34′19″E | |||||||
64 | אופקים | 02/01/2016 | 3 | לא | לא | אשקלון-ב"ש | לא | 32 | 391,589 | 370,792 | 31°19′17″N | 34°38′02″E | |||||||
65 | באר שבע – צפון / אוניברסיטה | 07/12/2005 | 29/03/1956 | 3 | לא | לא | דרום | כן | 29 | 33 | 1,101,926 | 1,084,278 | 31°15′37″N | 34°48′46″E | לתחנה ישנן ארבע תחנות שכנות | ||||
66 | באר שבע – מרכז | 20/09/2000 | 4 | כן | 25, 60 | כן | באר שבע (שלוחה) | לא | 34 | 1,887,450 | 1,779,736 | 31°14′36″N | 34°47′54″E | התחנה הדרומית ביותר בקווים הארוכים | |||||
67 | דימונה | 17/12/2005 | 1967 | 1 | לא | לא | דרום | כן | 30 | 15,836 | 8,712 | 31°04′12″N | 35°00′38″E | תחנת הנוסעים הדרומית ביותר |
מסופי רכבת משא
![]() |
ראו גם – רכבת ישראל - מסופי מטען |
בישראל פעילים מספר מסופי משא / מטען:
- בית שאן
- מילובר (אזור תעשייה מילואות / נעמן)
- כי"ל חיפה
- מכון תמ"י כי"ל (בית חרושת דשנים)
- נמל חיפה
- נמל אשדוד
- תחנת הכוח רוטנברג באשקלון
- בני ברק
- חדרה מזרח
- אמבר דרום (דבירה)
- רמת חובב
- מישור רותם
- אורון
- הר צין
תחנות רכבת תפעוליות
ערך מורחב – תחנות תפעוליות של רכבת ישראל
בישראל קיימות כמה עשרות תחנות המיועדות לתפעול מערכת הרכבות. בנוסף, חלק מתחנות הנוסעים והמשא משמשות כתחנות תפעוליות בנוסף לתפקידן העיקרי.
תחנות רכבת היסטוריות

![]() |
ראו גם – היסטוריה של רכבת ישראל |
בישראל קיימות עשרות תחנות שהשימוש בהן הופסק והן נמצאות ברמות שימור שונות - חלקן מוזנחות וחרבות, חלקן משומרות כמוזיאונים, וחלקן אף חזרו לפעילות מחודשת (לרוב תוך חידוש מבנה התחנה או העתקתו לאזור סמוך).
- תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה (על שלוחה של מסילת הירקון)
- תחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) על מסילות ללוד ולרפיח
- תחנת הרכבת ניצנה
תחנות עבר על קווים פעילים


מסילת יפו-ירושלים
חלק מתחנות מסילת יפו-ירושלים פעילות כיום כתחנות נוסעים (כפר חב"ד, לוד, רמלה, בית שמש, מלחה) או תחנות תפעוליות, אך לא כולן.
- יפו - כיום "מתחם התחנה"
- תל אביב דרום - תפעולית ומשמשת להדרכה
- נען - תפעולית; צומת רכבות חשוב
- נחל שורק - תפעולית
- סג'ד
- בר גיורא - תפעולית
- בתיר - תפעולית
- ירושלים (החאן) - כיום "מתחם התחנה הראשונה"

המסילה המזרחית
מבין תחנות המסילה המזרחית שתיים פעילות כתחנות נוסעים (לוד וראש העין צפון), שתיים אחרות כתחנות משא, והשאר לא פעילות (המצב צפוי להשתנות עם ביצוע פרויקט המסילה המזרחית החדשה):
- חדרה מזרח - פעילה כתחנת תפעולית ותחנת משא
- אחיטוב (קאקון)
- טולכרם
- אייל (קלקיליה)
- ראש העין (דרום) - פעילה כתחנת משא
- רינתיה
- תעופה (כפר ג'יניס)
מסילת לוד-אשקלון
מסילת לוד-אשקלון מתקופת המנדט כללה מספר תחנות (רפיח, עזה, דיר סניד, אל מג'דל, איסדוד, רחובות, ביר סלאם) אך על רוב אלה שבשטח בשליטת ישראל נבנו תחנות הפעילות היום, מלבד:

מסילת החוף
עם פיתוח מסילת החוף ובנית תחנות חדשות בה נסגרו מספר תחנות ישנות (חלקן עדיין פעיל כתחנות תפעוליות):
- עין הים
- בוסתן הגליל
- חצרות יסף
- שבי ציון
- החותרים
- זכרון יעקב
- כפר ויתקין
- שפיים
קווי רכבת שבוטלו




רכבת העמק
רבות מתחנות רכבת העמק (שעל תוואי קרוב לשלה חודשה מסילת העמק) היו תחנות עצירה בלבד, אך השאר היו תחנות מלאות, ומתוכן שתיים (חיפה מרכז וחיפה מזרח) עדיין מקיימות פעילות:
- תחנת כרמל (על שמה שכונת תחנת הכרמל)
- המושבה הגרמנית
- (חיפה מרכז היא תחנת נוסעים פעילה)
- המרכז המסחרי היהודי
- (חיפה מזרח פעילה כתחנה תפעולית)
- משטרה
- חוואסה
- תל חנן
- ביטחון נשר
- היישוב
- נשר - המפעל
- משק יגור
- נחלת יעקב
- יגור מסילאים
- ג'למי
- ק"מ 13
- אלרואי
- קריית חרושת
- תל א-שמאם (כפר יהושע)
- כפר ברוך
- עפולה
- עין חרוד
- תל יוסף
- שאטה
- "השדה"
- ביסאן (בית שאן)
- חמדיה
- בית יוסף
- גשר
- נהריים
- דלהמיה (אשדות יעקב)
- חניית ארלוזורוב
- עמק הירדן
- סמח' (צמח)
- אל חמה

מסילת השומרון
קו מסילת השומרון שבגדה המערבית נבנה במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים והגרמנים ונסגר סופית לאחר מלחמת העולם השנייה. תחנות שבגדה המערבית:
- עפולה (חיבור עם רכבת העמק)
- ג'נין
- עראבה
- סילת א-ד'הר
- מסעודיה
- סבסטיה
- שכם
- ענבתא
- נור א-שמס
- טולכרם (חיבור עם המסילה המזרחית)

מסילת רפיח - באר שבע
קו מסילת רפיח - באר שבע הבריטית ממלחמת העולם הראשונה חדל לפעול ב-1927 ורוב תחנות האמצע עליה נמחקו:
- שיח' נוראן (נשארו שרידים)
- אימרה
- כארם
- קמלה / אל גמלי (שלוחה לחרבת חשיף)


מסילת נחל שורק - קוסיימה
מסילת נחל שורק - קוסיימה הייתה מסילה עות'מאנית שנבנתה ופורקה מהלך המלחמת העולם הראשונה.
- א-טינה
- תחנה באזור נחל גוברין
- תחנה באזור עיראק אל-מנשייה
- תחנה באזור תל שרע
- באר שבע
- ביר אל מחטה
- תחנה באזור אשלים
- תחנת שדה פקועה (תמילת ראשד)
- ניצנה
- עזוז
מסילת נחל שורק - עזה
מסילת נחל שורק - עזה הייתה מסילה עות'מאנית שתפקדה במלחמת העולם הראשונה.
- א-תינה
- סוואפירים
- בית חנון
- הוג' (שלוחה)
תחנות עתידיות

![]() |
ראו גם – תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל |
רכבת ישראל עוברת תהליך פיתוח מהיר מאז סוף שנות ה-90, וכמעט כל שנה נוספות תחנות. התהליך צפוי להמשיך, אם בהוספת תחנות על קווים קיימים ואם בפתיחת קווים חדשים.
חלק מתחנות אלה נמצאות בשלבי בניה, חלק בשלבי תכנון או אישור, וחלק הן תוכניות תאורטיות שאולי לא יתממשו לעולם.
תחנות חדשות על קווים קיימים
מסילת הדרום
- מזכרת בתיה (בבנייה)
מסילת החוף
כחלק מהזזת המסילה במערב חיפה נשקלים ביטול תחנות קיימות והוספת תחנה או שתיים באזור העיר התחתית. במסגרת תוכנית הכפלת מסילת החוף בקטע סדנאות אפרים - שפיים הועלו ארבע תחנות חדשות[2].
- סביוני ים
- חיפה – בית המכס
- זכרון יעקב
- בנימינה - אור עקיבא
- נתניה מכללות (או אוניברסיטה, או אצטדיון)
- שפיים
מסילת העמק
מסילת לוד-אשקלון
קווי רכבת חדשים
קו הרכבת המהיר לירושלים
הקו הושלם בין תל אביב לירושלים (מלבד חשמול, המגיע עדיין רק עד נתב"ג) אך קיימות תוכניות להאריך אותו תת-קרקעית מתחנת יצחק נבון מזרחה לתוך העיר.
המסילה המזרחית החדשה

- חדרה מזרח (תחנת משא פעילה ותחנת נוסעים היסטורית; מתוכנן חידוש שירות הנוסעים)
- אחיטוב (תחנה היסטורית; מתוכננת החזרה לפעילות)
- טייבה
- טירה
- כפר סבא צפון
- ראש העין דרום (תחנת משא פעילה ותחנת נוסעים היסטורית; מתוכנן חידוש שירות הנוסעים)
- אלעד
- תעופה (תחנה היסטורית; מתוכננת החזרה לפעילות)
- לוד צפון
מסילת ראשון לציון – מודיעין
מסילת כרמיאל – קריית שמונה
מסילת עפולה-טבריה
מסילת מנשה
מסילת ראש העין - אריאל
- אלקנה
- ברקן
- אריאל
מסילת באר שבע - ערד
מסילת דימונה - ירוחם
קו הרכבת לאילת
תחנות לפי עיר
ירושלים

את בירת ישראל משרתות שלוש תחנות בשני קווים נפרדים - תחנה תת-קרקעית חדשה (יצחק נבון) בכניסה לעיר על הקו המהיר לתל אביב דרך נתב"ג ושתי תחנות (גן החיות התנ"כי ומלחה) בדרום מזרח העיר על מסילה המקושרת לבית שמש בתוואי הישן, במסלול איטי והררי. בהמשך אותו קו, שאינו פעיל כיום מעבר למלחה, פעלה תחנת ירושלים ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) בשכונת בקעה שבמרכז העיר. לגבי הקו המהיר, בעתיד ייתכן שהוא ימשך מזרחה עד לעיר העתיקה כמעין קו רכבת תחתית כבדה, ויכלול מספר תחנות נוספות (מרכז, ממילא, הכותל).
תחנת יצחק נבון סמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים.
כרונולוגיה:
- תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים נפתחה ב-1892 ונסגרה ב-1998, אחרי פעילות כמעט רצופה של כמאה שנה.
- תחנת ירושלים – גן החיות התנ"כי נפתחה ב-1996[דרוש מקור] וחודשה ב-2005.
- תחנת ירושלים – מלחה נפתחה ב-2005.
- תחנת ירושלים – יצחק נבון (שמה בזמן התכנון היה "ירושלים – האומה") נפתחה ב-2018.
תל אביב

בין נתיבי איילון ממוקמות ארבע תחנות המכונות תחנות תל אביב (מצפון לדרום: אוניברסיטה, סבידור מרכז, השלום, ההגנה), והן התחנות הפעילות ביותר במדינה מבחינת תנועת נוסעים (סבידור מרכז, הוותיקה מביניהן, והשלום הן הפעילות ביותר באופן מובהק), אם משום שכמעט כל קווי הרכבת עוצרים בכולן ואם בגלל מרכזיות העיר מבחינה תעסוקתית ותרבותית. עם זאת קיימות מספר תחנות נוספות הנמצאות בשטח העיר או בצמוד לה - בני ברק (שכונתה בעבר "תל אביב צפון") על מסילת הירקון ותחנות חולון (צומת חולון וחולון – וולפסון), גם הן בין נתיבי איילון, על המסילה לבני דרום, וכמו כן תל אביב דרום, ששכנה באזור בית הדר והועברה לאזור מחלף קיבוץ גלויות, והיום משמשת למטרות תפעוליות ולהכשרת עובדי רכבת, ותחנת יפו ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) שהוסבה ל"מתחם התחנה".
תחנת ההגנה נמצאת במרחק מספר דקות הליכה מהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, שהיא תחנת האוטובוסים המרכזית הגדולה והמשמעותית ביותר בישראל. תחנת סבידור מרכז סמוכה למסוף 2000.
כרונולוגיה:
- תחנת יפו נפתחה ב-1892 ונסגרה ב-1948.
- תחנת תל אביב דרום (במקור "סרונה" ומיד לאחר מכן "תל אביב") נפתחה ב-1920. ב-1949 הוסף לשמה "דרום". ב-1970 הועברה מבית הדר למיקומה הנוכחי. ב-1993 נסגרה לתנועת נוסעים ונשארה כתחנה תפעולית.
- תחנת בני ברק (במקור "תל אביב צפון") נפתחה ב-1949 בחיבור ללוד, חוברה למסילת החוף ודרכה לצפון הארץ ב-1953, הפסיקה לשרת נוסעים בשנות ה-90 עם פתיחת מסילת איילון ונפתחה מחדש ב-2000, אז שונה שמה ל"בני ברק". ב-2016 הוסף לשמה "רמת החיל".
- תחנת תל אביב – סבידור מרכז (במקור "תל אביב מרכז") נפתחה ב-1954 בחיבור צפונה. ב-1988 חוברה דרומה ולשמה הוסף "סבידור".
- תחנת תל אביב – השלום נפתחה ב-1996.
- תחנת תל אביב – אוניברסיטה נפתחה ב-2000.
- תחנת תל אביב – ההגנה נפתחה ב-2002.
- תחנות צומת חולון וחולון-וולפסון נפתחו ב-2011.
חיפה

בשטח העיר חיפה או בצמוד לו קיימות 7 תחנות נוסעים פעילות ותחנה היסטורית/תפעולית, כולן על מסילת החוף (אף שהוקמו בתקופות שונות). שלוש משבע התחנות מכונות על שם חיפה (מדרום-מערב לצפון ולמזרח: חוף הכרמל, בת גלים, מרכז–השמונה). הארבע הנוספות בהמשך הקו הן מרכזית המפרץ, חוצות המפרץ, קריית חיים וקריית מוצקין, הממוקמת על גבול חיפה עם הקריה. שתי תחנות המפרץ הן היחידות בארץ[דרוש מקור] שהוקמו במימון של יזמים פרטיים, אולם הרחבת תחנת לב המפרץ למרכזית המפרץ (שכלל חיבור לתחנת האוטובוסים ולמסילת העמק) לא מומנה על ידי היזם. התחנה האחרת (חיפה מזרח, מ-1904) הייתה התחנה הראשונה של חיפה, ואף שכנו בה משרדי הנהלת הרכבת; התחנה בוטלה כתחנת נוסעים והמשרדים עברו לתל אביב אך היא משמשת כתחנה תפעולית חשובה ולידה נמצא מוזיאון הרכבת, כמו גם משרדי הרכבת בחיפה. בנוסף היו בחיפה מספר תחנות היסטוריות על קו רכבת העמק, כגון תחנת כרמל (שנותרה שכונה על שמה). מאחר שהמסילה בחיפה מפריעה לגישה לרוב החוף של העיר נשקלות מגוון אפשרויות להעברתה לתוואי אחר; ייתכן שתוקם תחנה בקריית הממשלה (בית המכס) ואולי אחת נוספת בקריית אליעזר במקום תחנות מרכז השמונה ובת גלים.
חיפה היא עיר נמל ותעשייה, ומתקיימת פעילות ענפה של רכבות משא באזור המפרץ. יש מספר מסופים בנמל חיפה, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות ממסילת החוף לעומק הנמל. תחנת מטען פעילה בממגורות דגון. קיים גם מסוף מטענים מצפון למתחם "סדנאות הקישון" (ממערב לתחנת חוצות המפרץ). שלוחת מסילה המתפצלת באזור צומת ידין (ומגיעה למתחם דשנים שבשטח קריית אתא) מספקת גישה למסוף באזור התעשייה של בתי הזיקוק.
תחנת חוף הכרמל סמוכה לתחנת האוטובוסים מרכזית חוף הכרמל. תחנת מרכזית המפרץ משולבת בתחנת האוטובוסים מרכזית המפרץ. תחנת בת גלים סמוכה לתחנת העבר מרכזית בת גלים, הנטושה כיום. תחנת מרכז-השמונה סמוכה לאולם הנוסעים של נמל חיפה ולתחנה של הכרמלית, והיא ייחודית בישראל בשני ההיבטים האלה.
כרונולוגיה:
- תחנת חיפה מזרח (במקור "חיפה") נפתחה ב-1904. ב-1937 הוסף לשמה "מזרח". נסגרה לתנועת נוסעים (אך לא מטענים) בסוף שנות ה-90.
- בתקופת קיום רכבת העמק היו בחיפה מספר תחנות נוספות. התחנות בוטלו בהמשך, או עם פתיחת תחנת חיפה מרכז ב-1937 או עד להשבתה הסופית של הקו ב-1951.
- תחנת חיפה מרכז – השמונה (במקור "חיפה מרכז") נפתחה ב-1937. ב-2007 הוסף לשמה "השמונה".
- תחנת קריית מוצקין נפתחה ב-1937.
- תחנת חיפה – בת גלים נפתחה ב-1975.
- תחנת קריית חיים נפתחה בשנות ה-90, אם כי שימשה כתחנת עצירה ("Halt") עוד בשנות ה-30.
- תחנת חיפה – חוף הכרמל נפתחה ב-1999.
- תחנת מרכזית המפרץ (במקור "לב המפרץ") נפתחה ב-2001. ב-2018 חוברה למסילת העמק ושמה שונה ל"מרכזית המפרץ".
- תחנת חוצות המפרץ נפתחה ב-2001.
נתניה

את נתניה משרתות שלוש תחנות נוסעים - נתניה, נתניה-ספיר ובית יהושע, הנמצאת מחוץ לשטח נתניה אך משרתת את דרום העיר במקביל לתחנת ספיר, שמעט פחות נגישה לכבישים ראשיים ושנפתחה כ-60 שנה לאחר שתי התחנות האחרות.
כרונולוגיה:
- תחנת בית יהושע נפתחה ב-1953.
- תחנת נתניה נפתחה ב-1954.
- תחנת נתניה – ספיר נפתחה ב-2016.
באר שבע

בבאר שבע קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות - צפון/אוניברסיטה ומרכז. המסילות מהתחנה הצפונית מתפצלות כך שיש לה ארבע תחנות שכנות (להבים-רהט, דימונה, באר שבע מרכז, אופקים, וגם המסוף ברמת חובב), והיא ייחודית בכך מחוץ לתל אביב. תחנת מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית, היא נקודת הסיום של כל רכבות הנוסעים המגיעות לדרום מלבד הרכבות לדימונה. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הטורקית, מ-1915) באזור העיר העתיקה.
כרונולוגיה:
- תחנת באר שבע נפתחה ב-1915 בחיבור צפונה, חוברה לרפיח ב-1918 ונסגרה ב-1927.
- תחנת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (במקור "באר שבע") נפתחה ב-1956 והועברה למיקום חדש (כ-350 מטר מהמקורי) ב-2005.
- תחנת באר שבע – מרכז נפתחה ב-2000.
פתח תקווה

בפתח תקווה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות (סגולה וקריית אריה) על מסילת הירקון, קרוב לקצה הצפוני של העיר. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה, מ-1922).
כרונולוגיה:
- תחנת פתח תקווה נפתחה ב-1922 כתחנת משא ונסגרה ב-2000.
- תחנת פתח תקווה – סגולה נפתחה ב-2000.
- תחנת פתח תקווה – קריית אריה נפתחה ב-2008.
ערים נוספות שיש בהן יותר מתחנה אחת



בלוד קיימות שתי תחנות - לוד ולוד - גני אביב. התחנה הוותיקה, ששורשיה בימי העות'מאנים, מהווה גם היום מרכז תפעולי חשוב הכולל צומת רכבות מרכזי, מוסכים ומשרדים. חשיבותה ארוכת השנים ניכרת בשכונה הסמוכה הנקראת על שמה. התחנה השנייה נמצאת בקצה הצפון מערבי של העיר, בסמוך לשכונת גני אביב.
במודיעין קיימות שתי תחנות - פאתי מודיעין, הסמוכה לאזור תעשייה, ומודיעין מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית שבמרכז העיר.
את חולון משרתות ארבע תחנות הגובלות בשטחה - צומת חולון וחולון-וולפסון בצפונה, הגובלות בתל אביב, ושתי תחנות בת ים (יוספטל וקוממיות) במערבה.
בבת ים גובלות ממזרחה שתי תחנות (יוספטל וקוממיות) הצמודות גם לחולון. כמו כן תחנת חולון-וולפסון סמוכה לצפון בת ים.
ברעננה גובלות מדרומה שתי תחנות (דרום ומערב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531. התחנה הדרומית, שהיא למעשה בעיקר מזרחית לתחנת מערב, נמצאת בתוך מחלף רעננה דרום, בקצה הדרום-מזרחי של העיר.
את הרצליה משרתות שתי תחנות - הרצליה הנמצאת על נתיבי איילון המפרידים בין הרצליה פיתוח למזרח העיר, ורעננה מערב, הגובלת במזרח הרצליה מצפונה.
בין כפר סבא והוד השרון נמצאות שתי תחנות (כפר סבא - נורדאו והוד השרון - סוקולוב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531 המפריד בין שתי הערים. למרות שמותיהן, שתי התחנות נמצאות בשטח השיפוט של הוד השרון. תחנה נוספת המשרתת את שתי הערים היא רעננה דרום, הסמוכה לקצה הדרום-המערבי של כפר סבא, וקרובה לצפון-מערב הוד השרון, מעבר לכפר רמות השבים.
בראשון לציון קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - משה דיין על מסילת תל אביב - בני דרום והראשונים על שלוחה שיוצאת ממסילת לוד-אשקלון בבאר יעקב (התחנות ממוקמות במחלף משה דיין, בין נתיבי איילון, ובמחלף ראשונים, בין נתיבי כביש 431). כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים ויבנה). עם זאת מתוכנן חיבור עתידי בין התחנות, ונבנתה מנהרה כהכנה לכך מתחת לנתיבי איילון.
ביבנה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - יבנה מערב על מסילת תל אביב - בני דרום ויבנה מזרח על מסילת לוד-אשקלון. כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים וראשון לציון).
בראש העין קיימות שתי תחנות - תחנת הנוסעים ראש העין – צפון והתחנה הוותיקה ראש העין דרום (נקראה בעבר בפשטות "ראש העין"), שהייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא תחנת משא. שתי התחנות נמצאות על המסילה המזרחית. התחנה הצפונית נמצאת מעבר למחלף קסם, במיקום לא נגיש לאזורי מגורים ותעסוקה, בניגוד לתחנה הדרומית הסמוכה למערב העיר. קיימות תוכניות לחדש את שירות הנוסעים בתחנה הדרומית כחלק מחידוש המסילה המזרחית.
בחדרה קיימות שתי תחנות, אולם רק אחת מהן (חדרה – מערב) פעילה. התחנה השנייה (חדרה מזרח) הייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא משרתת רק רכבות משא בודדות. התחנות נמצאות על מסילות שונות (מסילת החוף והמסילה המזרחית). קיימות תוכניות לפתוח את התחנה המזרחית מחדש כחלק מחידוש המסילה המזרחית או כחלק ממסילה עתידית לעפולה.
באשדוד קיימות שתי תחנות - תחנת הנוסעים אשדוד – עד הלום על כביש 4 ממזרח לעיר ומסוף המטען מיון אשדוד / נמל אשדוד.
ארבע תחנות מסילת העמק משרתות יישובים שלהם היו תחנות גם ברכבת העמק ההיסטורית (מעבר לחיפה שצוינה כבר):
ליד בית שאן קיימות תחנת בית שאן הפעילה ותחנת בית שאן (הישנה) ההיסטורית.
בעפולה קיימות תחנת עפולה הפעילה ותחנת עפולה (הישנה) ההיסטורית.
ליד כפר ברוך קיימות תחנת מגדל העמק – כפר ברוך הפעילה ותחנת כפר ברוך ההיסטורית.
ליד כפר יהושע קיימות תחנת יקנעם – כפר יהושע הפעילה ותחנת כפר יהושע ההיסטורית.
התחנות החדשות ממוקמות במרחקים משתנים יחסית לתחנות הישנות.
קישורים חיצוניים
- קווים ותחנות באתר רכבת ישראל
- התחנה הישנה, פרויקט מיפוי תחנות ישנות בישראל, באתר "היסטוריה על המפה"
הערות שוליים
- ↑ במקרה שתחנה נסגרה לתנועת נוסעים לתקופה משמעותית ולאחר מכן נפתחה מחדש - תאריך הפתיחה המחודש
- ↑ הפעם הראשונה שהתחנה נפתחה במיקומה הנוכחי או קרוב אליו ולא כתחנת "Halt"
- ↑ בנייה של תחנה חדשה ללא הפסקה קבועה של שירות נוסעים
- ↑ האם התחנה נמצאת על הקו הראשי של רכבת ישראל
- ↑ מאפשר מיון על הקו הראשי
- ↑ מאפשר מיון על הקו המערבי הכולל את מסילת החוף ואיילון, מסילת תל אביב - בני דרום, חלק ממסילת לוד-אשקלון, מסילת אשקלון - באר שבע והשלוחה לבאר שבע מרכז
- ↑ מאפשר מיון של הקווים המזרחיים, מצפון לדרום

רישיון cc-by-sa 3.0