תחנות רכבת בישראל

Click to Shrink Back
אופקיםאחיהודאשדוד עד הלוםאשקלוןבאר יעקבבאר שבע מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהבית יהושעבית שאןבית שמשבני ברק – רמת החיילבנימינהבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלדימונההוד השרון – סוקולובהרצליהחדרה מערבחולון – וולפסוןחוצות המפרץחיפה – בת גליםחיפה – חוף הכרמלחיפה מרכז – השמונהיבנה – מזרחיבנה – מערביקנעם – כפר יהושעירושלים – גן החיות התנ"כיירושלים – יצחק נבוןירושלים – מלחהכפר חב"דכפר סבא – נורדאוכרמיאללהבים – רהטלודלוד – גני אביבמגדל העמק – כפר ברוךמודיעין – מרכזמזכרת בתיהמרכזית המפרץנהריהנמל התעופה בן-גוריוןנתיבותנתניהנתניה – ספירעכועפולהעתליתפאתי מודיעיןפתח תקווה – סגולהפתח תקווה – קריית אריהצומת חולוןקיסריה – פרדס חנהקריית גתקריית חייםקריית מוצקיןקריית מלאכי – יואבראש העין – צפוןראשון לציון – הראשוניםראשון לציון – משה דייןרחובותרמלהרעננה דרוםרעננה מערבשדרותתל אביב – אוניברסיטהתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזמפת רכבת ישראל.png

תרשים תחנות רכבת ישראל

עיינו גם בפורטל

פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל - בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא.

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בשטחי מדינת ישראל פזורות עשרות רבות של תחנות רכבת אשר נבנו בתקופות שונות ומשמשות למטרות שונות. הידועות שבהן הן תחנות רכבת הנוסעים המודרניות, אך קיימים גם מסופי מטען, תחנות רכבות תפעוליות, ותחנות רכבת היסטוריות שהשימוש בהן פסק. התחנות מבטאות את צורכי התחבורה של הארץ בעבר, בהווה ובעתיד, מהרכבת של סוף המאה ה-19, דרך מסילות הברזל העות'מאניות והבריטיות של מלחמת העולם הראשונה, הרכבת המנדטורית ולבסוף רכבת ישראל לתקופותיה, מתחילתה כדור הבא של הרכבת המנדטורית, דרך הדעיכה בשנות ה-70, ועד הצמיחה מחדש מסוף שנות התשעים, שניתן לראות את ביטויה במספר הגבוה של תחנות חדשות אשר נבנו מאז.

תחנות רכבת נוסעים פעילות

בישראל פעילות בין 60 ל-70 תחנות רכבת נוסעים. מאז תחילת המאה ה-21 מספרן גדל כמעט בכל שנה.

# תחנה פתיחה[hebrew 1] פתיחה (היסטורית)[hebrew 2] חידוש[hebrew 3] רציפים קצה כביש
סמוך
תחנת
אוטובוסים

סמוכה
מסילה מסילה נוספת קו ראשי
[hebrew 4]
מספר
על קו
ראשי[hebrew 5]
מספר
על קו
מערבי[hebrew 6]
מיון
קווים
מזרח-
יים[hebrew 7]
נוסעים נכנסים (2017)[1] נוסעים יוצאים (2017)[1] מיקום (רוחב) מיקום (אורך) הערות
1נהריה195801/07/194520013כן4, 89כןחוףכן111,470,5761,484,97633°00′20″N35°05′55″Eהצפונית ביותר
2עכותחילת שנות ה-50193019/03/20023לא8510כןחוףכן221,257,9051,225,63632°55′41″N35°04′58″E
3כרמיאל20/09/20173כן85כןעכו-כרמיאללא1325,709274,14732°55′25″N35°17′56″E
4אחיהוד20/09/20172לא85, 70לאעכו-כרמיאללא243,76938,25832°54′42″N35°10′26″E
5קריית מוצקין1937תחילת שנות ה-90; מאי 20172לאלאחוףכן331,112,5931,031,41832°49′59″N35°04′12″E
6קריית חייםאמצע שנות ה-902לאלאחוףכן44228,319213,18132°49′29″N35°03′51″E
7חוצות המפרץ13/10/20012לא4, 22לאחוףכן55248,583251,86932°48′34″N35°03′15″Eהוקמה במימון פרטי
8מרכזית המפרץ08/09/200103/07/20183לא4, 75, 23כןחוףעמקכן66951,577897,84732°47′38″N35°02′13″Eמפוצלת לשני חלקים. נקראה בעבר לב המפרץ
9בית שאן16/10/201619042כן71לאעמקלא11221,636209,68432°30′50″N35°29′33″E
10עפולה16/10/20162לא65, 60לאעמקלא12346,536338,96132°37′13″N35°17′51″E
11מגדל העמק – כפר ברוך16/10/20162לא7255לאעמקלא13301,906268,02132°38′53″N35°12′34″E
12יקנעם – כפר יהושע16/10/20162לא722לאעמקלא14154,977153,92132°40′57″N35°07′26″E
13חיפה מרכז – השמונה19373לא4לאחוףכן771,048,559962,98332°49′20″N34°59′49″E
14חיפה – בת גלים19752לא4לאחוףכן881,083,6681,097,16832°49′49″N34°58′55″Eבין הרציפים עוברת מסילה נוספת ללא עצירה
15חיפה – חוף הכרמל10/07/19994חלקי2, 4, 23כןחוףכן992,372,5772,404,18232°47′36″N34°57′26″Eמרכז השליטה והבקרה הארצי (מ-2008)
16עתליתשנות ה-2020043לאלאחוףכן1010167,835164,20432°41′34″N34°56′25″E
17בנימינה11/07/19211943; סוף שנות ה-903לא652לאחוףכן11111,591,8041,533,91932°30′50″N34°56′58″Eמסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף
18קיסריה – פרדס חנה200119492לאלאחוףכן1212840,063804,58032°29′08″N34°57′15″E
19חדרה – מערב1953תחילת שנות ה-90; 20163לאלאחוףכן13131,127,8951,097,62732°26′18″N34°53′57″Eמסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף; אחת קצה
20נתניה09/05/1954תחילת שנות ה-903לא2, 57לאחוףכן14141,795,1381,858,11432°19′12″N34°52′09″Eמסתעפות שתי מסילות נוספות ללא רציף
21נתניה – ספיר05/11/20162לאלאחוףכן1515349,626403,69432°16′49″N34°51′54″E
22בית יהושעמאי 1953תחילת שנות ה-902לא553לאחוףכן16161,078,6601,042,62532°15′45″N34°51′37″E
23הרצליה19532004, 20186לא20, 541לאחוףכן17171,400,1471,437,44232°09′49″N34°49′05″Eתחנה חדשה ב-2004; האולם מופרד מהרציפים
24רעננה – מערב03/07/20182כן531, 541לאשרוןלא2132°10′49″N34°51′03″E
25רעננה – דרום03/07/20182לא531, 4כןשרוןלא2232°10′22″N34°53′15″E
26הוד השרון – סוקולוב02/09/20062לא531לאשרוןלא23584,213548,36932°10′12″N34°54′09″E
27כפר סבא – נורדאו13/04/20032לא531לאשרוןלא24751,780712,40932°10′03″N34°54′59″E
28ראש העין – צפון13/09/20033לא5, 6, 444לאירקוןלא25809,824747,68332°07′14″N34°56′05″E
29פתח תקווה – סגולה200020012לא40לאירקוןלא26465,590454,50432°06′43″N34°54′05″E
30פתח תקווה – קריית אריה03/08/20082לאלאירקוןלא27280,772310,85532°06′22″N34°51′44″E
31בני ברק03/06/200019493לא482לאירקוןלא28611,326676,43732°06′11″N34°49′44″Eנקראה בעבר תל אביב צפון
32תל אביב – אוניברסיטה26/10/20004לא20לאחוףירקוןכן18183,133,8273,185,61732°06′13″N34°48′16″E
33תל אביב – סבידור מרכז03/11/195419886לא20, 481, 2כןאיילוןחוףכן19196,733,1927,216,08532°05′01″N34°47′49″E
34תל אביב – השלוםמרץ 19963לא20, 2לאאיילוןכן20207,226,8347,149,34332°04′24″N34°47′34″E
35תל אביב – ההגנה22/06/20025לא20, 2, 1כןאיילוןבני דרוםכן21212,896,3413,066,66032°03′15″N34°47′04″Eלתחנה ישנן ארבע תחנות שכנות
36מודיעין – מרכז01/04/20084כןכןמודיעיןלא31125,879126,55131°54′05″N35°00′20″Eתת-קרקעית; הגדולה ביותר בישראל
37פאתי מודיעין01/09/20072לא431לאמודיעיןלא32218,001208,63031°53′37″N34°57′39″E
38ירושלים – יצחק נבון26/09/20184כןכןהמהיר לירושליםלא3331°47′18″N35°12′09″Eתת-קרקעית; העמוקה ביותר בישראל
39נמל התעופה בן-גוריון10/10/20042לאלאהמהיר לירושליםלא341,839,1481,873,96532°00′01″N34°52′13″E
40צומת חולון25/09/20112לא20, 44לאבני דרוםלא22605,582551,24332°02′14″N34°46′35″E
41חולון – וולפסון25/09/20112לא20לאבני דרוםלא23415,721373,97932°02′07″N34°45′35″E
42בת ים – יוספטל25/09/20112לא20לאבני דרוםלא24945,075919,83232°00′53″N34°45′43″E
43בת ים – קוממיות25/09/20112לא20לאבני דרוםלא25468,618434,01432°00′05″N34°45′34″E
44ראשון לציון – משה דיין25/09/20114חלקי20, 441לאבני דרוםלא261,032,2991,038,32531°59′18″N34°45′26″E
45כפר חב"ד19991999(?)2לאלאיפו-ירושליםכן22186,472178,14631°59′36″N34°51′10″E
46לוד – גני אביב10/05/20082לאלאיפו-ירושליםכן231,286,3891,277,96731°58′01″N34°52′43″E
47לוד191720194לאלאיפו-ירושליםלוד-אשקלוןכן24190,312219,51731°56′45″N34°52′32″E
48באר יעקב20012לאלאלוד-אשקלוןבאר יעקב - ראשוניםלא315,072295,76731°55′58″N34°49′44″E
49ראשון לציון – הראשונים13/09/20032כן431, 412לאבאר יעקב - ראשוניםלא447,741409,46531°56′56″N34°48′11″E
50רחובות1990192020003חלקי412לאלוד-אשקלוןלא2,100,7252,168,87831°54′31″N34°48′23″E
51יבנה – מזרח199220091לא42לאלוד-אשקלוןלא284,325276,85131°51′43″N34°44′45″E
52ירושלים – מלחה09/04/20054כן50לאיפו-ירושליםלא41200,149233,00231°44′53″N35°11′16″E
53ירושלים – גן החיות התנ"כי199609/04/20051לאלאיפו-ירושליםלא423,9716,77531°44′41″N35°10′37″E
54בית שמש13/09/2003התקופה העות'מאנית3לא38לאיפו-ירושליםלא43622,215573,95331°45′27″N34°59′27″E
55רמלה12/04/200318922לא44כןיפו-ירושליםכן25448,891425,48931°55′46″N34°52′37″Eתחנת הרכבת הפעילה הוותיקה ביותר בישראל
56קריית מלאכי – יואב18/09/20182לא383, 6לאדרוםכן2631°44′49″N34°49′19″E
57קריית גת199719604לאלאדרוםכן27481,664578,02431°36′12″N34°46′40″E
58להבים – רהט24/06/20072לאלאדרוםכן281,213,9111,233,46831°22′11″N34°47′53″E
59יבנה – מערב20122לא4כןבני דרוםלא27689,437692,87531°53′23″N34°43′46″E
60אשדוד – עד הלום1995191730/09/20033לא4לאלוד-אשקלוןלא281,725,9361,746,29731°46′26″N34°39′58″E
61אשקלון09/04/20054לא4, 3לאלוד-אשקלוןלא291,399,6131,360,67631°40′36″N34°36′17″E
62שדרות24/12/20132לא34לאאשקלון-ב"שלא30512,097477,72531°30′57″N34°35′09″E
63נתיבות15/02/20154לאלאאשקלון-ב"שלא31432,316414,76131°24′40″N34°34′19″E
64אופקים02/01/20163לאלאאשקלון-ב"שלא32391,589370,79231°19′17″N34°38′02″E
65באר שבע – צפון / אוניברסיטה07/12/200529/03/19563לאלאדרוםכן29331,101,9261,084,27831°15′37″N34°48′46″Eלתחנה ישנן ארבע תחנות שכנות
66באר שבע – מרכז20/09/20004כן25, 60כןבאר שבע (שלוחה)לא341,887,4501,779,73631°14′36″N34°47′54″Eהתחנה הדרומית ביותר בקווים הארוכים
67דימונה17/12/200519671לאלאדרוםכן3015,8368,71231°04′12″N35°00′38″Eתחנת הנוסעים הדרומית ביותר

מסופי רכבת משא

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – רכבת ישראל - מסופי מטען

בישראל פעילים מספר מסופי משא / מטען:

  • בית שאן
  • מילובר (אזור תעשייה מילואות / נעמן)
  • כי"ל חיפה
  • מכון תמ"י כי"ל (בית חרושת דשנים)
  • נמל חיפה
  • נמל אשדוד
  • תחנת הכוח רוטנברג באשקלון
  • בני ברק
  • חדרה מזרח
  • אמבר דרום (דבירה)
  • רמת חובב
  • מישור רותם
  • אורון
  • הר צין

תחנות רכבת תפעוליות

ערך מורחב – תחנות תפעוליות של רכבת ישראל

בישראל קיימות כמה עשרות תחנות המיועדות לתפעול מערכת הרכבות. בנוסף, חלק מתחנות הנוסעים והמשא משמשות כתחנות תפעוליות בנוסף לתפקידן העיקרי.

תחנות רכבת היסטוריות

שאריות תחנת הרכבת הטורקית בניצנה
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – היסטוריה של רכבת ישראל

בישראל קיימות עשרות תחנות שהשימוש בהן הופסק והן נמצאות ברמות שימור שונות - חלקן מוזנחות וחרבות, חלקן משומרות כמוזיאונים, וחלקן אף חזרו לפעילות מחודשת (לרוב תוך חידוש מבנה התחנה או העתקתו לאזור סמוך).

תחנות עבר על קווים פעילים

תחנת ירושלים
תחנת סג'ד העות'מאנית

מסילת יפו-ירושלים

חלק מתחנות מסילת יפו-ירושלים פעילות כיום כתחנות נוסעים (כפר חב"ד, לוד, רמלה, בית שמש, מלחה) או תחנות תפעוליות, אך לא כולן.

תחנת רינתיה

המסילה המזרחית

מבין תחנות המסילה המזרחית שתיים פעילות כתחנות נוסעים (לוד וראש העין צפון), שתיים אחרות כתחנות משא, והשאר לא פעילות (המצב צפוי להשתנות עם ביצוע פרויקט המסילה המזרחית החדשה):

מסילת לוד-אשקלון

מסילת לוד-אשקלון מתקופת המנדט כללה מספר תחנות (רפיח, עזה, דיר סניד, אל מג'דל, איסדוד, רחובות, ביר סלאם) אך על רוב אלה שבשטח בשליטת ישראל נבנו תחנות הפעילות היום, מלבד:

תחנת החותרים

מסילת החוף

עם פיתוח מסילת החוף ובנית תחנות חדשות בה נסגרו מספר תחנות ישנות (חלקן עדיין פעיל כתחנות תפעוליות):

  • עין הים
  • בוסתן הגליל
  • חצרות יסף
  • שבי ציון
  • החותרים
  • זכרון יעקב
  • כפר ויתקין
  • שפיים

קווי רכבת שבוטלו

תחנת חיפה בתקופת המנדט
תחנת אלרואי
תחנת עפולה
מחסן ומגדל המים בתחנת בית שאן

רכבת העמק

רבות מתחנות רכבת העמק (שעל תוואי קרוב לשלה חודשה מסילת העמק) היו תחנות עצירה בלבד, אך השאר היו תחנות מלאות, ומתוכן שתיים (חיפה מרכז וחיפה מזרח) עדיין מקיימות פעילות:

תחנת מסעודיה/סבסטיה

מסילת השומרון

קו מסילת השומרון שבגדה המערבית נבנה במלחמת העולם הראשונה על ידי הטורקים והגרמנים ונסגר סופית לאחר מלחמת העולם השנייה. תחנות שבגדה המערבית:

תחנת שיח' נוראן

מסילת רפיח - באר שבע

קו מסילת רפיח - באר שבע הבריטית ממלחמת העולם הראשונה חדל לפעול ב-1927 ורוב תחנות האמצע עליה נמחקו:

  • שיח' נוראן (נשארו שרידים)
  • אימרה
  • כארם
  • קמלה / אל גמלי (שלוחה לחרבת חשיף)
תחנת ניצנה
תחנת עזוז

מסילת נחל שורק - קוסיימה

מסילת נחל שורק - קוסיימה הייתה מסילה עות'מאנית שנבנתה ופורקה מהלך המלחמת העולם הראשונה.

  • א-טינה
  • תחנה באזור נחל גוברין
  • תחנה באזור עיראק אל-מנשייה
  • תחנה באזור תל שרע
  • באר שבע
  • ביר אל מחטה
  • תחנה באזור אשלים
  • תחנת שדה פקועה (תמילת ראשד)
  • ניצנה
  • עזוז

מסילת נחל שורק - עזה

מסילת נחל שורק - עזה הייתה מסילה עות'מאנית שתפקדה במלחמת העולם הראשונה.

  • א-תינה
  • סוואפירים
  • בית חנון
  • הוג' (שלוחה)

תחנות עתידיות

תחנות קיימות וחדשות בתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל

רכבת ישראל עוברת תהליך פיתוח מהיר מאז סוף שנות ה-90, וכמעט כל שנה נוספות תחנות. התהליך צפוי להמשיך, אם בהוספת תחנות על קווים קיימים ואם בפתיחת קווים חדשים.

חלק מתחנות אלה נמצאות בשלבי בניה, חלק בשלבי תכנון או אישור, וחלק הן תוכניות תאורטיות שאולי לא יתממשו לעולם.

תחנות חדשות על קווים קיימים

מסילת הדרום

מסילת החוף

כחלק מהזזת המסילה במערב חיפה נשקלים ביטול תחנות קיימות והוספת תחנה או שתיים באזור העיר התחתית. במסגרת תוכנית הכפלת מסילת החוף בקטע סדנאות אפרים - שפיים הועלו ארבע תחנות חדשות[2].

מסילת העמק

מסילת לוד-אשקלון

קווי רכבת חדשים

קו הרכבת המהיר לירושלים

הקו הושלם בין תל אביב לירושלים (מלבד חשמול, המגיע עדיין רק עד נתב"ג) אך קיימות תוכניות להאריך אותו תת-קרקעית מתחנת יצחק נבון מזרחה לתוך העיר.

המסילה המזרחית החדשה

תחנת ראש העין דרום

מסילת ראשון לציון – מודיעין

מסילת כרמיאל – קריית שמונה

מסילת עפולה-טבריה

מסילת מנשה

מסילת ראש העין - אריאל

  • אלקנה
  • ברקן
  • אריאל

מסילת באר שבע - ערד

מסילת דימונה - ירוחם

קו הרכבת לאילת

תחנות לפי עיר

ירושלים

תחנת ירושלים – יצחק נבון

את בירת ישראל משרתות שלוש תחנות בשני קווים נפרדים - תחנה תת-קרקעית חדשה (יצחק נבון) בכניסה לעיר על הקו המהיר לתל אביב דרך נתב"ג ושתי תחנות (גן החיות התנ"כי ומלחה) בדרום מזרח העיר על מסילה המקושרת לבית שמש בתוואי הישן, במסלול איטי והררי. בהמשך אותו קו, שאינו פעיל כיום מעבר למלחה, פעלה תחנת ירושלים ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) בשכונת בקעה שבמרכז העיר. לגבי הקו המהיר, בעתיד ייתכן שהוא ימשך מזרחה עד לעיר העתיקה כמעין קו רכבת תחתית כבדה, ויכלול מספר תחנות נוספות (מרכז, ממילא, הכותל).

תחנת יצחק נבון סמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים.

כרונולוגיה:

תל אביב

תחנת תל אביב – סבידור מרכז

בין נתיבי איילון ממוקמות ארבע תחנות המכונות תחנות תל אביב (מצפון לדרום: אוניברסיטה, סבידור מרכז, השלום, ההגנה), והן התחנות הפעילות ביותר במדינה מבחינת תנועת נוסעים (סבידור מרכז, הוותיקה מביניהן, והשלום הן הפעילות ביותר באופן מובהק), אם משום שכמעט כל קווי הרכבת עוצרים בכולן ואם בגלל מרכזיות העיר מבחינה תעסוקתית ותרבותית. עם זאת קיימות מספר תחנות נוספות הנמצאות בשטח העיר או בצמוד לה - בני ברק (שכונתה בעבר "תל אביב צפון") על מסילת הירקון ותחנות חולון (צומת חולון וחולון – וולפסון), גם הן בין נתיבי איילון, על המסילה לבני דרום, וכמו כן תל אביב דרום, ששכנה באזור בית הדר והועברה לאזור מחלף קיבוץ גלויות, והיום משמשת למטרות תפעוליות ולהכשרת עובדי רכבת, ותחנת יפו ההיסטורית מ-1892 (חלק מקו הרכבת הראשון בארץ) שהוסבה ל"מתחם התחנה".

תחנת ההגנה נמצאת במרחק מספר דקות הליכה מהתחנה המרכזית החדשה של תל אביב, שהיא תחנת האוטובוסים המרכזית הגדולה והמשמעותית ביותר בישראל. תחנת סבידור מרכז סמוכה למסוף 2000.

כרונולוגיה:

חיפה

תחנת חיפה מרכז – השמונה

בשטח העיר חיפה או בצמוד לו קיימות 7 תחנות נוסעים פעילות ותחנה היסטורית/תפעולית, כולן על מסילת החוף (אף שהוקמו בתקופות שונות). שלוש משבע התחנות מכונות על שם חיפה (מדרום-מערב לצפון ולמזרח: חוף הכרמל, בת גלים, מרכז–השמונה). הארבע הנוספות בהמשך הקו הן מרכזית המפרץ, חוצות המפרץ, קריית חיים וקריית מוצקין, הממוקמת על גבול חיפה עם הקריה. שתי תחנות המפרץ הן היחידות בארץ[דרוש מקור] שהוקמו במימון של יזמים פרטיים, אולם הרחבת תחנת לב המפרץ למרכזית המפרץ (שכלל חיבור לתחנת האוטובוסים ולמסילת העמק) לא מומנה על ידי היזם. התחנה האחרת (חיפה מזרח, מ-1904) הייתה התחנה הראשונה של חיפה, ואף שכנו בה משרדי הנהלת הרכבת; התחנה בוטלה כתחנת נוסעים והמשרדים עברו לתל אביב אך היא משמשת כתחנה תפעולית חשובה ולידה נמצא מוזיאון הרכבת, כמו גם משרדי הרכבת בחיפה. בנוסף היו בחיפה מספר תחנות היסטוריות על קו רכבת העמק, כגון תחנת כרמל (שנותרה שכונה על שמה). מאחר שהמסילה בחיפה מפריעה לגישה לרוב החוף של העיר נשקלות מגוון אפשרויות להעברתה לתוואי אחר; ייתכן שתוקם תחנה בקריית הממשלה (בית המכס) ואולי אחת נוספת בקריית אליעזר במקום תחנות מרכז השמונה ובת גלים.

חיפה היא עיר נמל ותעשייה, ומתקיימת פעילות ענפה של רכבות משא באזור המפרץ. יש מספר מסופים בנמל חיפה, ומספר שלוחות מסילה מתפצלות ממסילת החוף לעומק הנמל. תחנת מטען פעילה בממגורות דגון. קיים גם מסוף מטענים מצפון למתחם "סדנאות הקישון" (ממערב לתחנת חוצות המפרץ). שלוחת מסילה המתפצלת באזור צומת ידין (ומגיעה למתחם דשנים שבשטח קריית אתא) מספקת גישה למסוף באזור התעשייה של בתי הזיקוק.

תחנת חוף הכרמל סמוכה לתחנת האוטובוסים מרכזית חוף הכרמל. תחנת מרכזית המפרץ משולבת בתחנת האוטובוסים מרכזית המפרץ. תחנת בת גלים סמוכה לתחנת העבר מרכזית בת גלים, הנטושה כיום. תחנת מרכז-השמונה סמוכה לאולם הנוסעים של נמל חיפה ולתחנה של הכרמלית, והיא ייחודית בישראל בשני ההיבטים האלה.

כרונולוגיה:

נתניה

תחנת נתניה – ספיר

את נתניה משרתות שלוש תחנות נוסעים - נתניה, נתניה-ספיר ובית יהושע, הנמצאת מחוץ לשטח נתניה אך משרתת את דרום העיר במקביל לתחנת ספיר, שמעט פחות נגישה לכבישים ראשיים ושנפתחה כ-60 שנה לאחר שתי התחנות האחרות.

כרונולוגיה:

באר שבע

תחנת באר שבע – צפון / אוניברסיטה

בבאר שבע קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות - צפון/אוניברסיטה ומרכז. המסילות מהתחנה הצפונית מתפצלות כך שיש לה ארבע תחנות שכנות (להבים-רהט, דימונה, באר שבע מרכז, אופקים, וגם המסוף ברמת חובב), והיא ייחודית בכך מחוץ לתל אביב. תחנת מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית, היא נקודת הסיום של כל רכבות הנוסעים המגיעות לדרום מלבד הרכבות לדימונה. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הטורקית, מ-1915) באזור העיר העתיקה.

כרונולוגיה:

פתח תקווה

תחנת פתח תקווה – קריית אריה

בפתח תקווה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות (סגולה וקריית אריה) על מסילת הירקון, קרוב לקצה הצפוני של העיר. בנוסף קיימת תחנה היסטורית (תחנת הרכבת הישנה פתח תקווה, מ-1922).

כרונולוגיה:

ערים נוספות שיש בהן יותר מתחנה אחת

תחנת לוד
תחנת רעננה – מערב
תחנת מודיעין – מרכז

בלוד קיימות שתי תחנות - לוד ולוד - גני אביב. התחנה הוותיקה, ששורשיה בימי העות'מאנים, מהווה גם היום מרכז תפעולי חשוב הכולל צומת רכבות מרכזי, מוסכים ומשרדים. חשיבותה ארוכת השנים ניכרת בשכונה הסמוכה הנקראת על שמה. התחנה השנייה נמצאת בקצה הצפון מערבי של העיר, בסמוך לשכונת גני אביב.

במודיעין קיימות שתי תחנות - פאתי מודיעין, הסמוכה לאזור תעשייה, ומודיעין מרכז, הסמוכה לתחנת האוטובוסים המרכזית שבמרכז העיר.

את חולון משרתות ארבע תחנות הגובלות בשטחה - צומת חולון וחולון-וולפסון בצפונה, הגובלות בתל אביב, ושתי תחנות בת ים (יוספטל וקוממיות) במערבה.
בבת ים גובלות ממזרחה שתי תחנות (יוספטל וקוממיות) הצמודות גם לחולון. כמו כן תחנת חולון-וולפסון סמוכה לצפון בת ים.

ברעננה גובלות מדרומה שתי תחנות (דרום ומערב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531. התחנה הדרומית, שהיא למעשה בעיקר מזרחית לתחנת מערב, נמצאת בתוך מחלף רעננה דרום, בקצה הדרום-מזרחי של העיר.
את הרצליה משרתות שתי תחנות - הרצליה הנמצאת על נתיבי איילון המפרידים בין הרצליה פיתוח למזרח העיר, ורעננה מערב, הגובלת במזרח הרצליה מצפונה.
בין כפר סבא והוד השרון נמצאות שתי תחנות (כפר סבא - נורדאו והוד השרון - סוקולוב) הממוקמות בין נתיבי כביש 531 המפריד בין שתי הערים. למרות שמותיהן, שתי התחנות נמצאות בשטח השיפוט של הוד השרון. תחנה נוספת המשרתת את שתי הערים היא רעננה דרום, הסמוכה לקצה הדרום-המערבי של כפר סבא, וקרובה לצפון-מערב הוד השרון, מעבר לכפר רמות השבים.

בראשון לציון קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - משה דיין על מסילת תל אביב - בני דרום והראשונים על שלוחה שיוצאת ממסילת לוד-אשקלון בבאר יעקב (התחנות ממוקמות במחלף משה דיין, בין נתיבי איילון, ובמחלף ראשונים, בין נתיבי כביש 431). כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים ויבנה). עם זאת מתוכנן חיבור עתידי בין התחנות, ונבנתה מנהרה כהכנה לכך מתחת לנתיבי איילון.

ביבנה קיימות שתי תחנות נוסעים פעילות אך הן נמצאות על מסילות שונות - יבנה מערב על מסילת תל אביב - בני דרום ויבנה מזרח על מסילת לוד-אשקלון. כתוצאה מכך אין שום קו רכבת שעובר בין שתי התחנות, בניגוד לשאר הערים שיש בהן יותר מתחנה אחת (מלבד ירושלים וראשון לציון).

בראש העין קיימות שתי תחנות - תחנת הנוסעים ראש העין – צפון והתחנה הוותיקה ראש העין דרום (נקראה בעבר בפשטות "ראש העין"), שהייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא תחנת משא. שתי התחנות נמצאות על המסילה המזרחית. התחנה הצפונית נמצאת מעבר למחלף קסם, במיקום לא נגיש לאזורי מגורים ותעסוקה, בניגוד לתחנה הדרומית הסמוכה למערב העיר. קיימות תוכניות לחדש את שירות הנוסעים בתחנה הדרומית כחלק מחידוש המסילה המזרחית.

בחדרה קיימות שתי תחנות, אולם רק אחת מהן (חדרה – מערב) פעילה. התחנה השנייה (חדרה מזרח) הייתה בעבר תחנת נוסעים אך כעת היא משרתת רק רכבות משא בודדות. התחנות נמצאות על מסילות שונות (מסילת החוף והמסילה המזרחית). קיימות תוכניות לפתוח את התחנה המזרחית מחדש כחלק מחידוש המסילה המזרחית או כחלק ממסילה עתידית לעפולה.

באשדוד קיימות שתי תחנות - תחנת הנוסעים אשדוד – עד הלום על כביש 4 ממזרח לעיר ומסוף המטען מיון אשדוד / נמל אשדוד.

ארבע תחנות מסילת העמק משרתות יישובים שלהם היו תחנות גם ברכבת העמק ההיסטורית (מעבר לחיפה שצוינה כבר):
ליד בית שאן קיימות תחנת בית שאן הפעילה ותחנת בית שאן (הישנה) ההיסטורית.
בעפולה קיימות תחנת עפולה הפעילה ותחנת עפולה (הישנה) ההיסטורית.
ליד כפר ברוך קיימות תחנת מגדל העמק – כפר ברוך הפעילה ותחנת כפר ברוך ההיסטורית.
ליד כפר יהושע קיימות תחנת יקנעם – כפר יהושע הפעילה ותחנת כפר יהושע ההיסטורית.
התחנות החדשות ממוקמות במרחקים משתנים יחסית לתחנות הישנות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 נתוני נוסעים של רכבת ישראל לשנת 2017, בפורום תחבורה ציבורית, אתר תפוז
  2. דיון והחלטת ות"ל מה-5 במרץ 2018
  1. במקרה שתחנה נסגרה לתנועת נוסעים לתקופה משמעותית ולאחר מכן נפתחה מחדש - תאריך הפתיחה המחודש
  2. הפעם הראשונה שהתחנה נפתחה במיקומה הנוכחי או קרוב אליו ולא כתחנת "Halt"
  3. בנייה של תחנה חדשה ללא הפסקה קבועה של שירות נוסעים
  4. האם התחנה נמצאת על הקו הראשי של רכבת ישראל
  5. מאפשר מיון על הקו הראשי
  6. מאפשר מיון על הקו המערבי הכולל את מסילת החוף ואיילון, מסילת תל אביב - בני דרום, חלק ממסילת לוד-אשקלון, מסילת אשקלון - באר שבע והשלוחה לבאר שבע מרכז
  7. מאפשר מיון של הקווים המזרחיים, מצפון לדרום
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.