X-10 (מטוס ללא טייס)

North American X-10
ה-X-10 מוצג במוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקני
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס ניסוי
ארץ ייצור	ארצות הברית  ארצות הברית
יצרן	North American Aviation
טיסת בכורה	14 באוקטובר 1953
צוות	ללא
ממדים
אורך	21.64 מטר
גובה	4.40 מטר
מוטת כנפיים	8.59 מטר
שטח כנפיים	425 רגל²
משקל ריק	11,703 kg
משקל טעון	18,100 ק"ג
משקל המראה מרבי	19,187 kg
ביצועים
מהירות מרבית	2,090 קמ"ש
קצב נסיקה	5,224 רגל לדקה
טווח טיסה מרבי	250 ק"מ
סייג רום	45,000 רגל (13,720 מטר)
דחף	44.5 קילו-ניוטון כל מנוע
הנעה
מנועי טורבו-סילון מדגם XJ40-WE-1 מתוצרת וסטינגהאוס

ה-X-10 מתוצרת נורת' אמריקן אוויאיישן, בדומה ל-X-9 שרייק, הוא מדגים טכנולוגיה לא מאויש לטכנולוגיות טילים מתקדמות המשתייך לסדרת מטוסי ה-X. הוא נועד להשיג תוצאות מחקריות לצורך פיתוח טיל השיוט SM-64 נואחו.

היסטוריה

פיתוח טילי שיוט קרקע-קרקע על-קוליים ארוכי טווח בנורת' אמריקן שהחל ב-1946 הוביל לבסוף לפיתוח ה-SM-64 נואחו. לצורך השגת תוצאות מחקריות לפיתוח ה-SM-64, נבנה ה-RTA-A-5, ששמו שונה ל-X-10 ב-1951, והוא טס לראשונה ב-13 באוקטובר 1953.

ה-X-10 הונע על ידי שני מנועי טורבו-סילון, כלל כן נסע מתקפל ויכל להמריא ממסלול המראה ולנחות עליו כמו מטוס רגיל. הקנארדים וכנפי הדלתא שלו היו זהים לאלו ששימשו בטיל הנואחו. ה-X-10 נשלט מהקרקע על ידי מפעיל באמצעות מערכת הנחיה, ששידרה לו פקודות ברדיו, וצויד במערכת טייס אוטומטי לטיסה יציבה. מטוסי X-10 מאוחרים יותר כללו מערכת ניווט אינרציאלית.

בזמנו, ה-X-10 היה המטוס המהיר ביותר שהיה מונע על ידי מנועי טורבו-סילון, בהגיעו למהירות שיא של מאך 2.05. הגובה המרבי אליו הגיע ה-X-10 הוא 44,800 רגל. התוכנית המוצלחת הופסקה ב-1956, עם התחלת הניסויים הראשונים בטיל הנואחו. התוכנית עברה מבסיס אדוארדס לקייפ קנבראל ב-1955. הטיסה האחרונה של ה-X-10,‏ 27 במספר, נערכה ב-26 בינואר 1959. מתוך שלושה עשר מטוסי X-10 שנבנו, רק עשרה שימשו לניסויים. פרט ל-X-10 אחד, אבדו כל מטוסי ה-X-10 בתאונות נחיתה או כששימשו כמטרות לירי. ה-X-10 היחיד ששרד מוצג כיום במוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקני בבסיס חיל האוויר רייט-פטרסון, ליד דייטון אשר באוהיו.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף. על הX-10 (באנגלית)