X-14

בל X-14
מאפיינים כלליים
סוגמטוס ניסוי
ארץ ייצורארצות הברית  ארצות הברית
יצרןBell Aircraft
טיסת בכורה19 בפסרואר 1957
צוות1
יחידות שיוצרו1
משתמש ראשיחיל האוויר של ארצות הברית, הסוכנות הלאומית לאווירונאוטיקה
ממדים
אורך7.62 m
גובה2.40 m
מוטת כנפיים10.36 m
משקל טעון1,406 kg
משקל המראה מרבי1,936 kg
ביצועים
מהירות מרבית277 קמ"ש
טווח טיסה מרבי482 km
סייג רום20,000 רגל (6,096 מטר)
דחף7.8 kN כל מנוע
הנעה
2 × Armstrong Siddeley Viper 8 Turbojet

הבל X-14 (באנגלית: Bell X-14) היה מטוס VTOL ‏ ("Vertical Take-off and Landing", כלומר המראה ונחיתה אנכית) נסיוני שנבנה והוטס בארצות הברית בשנות ה-50. המטרות העיקריות בבחינת המטוס היו להמריא אנכית, לרחף ולעבור למצב של טיסה רגילה, לחזור למצב ריחוף, ולנחות אנכית.

עיצוב ופיתוח

חברת בל בנתה את הX-14 כמטוס חד כנפי, עשוי כולו ממתכת, עם תא טייס פתוח. למטוס היו שני מנועי Armstrong Siddeley Viper 8 Turbojet בעלי יכולת הטיה לכיוון נגדי למרכז הכובד של המטוס, כדי שיוכל להמריא ולנחות אנכית. במטוס נבנתה מערכת הסטת דחף. המהירות המרבית שהושגה הייתה 277 קמ"ש עם יכולת להגיע לגובה מקסימלי של 20,000 רגל. הX-14 תוכנן ונבנה בעזרת חלקים קיימים של מטוסי ביצ'קראפט: כנפיים, מדפים וכני נסע של מטוס ביצ'ראפט בוננזה, וזנב של ביצ'קראפט T-34 מנטור.

היסטוריה מבצעית

הX-14 טס לראשונה ב-19 בפברואר 1957. הוא המריא אנכית, ריחף, ונחת אנכית. המעבר הראשון מריחוף לטיסה אופקית בוצע ב-24 במאי 1958. בשנת 1959 המנועים הוחלפו במנוע General Electric J85. באותה שנה המטוס נמסר למרכז המחקר של נאס"א בשם X-14A שם שימש כמטוס מחקר עד ל-1981.

פרויקט הX-14 סיפק כמות גדולה של נתונים על המראה ונחיתה אנכית. ההגאים ומכשירי בקרת הטיסה של ה-X-14 היו דומים להגאים שהוצעו עבור מודול הנחיתה על הירח של משימת אפולו 11. ניל ארמסטרונג, האדם הראשון על הירח ומפקד מודול הנחיתה על הירח באפולו 11, הטיס את ה-X-14 כחלק מהאימון למשימה.

בשנת 1971, צויד ה-X-14A במנועים חדשים (ג'נרל אלקטריק J85-GE-19) ונקרא בשם חדש, X-14B. בנוסף התקינו במטוס מערכת בקרת טיסה 'טוס על חוט' על מנת לאפשר סימולציה של מטוסים אחרים.

הX-14B שימש בתפקיד זה עד ה-29 במאי 1981, כשבאחת הנחיתות ניזוק ללא תקנה. באותו זמן תיכננו לשדרג את נמטוס ולהפוך אותו לX-14C עם תא טייס סגור. היו גם תכנונים לבנות X-14T, שישמש לאימונים. תוכניות אלו לא יצאו לפועל.

במשך שנות שירותו, הX-14 הוטס על ידי למעלה מ-25 טייסים, ללא תקריות או פציעות חמורות.

ה-X-14 חולץ מחצר הגרוטאות בשנת 1999, ועברה שיפוץ במסגרת פרטית באינדיאנה. המטוס מוצג במוזיאון השריון ברופקיי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

מטוסי ה-X האמריקניים
X-1 • ‏

X-2 • ‏ X-3 • ‏ X-4 • ‏ X-5 • ‏ X-6 • ‏ X-7 • ‏ X-8 • ‏ X-9 • ‏ X-10 • ‏ X-11 • ‏ X-12 • ‏ X-13 • ‏ X-14 • ‏ X-15 • ‏ X-16 • ‏ X-17 • ‏ X-18 • ‏ X-19 • ‏ X-20 • ‏ X-21 • ‏ X-22 • ‏ X-23 • ‏ X-24 • ‏ X-25 • ‏ X-26 • ‏ X-27 • ‏ X-28 • ‏ X-29 • ‏ X-30 • ‏
X-31 • ‏ X-32 • ‏ X-33 • ‏ X-34 • ‏ X-35 • ‏ X-36 • ‏ X-37 • ‏ X-38 • ‏ X-39 • ‏ X-40 • ‏ X-41 • ‏ X-42 • ‏ X-43 • ‏ X-44 • ‏ X-45 • ‏ X-46 • ‏ X-47 • ‏ X-48 • ‏ X-49 • ‏ X-50 • ‏ X-51 • ‏ X-52 • ‏ X-53 • ‏ X-54 • ‏ X-55 • ‏ X-56

הערה:הזיהוי X-52 דולג כדי למנוע בלבול עם ה-B-52
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.