יחסי אזרבייג'ן–ישראל

יחסי אזרבייג'ן–ישראל
אזרבייג'ן ישראל
אזרבייג'ןישראל
שטח (בקילומטר רבוע)
86,60022,072
אוכלוסייה
10,205,8109,210,100
תמ"ג (במיליוני דולרים)
172,200317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
16,87334,430
משטר
רפובליקהדמוקרטיה פרלמנטרית

לאזרבייג'ן וישראל שיתוף פעולה מאז 1992. אזרבייג'ן היא אחת מהמדינות הבודדות בעולם בעלות רוב מוסלמי שמקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל.

לישראל שגרירות בבאקו בירת אזרבייג'ן מאז 1993. אזרבייג'ן, למרות מספר הבטחות שנתנה במהלך השנים, בחרה שלא לפתוח שגרירות בישראל.

היסטוריה

סדרת בולים שהוציאה אזרבייג'ן לרגל 3000 שנה לירושלים

ב-8 באוקטובר 1991 הכריזה אזרבייג'ן על עצמאותה מברית המועצות. זמן קצר לאחר מכן, ב-25 בדצמבר 1991, הכירה ישראל רשמית בעצמאות אזרבייג'ן. היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו רשמית באפריל 1992.[1]

כתוצאה ממלחמת נגורנו-קרבאך, שהסתיימה בהפסקת אש בתיווך רוסי במאי 1994, כ-13.4% משטח אזרבייג'ן נשאר תחת שליטה בלתי-מוכרת, אך דה-פקטו תחת שלטון עצמאי. ממטרות יחסי החוץ של אזרבייג'ן, ובהם היחסים מול ישראל, להשיב לעצמה את השטחים שאיבדה במלחמה זו. אם המשא ומתן המדיני לא יצלח, אזרבייג'ן לא פוסלת חזרה לשימוש בכוח, ומתכננת להשתמש ביחסיה עם ישראל לשם כך.[1]

צה"ל טען שהוא היה אחד הספקים העיקריים של כלי טיס, תותחים, טנקים ונשק נגד חיל רגלים לאזרבייג'ן.[2] ההערכה היא כי בין שתי המדינות נחתמו עסקאות נשק בשווי 4 מיליארד דולר.[3]

בשנת 2009 ביקר נשיא מדינת ישראל שמעון פרס באזרבייג'ן והודיע כי החברה הישראלית אירונאוטיקס תקים מפעל בבאקו.[4]

בשנת 2010, הוציא נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב צו האוסר על הוצאת אשרות ביקור אוטומטיות בשדות התעופה הבינלאומיים של המדינה; מכאן ואילך, על זרים להגיש בקשה לוויזה בקונסוליית אזרבייג'ן הקרובה ביותר למקום מגוריהם. ישראל וטורקיה הן שתי המדינות היחידות שאזרחיהן לא הושפעו מן החוק החדש.[5]

בשנת 2015 יצאה משלחת של חברי כנסת ובראשם חבר הכנסת אביגדור ליברמן לפקח כמשקיפים על הבחירות באזרבייג'ן.[6]

יחסי המדינות הושפעו בשנת 2016 ממעצרו של אלכסנדר לפשין, תושב חיפה ובעל בלוג, אשר תמך בעצמאות חבל נגורנו קרבאך. האזרח הישראלי נעצר בבלארוס לאחר שביקר בחבל הארץ, ביקר את הממשל האזרבייז'ני בבלוג שלו וכתוצאה מכך הוצא נגדו צו מעצר בגין בגידה.[7] אזרבייז'ן העבירה בקשת הסגרה.[8] ב-11 בספטמבר 2017 חנן נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב את לפשין.

יחסים בטחוניים

בעקבות פגישה שאירעה באוקטובר 2001 עם שגריר ישראל איתן נאה, נשיא אזרבייג'ן דאז חיידר אלייב הצהיר כי לשתי המדינות עמדות זהות במאבק נגד הטרור הבינלאומי. מודיעין ישראלי מסייע לאיסוף מודיעין על מה שהם רואים כארגונים קיצוניים באזורם[דרוש מקור].

בשנת 2008 סוכל ניסיון להפציץ את שגרירות ישראל בבאקו, הממוקמת בבניין רב-קומות יחד עם השגרירות התאילנדית והשגרירות היפנית. שני חברי חזבאללה הועמדו לדין על המעשה במאי 2009.[9] הפיגוע תוכנן כתגובה להתנקשות בחייו של עימאד מורנייה, שבה האשימו מספר ארגונים את ישראל. לפי מספר דיווחי חדשות הייתה גם איראן מעורבת בניסיון הפיגוע.[10]

בשנת 2012 חתמו ישראל ואזרבייג'ן על עסקת נשק, בה נמכרו לאזרבייג'ן מזל"טים, מערכות נ"מ ומערכות נגד טילים בשווי 1.6 מיליארד דולרים.[11]

חלק מהאנליסטים מעריכים כי ישראל ואזרבייג'ן הן מן המדינות היחידות הרואות באיראן איום קיומי.[1] אזרבייג'ן חוששת מהשפעה איראנית אסלאמית, אך איראן חוששת גם היא מאזרבייג'ן, מפני שכ-13 מיליון איראנים הם אזרים מבחינה אתנית. מאידך גיסא, לאזרבייג'ן קשרים הדוקים עם טורקיה, ולאחר החרפת יחסי טורקיה-ישראל ב-2006 עלולות להיות לכך השלכות על יחסיה של אזרבייג'ן עם ישראל.[12]

בחודש פברואר 2012, איראן נזפה באזרבייג'ן בשל חשד שסייעה לפעילות אנטי-איראנית של המוסד.[13] באותו החודש, עצרה אזרבייג'ן חוליית טרור שהייתה קשורה לאיראן ולחזבאללה.[14] כמה שבועות לאחר מכן, עצרו האזרבייג'נים עשרים ושניים בני אדם שהיו קשורים, לפי החשד, לתוכנית איראנית נגד יעדים באזרבייג'ן, ביניהם השגרירות הישראלית והאמריקאית.[15] במרץ אותה שנה, גורמי מודיעין ודיפלומטים אמריקאים הביעו חששות מכך שישראל קיבלה רשות להשתמש במספר בסיסים צבאיים באזרבייג'ן לביצוע תקיפות אוויריות שישמשו לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית.[16]

אזרבייג'ן מבקשת ליצור יחסים קרובים יותר עם המערב, כולל ישראל. עם זאת, מספר גורמים מעכבים קרבה גדולה יותר. אחת מהן היא השפעתה הגדולה של רוסיה על אזרבייג'ן. סיבה נוספת היא הקושי לעמוד בלחץ מצד העולם המוסלמי. לחץ זה הוא הסיבה לכך שאזרבייג'ן טרם פתחה שגרירות בישראל ומדוע היא מצביעה נגד דעותיה של ישראל בפורומים בינלאומיים.[17]

ב-13 בדצמבר 2016 ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נסע לסדרת ביקורים באזור הקווקז והגיע לאזרבייג'ן. במהלך הביקורים הוא שוחח עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב על שיתוף הפעולה הביטחוני של ישראל עם אזרבייג'ן, על עסקאות ביטחוניות ועל מצבה של הקהילה היהודית באזרבייג'ן. במסגרת הביקור נחתמו הסכמי שיתוף פעולה מסחרי, בהם אמנה למניעת כפל מס.[18][19]

יחסי מסחר

בתחילת שנות ה-90 החלו חברות ישראליות לחדור אל שוקי אזרבייג'ן.[20] דוגמה אחת היא ספקית התקשורת בזק. באמצעות הצעת חוזה סחר בשנת 1994, בזק קנתה חלק גדול ממערכת הפעלת הטלפון באזרבייג'ן.[21] בזק מתקינה קווי טלפון ומפעילה רשתות אזוריות ברחבי המדינה. חברה אחרת, בקל, החלה את דרכה בתחילת 1994 כמיזם משותף בין משרד התקשורת של אזרבייג'ן ו-GTIB הישראלית,[22] כמפעילת הטלפון הסלולרי הראשון באזרבייג'ן. עשרות חברות ישראליות פועלות בתחום האנרגיה באזרבייג'ן. לדוגמה, מודקון מערכות בע"מ, ספקית של היי-טק לתעשיות הנפט והגז שמקורה בישראל, פתחה סניף באזרבייג'ן.

בין השנים 2000 ל-2005, ישראל עלתה מהמקום העשירי בשותפות הסחר של אזרבייג'ן למקום החמישי. על פי נתוני האו"ם, הייצוא השנתי מאזרבייג'ן לישראל עלה בין השנים 1997 ל-2004 מכ-2 מיליון דולרים ל-323 מיליון, מקור העלייה בעליית מחירו של הנפט.[20] מקורה של שישית מאספקת הנפט של ישראל באזרבייג'ן.[23]

נכון ל-2015, מאזן הסחר בין ישראל לאזרבייג'ן עומד על 129 מיליון דולר – 127 מיליון דולר בייצוא לאזרבייג'ן, ו-2.4 מיליון דולר בייבוא.[24]

סחר באנרגיה

בנאום ב-2007 דיבר שגריר ישראל באזרבייג'ן, ארתור לנק, על סחר רציף בין אזרבייג'ן לישראל בתחום האנרגיה. הוא ציין, כי עד להקמת צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן בשנת 2006, ישראל הייתה צרכן מרכזי וחשוב של ייצוא נפט מאזרבייג'ן, וכי קרבתה של ג'ייהאן לישראל מציעה הזדמנויות להשתתפות ישראלית רבה יותר בחלק זה של הכלכלה, ובכך ליצור תחומים נוספים בהם יכול להתקיים שיתוף פעולה. הוא הדגיש כי דרך הצינור בין אשקלון לאילת, ישראל יכולה להוות שותף אסטרטגי לשיווק נפט לאסיה. מאמצים ישראליים לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים, אנרגיה סולארית במיוחד, הוזכרו אף הם. ישראל דורשת אפשרויות של ייבוא גז מאזור הים הכספי.[25]

יהדות אזרבייג'ן

באזרבייג'ן חיים, נכון ל-2008, כ-12,000 יהודי הרים, המתגוררים בעיקר בבאקו ובקובה.[23] יהודים חיים באזרבייג'ן קרוב ל-2,500 שנה; לטענתם, הם צאצאי יהודי בבל שהוגלו לאחר חורבן בית ראשון. מעל 4,300 יהודים אשכנזים מתגוררים באזרבייג'ן, רובם בבאקו. בית הספר הראשון של הסוכנות בברית המועצות נפתח ב-1982 בבאקו, אז בירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 3 גליה לינדנשטראוס, ישראל-אזרבייג'ן: יחסים מיוחדים אל מול מגבלות
  2. ↑ Good Relations between Azerbaijan and Israel: A Model for Other Muslim States in Eurasia?
  3. ↑ Barbara Opall-Rome, "Israel Bolsters Strategic Ties with Azerbaijan", September 10, 2014.
  4. ↑ אזרבייג'אן: אירונאוטיקס ושיכון ובינוי בדרך לחוזים גדולים, באתר גלובס
  5. ↑ НОВЫЙ УКАЗ О ПОЛУЧЕНИИ ВИЗ НЕ КОСНЕТСЯ ГРАЖДАН ТУРЦИИ И ИЗРАИЛЯ. Vesti.az.‏ 9 בנובמבר 2010.
  6. ↑ איתמר אייכנר, ליברמן יצא לפקח על הבחירות באזרבייג'ן, באתר ynet, 1 בנובמבר 2015
  7. ↑ איתמר אייכנר, בלוגר ישראלי נעצר בחו"ל: אזרבייג'ן דורשת להסגירו, באתר ynet, 18 בדצמבר 2016
  8. ↑ ברק רביד, אזרבייג'אן לישראל: לא ניסוג מבקשת ההסגרה של הבלוגר הישראלי שעצור בבלרוס, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2016
  9. ↑ ynet, כך סוכל הפיגוע בשגרירות ישראל באזרבייג'ן, באתר ynet, 31 במאי 2009
  10. ↑ Sebastian Rotella, Azerbaijan seen as new front in Mideast conflict, May 30, 2009, Los Angeles Times
  11. ↑ שי לוי, ‏השת"פים המפתיעים של צה"ל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏30 בינואר 2014‏
  12. ↑ Tim Judah, Israel's front-line in the South Caucasus, February 6, 2012, The Jewish Chronicle
  13. ↑ דודי כהן, איראן נזפה באזרבייג'ן: משתפים פעולה עם המוסד, באתר ynet, 12 בפברואר 2012
  14. ↑ מערכת וואלה! חדשות‏, אזרבייג'ן: נעצרה חוליית טרור הקשורה לאירן וחיזבאללה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בפברואר 2012
  15. ↑ מערכת וואלה! חדשות‏, אזרבייג'ן: "22 תכננו פיגוע נגד שגרירות ישראל", באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2012
  16. ↑ חדשות nana10, בדרך לתקיפה? "לישראל גישה לבסיסי חיל אוויר באזרבייג'ן", באתר של "רשת 13", 29 במרץ 2012 (במקור, מאתר "nana10")
  17. ↑ Gallia Lindenstrauss, Israel-Azerbaijan: Despite the Constraints, a Special Relationship, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  18. ↑ שי ניר, "מערכת יחסים משגשגת" באתר דבר ראשון, 14 בדצמבר 2016
  19. ↑ אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין הרפובליקה של אזארביג'ן בדבר מניעת כפל מס ומניעת התחמקות ממיסים בזיקה למיסים על הכנסה
  20. 1 2 Ilya Bourtman, Israel and Azerbaijan's Furtive Embrace, Middle East Quarterly 13 (3): 44–57
  21. ↑ Mark Perry, Israel's Secret Staging Ground, Foreign Policy
  22. ↑ אתר החברה
  23. 1 2 Gabriel Lerner, Azeri Jews: Centuries of coexistence in Azerbaijan, באתר jewish journal, ‏January 10, 2008
  24. ↑ באתר הייצוא הישראלי
  25. ↑ http://dtxk.azeriland.com/en/node/815
אזרבייג'ן יחסי החוץ של אזרבייג'ן
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
גופים בינלאומיים האו"ם • האיחוד האירופי • OECD • נאט"ו
ישראל יחסי החוץ של ישראל
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • (כורדיסטן העיראקית) • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • (טיבט) • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • (ברית המועצות) • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
גופים בינלאומיים האו"ם • האיחוד האירופי • OECD • נאט"ו
יחסי החוץ של התנועה הציונית • החרם הערבי • נציגויות ישראל בעולם
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.