יחסי טורקמניסטן–ישראל

תקרית דינאל-קורן

בשנת 2009 הוחלט לפתוח שגרירות ישראלית בטורקמניסטן ומונה לה השגריר ראובן דינאל. דינאל נדחה, לאחר שבשנת 1996 גורש מרוסיה לאחר שנתפס על ידי גורמי ביטחון במוסקבה, כשקיבל תצלומי לוויין מסווגים מקצינים רוסים, אז שימש כראש שלוחת המוסד הראשון במוסקבה.

באוגוסט 2010 הוחלט על מינוי הדיפלומט המקצועי חיים קורן לתפקיד השגריר הישראלי הראשון באשגבאט. במשך עשרה חודשים לא נתנו השלטונות הטורקמנים את הסכמתם למינויו של קורן. תקופה ארוכה לא הצליחו במשרד החוץ בירושלים להבין את הרקע לגרירת הרגליים של משרד החוץ של טורקמניסטן. אולם, ביוני 2011 התבררו הדברים.

בכירים במשרד החוץ של טורקמניסטן נפגשו עם דיפלומטים ישראלים בכירים והבהירו להם כי הם מתנגדים למינויו של קורן כיוון שבקורות החיים שלו, שהועברו אליהם לפני כמעט שנה, צוין שהאחרון שימש במשך שלוש שנים מדריך במכללה לביטחון לאומי בגלילות. לדברי מקור במשרד החוץ בירושלים, הבכירים הטורקמנים טענו כי זו ראיה לכך שקורן הוא איש המוסד ולא דיפלומט.

משרד החוץ הישראלי ניסה להסביר למשרד החוץ הטורקמני שהמכללה לביטחון לאומי היא מוסד לימודי ולא גוף מודיעיני, הטורקמנים לא קיבלו את הסברו של משרד החוץ הישראלי וסירבו למינויו של קורן. "אנחנו רוצים שתשלחו שגריר שיתעסק ביחסים בין המדינות ולא מרגל שיאסוף מודיעין על איראן", הדגישו הבכירים הטורקמנים.

הפרשה גרמה למבוכה רבה במשרד החוץ, במיוחד בשל העובדה שמעולם לא קרה שמדינה זרה דחתה פעמיים את המועמד שאותו רצתה ישראל למנות. בנוסף, דחיית מינויו של קורן הייתה לא מובנת בעיני רבים מכיוון שלא מדובר במינוי פוליטי, אלא בדיפלומט מקצועי.^[3]

בסופו של דבר, הוחלט על מינויו של שמי צור לתפקיד השגריר הראשון בטורקמניסטן לאחר שנדחו שני שגרירים. ביוני 2013 הוא הגיש את כתב האמנתו לנשיא טורקמניסטן, גורבנגולי ברדימוחמדוב והתקבל במדינה.^[4] צור הוחלף בהמשך על ידי יצחק כגן.