יחסי ישראל–תוניסיה
| יחסי ישראל–תוניסיה | |
|---|---|
 |
 |
 | |
| ישראל | תוניסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 163,610 |
| אוכלוסייה | |
| 9,210,100 | 11,721,177 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 317,100 | 137,700 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,430 | 11,748 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
בין מדינת ישראל והרפובליקה של תוניסיה לא קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים, נכון לשנת 2017.
היסטוריה
המגעים הראשונים בין ישראל ותוניסיה התקיימו בבניין האו"ם בניו יורק במהלך השנים 1951-1952, כאשר נציגים תוניסאים יצרו קשרים לא רשמיים עם חברי המשלחת הישראלית. בחודש יוני 1952, באהי לאדגאם, מקורבו של נשיא תוניסיה חביב בורגיבה, נפגש עם נציג ישראל באו"ם גדעון רפאל, בבקשה לתמיכה ישראלית בעצמאות תוניסיה. במסגרת הפניה בורגיבה ציין כי לאחר השגת עצמאותה של תוניסיה, הוא לא יפעל לשם השמדתה של מדינת ישראל, בדומה לרבות ממדינות המזרח התיכון, ויפעל לקידום שלום באזור[1]. כמו כן בשנת 1956, לאחר שתוניסיה הכריזה על עצמאותה, בורגיבה נפגש בחשאי עם יעקב צור, שגריר ישראל בצרפת. מאוחר יותר באותה שנה, צור קיים פגישה נוספת עם שר האוצר הטוניסאי, אשר ביקש את סיועה של ישראל בהקמת יישובים חקלאיים שיתופיים, בהשראת מודל הקיבוץ הישראלי[2].
תוניסיה טוענת שהיא שיחקה תפקיד מרכזי במסגרת השיחות החשאיות בין אש"ף לבין ישראל, שהובילו לחתימה על הסכם אוסלו בשנת 1993. זמן קצר לאחר מכן, משלחת ישראלית ביקרה באופן רשמי בתוניסיה לשם שיחות הדדיות. סלאח מאסאוי, המנכ"ל של משרד החוץ הטוניסאי, ציין בתקופה זו כי הוא לא רואה כל מניעה לכינון יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. בשנת 1993, יוסי ביילין, סגן שר החוץ של ישראל, קיים ביקור רשמי בתוניסיה, כאשר בעקבות זאת נוצר קשר טלפוני ישיר בין שתי המדינות, החל מיולי 1993. בעקבות החלטתה של תוניסיה לסגור את משרדי אש"ף במדינה, בחודש יוני 1994, התחממו עוד היחסים בין שתי המדינות, ותיירים ישראלים החלו להגיע למדינה[3]. באותה השנה נוסדו ערוצי תקשורת נוספים בין שתי המדינות, באמצעות השגרירויות הבלגיות בתל אביב ובתוניס.
בשנת 1995 נפגשו שר החוץ הטוניסאי חביב בן יחיא, ושר החוץ הישראלי אהוד ברק בברצלונה על מנת להרחיב את הקשרים בין המדינות ולייסד לראשונה יחסים רשמיים בין שתי המדינות, מאחר שעד אז היחסים היו מוגבלים ל"שני ערוצי תקשורת "בשגרירויות הבלגיות, האחת בתוניס והשנייה בתל אביב". בתאריך 22 בינואר 1996, מסר מזכיר המדינה האמריקאי וורן כריסטופר כי בפעם הראשונה ישראל ותוניסיה יקימו משרדי אינטרסים רשמיים בשתי המדינות, אשר ישמשו כשגרירויות דה פקטו. בהתאם לתוכנית, עד ל-15 באפריל באותה שנה, כל מדינה תארח נציגים של רעותה, על מנת להקל על התייעצויות פוליטיות, הסדרי נסיעות, וסחר בין שתי המדינות. במסגרת היוזמה ישראל פתחה משרד אינטרסים בתוניסיה בחודש אפריל 1996, וכחודש וחצי לאחר מכן, במאי 1996, דיפלומט תוניסאי נשלח על מנת לפתוח משרד מקביל בישראל.
היחסים בין שתי המדינות נקלעו למשבר בתחילת שנות ה-2000, בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה. ב -22 באוקטובר 2000, הנשיא התוניסאי בן עלי הודיע שהוא מתכוון לנתק את כל הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בעקבות "האלימות בשטחים הפלסטינים". מדינת ישראל הביעה בתגובה את אכזבתה מההחלטה התוניסאית, אשר כללה את סגירתם של משרדי האינטרסים בתל אביב ובתוניס. דובר משרד החוץ הישראלי מסר כי: "ישראל מקבלת בפליאה את ההחלטה התוניסאית, בה נראה שתוניסיה העדיפה לוותר על תפקידה כמדינת גשר להידברות בין ישראל לשכנותיה ובכך יש משום פגיעה במאמץ החיוני להשגת שלום אזורי"[4]. חרף יוזמות לחידוש היחסים בין שתי המדינות אשר הועלו במהלך השנים הבאות, הלחץ הציבורי התוניסאי, אשר מושפע מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, מונע נכון לשנת 2013 את חידוש היחסים הרשמיים בין שתי המדינות[5][6]. עם זאת, קיימים בתחומים מסוימים יחסים לא רשמיים בין שתי המדינות, לדוגמה בתחום התיירות והמסחר[7].
במהלך שנת 2012, ובעקבות הסחף האסלאמי אשר עוברת תוניסיה בעקבות אירועי האביב הערבי, הודיעה מדינת ישראל על חידוד אזהרת המסע לתוניסיה, וזאת במיוחד לקראת הילולת ל"ג בעומר, אשר מתקיימת מדי שנה באי ג'רבה.[8] האווירה האנטי ישראלית במדינה העמיקה עוד בעקבות הבחירות הכלליות לפרלמנט בתוניסיה, בהם זכתה המפלגה האסלאמיסטית "התחייה" ("א-נהדה") במירב הקולות והמושבים בפרלמנט, כאשר חברי המפלגה הדגישו את התנגדותם לנורמליזציה עם "הישות הציונית", ואת תמיכתם בשחרור פלסטין[9].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ http://www.gloria-center.org/meria/2000/06/Laskier.pdf
- ↑ http://www.gloria-center.org/meria/2000/06/Laskier.pdf
- ↑ http://www.gloria-center.org/meria/2000/06/Laskier.pdf
- ↑ הודעת הדובר באתר משרד החוץ
- ↑ סוכנות AFP, תוניס: מאות הפגינו נגד נרמול היחסים עם ישראל, באתר ynet, 11 ביולי 2011
- ↑ שר החוץ האסלאמיסט של תוניס: מתנגד לאסור נורמליזציה עם ישראל בחוקה באתר "מגפון"
- ↑ מיכל מרגלית, תוניסיה: הזדמנות מתחת לאף, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2008
- ↑ שלמה פיוטרקובסקי, חודדה אזהרת המסע לתוניסיה - דרגה 3 מתוך 4, באתר ערוץ 7, 3 במאי 2012
- ↑ דלית הלוי, תוניסיה החדשה נגד נורמליזציה עם ישראל, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2012
 | ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |