יחסי ארגנטינה–ישראל
| יחסי ארגנטינה–ישראל | |
|---|---|
 |
 |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
| ארגנטינה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 45,479,118 | 9,210,100 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 922,100 | 317,100 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 20,275 | 34,430 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בין ארגנטינה וישראל שוררים יחסי ידידות ויחסים דיפלומטיים שהחלו ב-31 במאי 1949.
היסטוריה
ב-29 בנובמבר 1947, בזמן ההצבעה בעצרת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית וערבית הביעה ארגנטינה עמדה נייטרלית ונמנעה מלהצביע בעד או נגד, ב-31 במאי 1949 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטים רשמיים ושגרירויות נפתחו בבואנוס איירס ובתל אביב.
בשנת 1960 פרץ משבר קשה בין שתי המדינות לאחר שסוכני המוסד לכדו את הפושע הנאצי אדולף אייכמן בבואנוס איירס והבריחו אותו משם במטוס של המשלחת הישראלית בראשות השר בלי תיק אבא אבן, ארגנטינה דרשה את החזרתו של אייכמן ואף קיימה דיון בנושא באו"ם[1], החלטה 138 של מועצת הביטחון של האו"ם קבעה כי ישראל הפרה את ריבונותה של ארגנטינה ועליה להחזיר את אייכמן אליה, שגריר ישראל דאז אריה לבבי נחשב בארגנטינה כאישיות בלתי רצויה לאחר שכמה ימים קודם לכן חתם על הסכם הסגרה בין שתי המדינות, לבבי עזב את המדינה, אך הנספח הצבאי אלרון הורשה להישאר בארגנטינה. ב-3 באוגוסט, לאחר דיונים ביניהן, פרסמו ארגנטינה וישראל הודעה משותפת כי התקרית ביניהן נחשבת כמחוסלת, תוך הודאה כי הופרה ריבונותה של ארגנטינה.
בסוף שנות ה-70 ניהלה ארגנטינה מלחמה מול הממלכה המאוחדת סביב השליטה באיי פוקלנד, ישראל הייתה בין יצואניות הנשק הגדולות לכת הצבאית ששלטה בארגנטינה באותם ימים, בין היתר סופקו להם חלקי ציוד למטוסים וטכנולוגיות חדישות[2]. במהלך תקופה זו בחרו ממשלות ישראל להעלים עין מרדיפת המשטר בארגנטינה את הקהילה היהודית[3].
בשנת 1992 נפגעה שגרירות ישראל בבואנוס איירס בפיגוע טרור שגבה את חייהם של 22 איש. ביולי 1994 נפגע בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בפיגוע תופת בו נהרגו 85 אנשים. ממשלות ישראל וארגנטינה האשימו את חזבאללה בביצוע הפיגועים בהכוונת איראן.
בשנת 2010 הכירה ארגנטינה במדינה פלסטינית כמדינה ריבונית.
בספטמבר 2017 יצא ראש ממשלת ישראל נתניהו לביקור באמריקה הדרומית ונפגש עם נשיא ארגנטינה[4].
שגריריות
כיום יש לארגנטינה שגרירות בהרצליה ולישראל שגרירות בבואנוס איירס ושתי קונסוליות כבוד בקורדובה ובמנדוסה.
שגרירי ישראל בארגנטינה
- יעקב צור (טשרנוביץ) (1949–1953)
- אריה קובובי (1953–1958)
- אריה לבבי (1958–1960)
- יוסף אבידר (1960–1965)
- משה אלון (1965–1969)
- אליעזר דורון (1969–1974)
- רם נירגד (1974–1979)
- דב שמורק (1980–1985)
- אפרים טרי (1985–1989)
- יצחק שפי (1989–1993)
- יצחק אבירן (1993–2000)
- בנימין אורון (2000–2004)
- רפאל אלדד (2004–2008)
- דניאל גזית (2012–2008)
- דורית שביט (2012–2016)
- אילן שטולמן (ספ') מ-2016[5]
ראו גם
- יחסי החוץ של ישראל
- יחסי ארגנטינה-ארצות הברית
- יחסי ארגנטינה-הממלכה המאוחדת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ דן הורוביץ, פרשת אייכמן לאו"ם, דבר, 17 ביוני 1960
- ↑ ישראל מממשת עסקות נשק עם ארגנטינה, הארץ, 25 באפריל 1982
- ↑ אבנר הופשטיין, 30 שנה לפרשת החטיפות: האם הפקירה ישראל את יהודי ארגנטינה?, באתר של "רשת 13", 3 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- ↑ איתמר אייכנר, נתניהו נחת בארגנטינה והתקבל בטקס רשמי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2017
- ↑ מינויים בשירות החוץ, החלטה מספר 1004 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 17 בינואר 2016
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
רישיון cc-by-sa 3.0