יחסי אוסטרליה–ישראל
| יחסי אוסטרליה–ישראל | |
|---|---|
 |
 |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
| אוסטרליה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 7,741,228 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 25,466,459 | 9,210,100 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,248,000 | 317,100 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 49,006 | 34,430 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית פדרלית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי אוסטרליה-ישראל הם היחסים ההיסטוריים והדיפלומטיים שבין אוסטרליה למדינת ישראל. הקשרים בעלי ממד היסטורי משמעותי, וראשיתם במלחמת העולם הראשונה כשכוחות אוסטרליים לחמו בארץ ישראל לצד מדינות ההסכמה, והיו בתפקיד מפתח בקרב על באר שבע. נכון ל-2017 מתקיימים בין המדינות יחסים חמים וידידותיים וקיים ביניהם שיתוף פעולה רחב. לישראל יש שגרירות בקנברה, ולאוסטרליה יש שגרירות בתל אביב.
היסטוריה
תחילת המאה ה-20
בשנים 1916–1917 היו כוחות הפרשים האוסטרלים הקלים וגדוד חיילים הרכובים על גמלים חלק מהכוח בכיבוש ארץ ישראל. בקרב על העיר באר שבע הובילו האוסטרלים את הלחימה ושיחררו אותה מידי הטורקים. בשנת 1927 נבחר הגנרל היהודי-אוסטרלי ג'ון מונש לנשיא התנועה הציונית באוסטרליה. בישראל מציינים מדי שנה לזכרם של החיילים את יום אנזא"ק בבית הקברות הצבאי בהר הצופים בירושלים. פארק החייל האוסטרלי בבאר שבע מוקדש לזכר גדוד הפרשים האוסטרליים הקלים אשר לחמו בבאר שבע והביסו את הטורקים במלחמת העולם הראשונה.[1]
מלחמת העולם ה-2
במלחמת העולם השנייה שוב לחמו חיילים אוסטרליים במזרח התיכון לצידם של בעלות הברית.
הכרה במדינת ישראל
ב-29 בנובמבר 1947 כהן שר החוץ האוסטרלי הרברט וור אוואט כיו"ר ועדת העצרת הכללית של האו"ם בעת ההצבעה על סיום המנדט הבריטי וסייע לקדם את תוכנית החלוקה של האו"ם. אוסטרליה הייתה מן המדינות הראשונות שהביעו תמיכה בתוכנית על אף לחץ כבד מצד בריטניה להימנע בהצבעה.[2] ב-29 בינואר 1949 כוננה אוסטרליה יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל[3]
יחסים הדדיים בין המדינות
לאורך כל השנים תמכה אוסטרליה באופן מובהק בישראל. בשנת 1967 בעת מלחמת ששת הימים ולאחריה, התייצבה הממשלה באוסטרליה לצד ישראל. בשנת 1980 תקף בוב הוק, ממנהיגי הפרלמנט בקנברה באותה עת, את החלטת האו"ם המשווה את הציונות לגזענות. במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הביעו ראש ממשלת אוסטרליה ג'ון הווארד ושר החוץ האוסטרלי אלכסנדר דוונר את תמיכתם בישראל .[4]
בינואר 2014 הצהירה שרת החוץ האוסטרלית, ג'ולי בישופ, שההתנחלויות אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי. ביוני 2014 הכריז שר החוץ של ממשלת אוסטרליה, בפרלמנט האוסטרלי, כי ממשלת אוסטרליה אינה רואה בשלטון ישראל במזרח ירושלים- "שטח כבוש".[5] בדצמבר 2016 טען ראש ממשלת אוסטרליה שההחלטה באו"ם כנגד ההתנחלויות היא מטרידה.
בנוסף, אוסטרליה הביעה פעמים רבות את נאמנותה לצד ישראל. כמו למשל, בשנת 2014 כאשר הוגשה באו"ם אם לשנות את מעמדה של פלסטין מחברה משקיפה לחברה מלאה, בחרה אוסטרליה להצביע נגד.[6] ביחס להחלטה 2334 מדצמבר 2016 שקבעה שההתנחלויות אינן חוקיות התבטא ראש הממשלה מלקולם טרנבול כי היא חד צדדית ומטרידה.[7]
בפברואר 2017 ביקר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ביקור אשר הוכתר כביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי מכהן. במסגרת הביקור דנו ראש הממשלה ועמיתו האוסטרלי טרנבול, על הרחבת הסכמי הסחר ועל חיזוק הקשר הביטחוני בין שתי המדינות, זאת לאחר שמספר ביקורים קודמים שתוכננו, בוטלו.[7]
חמישה ימים לאחר שנכנס למשרדו, שוחח ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, אשר בירך אותו על כניסתו לתפקיד והזמינו לבקר בירושלים[8].
הכרה בירושלים כבירת ישראל
ב-15 באוקטובר 2018 פורסם, כי מוריסון שוקל ברצינות להעביר את שגרירות אוסטרליה בתל אביב-יפו אל ירושלים, ובכך להכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל.[9] אולם הוחלט, כי השגרירות תישאר בתל אביב בשל עלות ההעברה, הנאמדת ב-200 מיליון דולרים.[10] ב-11 בדצמבר 2018 דווח גם, כי לאחר שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, התייחס בפומבי ברשתות החברתיות לרצונו זה של מוריסון,[11] החלו השערות כי ההחלטה נובעת משיקולים פוליטיים פנימיים ובין היתר בעקבות רצונו של מוריסון לזכות בקולות יהודי אוסטרליה בבחירות הקרובות.[12] שלושה ימים אחר כך פרסמה סוכנות הביון האוסטרלית, כי העברת שגרירות אוסטרליה מתל אביב-יפו לירושלים עלולה להצית גל מחאה אלים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, מה שמעיב את ההעברה הפוטנציאלית.[13]
ב-14 בדצמבר 2018 הודיע ראש ממשלת אוסטרליה במסיבת עיתונאים בסידני, כי מדינתו מכירה במערב ירושלים כבירת ישראל, אך השגרירות לא תעבור לירושלים באופן מיידי. כמו כן ציין, כי בירושלים יוקמו משרדים לענייני ביטחון ומסחר, ויוחל בתהליך בחינת אתר עתידי לשגרירות.[14] החלטה זו התקבלה בתגובות צוננות בישראל: מצד אחד מדובר בהכרה בירושלים מצידה של מדינה מערבית, אך מהצד השני מדובר גם באי-הכרה באיחוד העיר מצידה של ידידה קרובה.
מחלוקות
בשנת 2005 גורש מאוסטרליה הקונסול הישראלי אמיר לאטי משום שנחשד כי ניסה לגייס עובדות במערכת הביטחון האוסטרלית.[15] במאי 2010 גירשה אוסטרליה דיפלומט ישראלי בשל השימוש בדרכונים אוסטרליים על ידי ישראל בהתנקשות בבכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח. שר החוץ האוסטרלי סטפן סמית' אמר כי השימוש לרעה בדרכונים "אינו מעשה חברי".[16]
המתיחות בין המדינות גברה באותה שנה לאחר המשט לעזה בו נפצעו אזרחים אוסטרליים בעקבות פעולת צה"ל לעצירתו. ראש ממשלת אוסטרליה דאז קווין ראד גינה את פעולת ישראל.[17]
בתחילת שנת 2013 נוצר משבר בין המדינות לאחר שפורסם כי אזרח אוסטרלי שהיה עצור בישראל תחת שם בדוי התאבד בכלאו. באוסטרליה פורסם כי האיש, בן זיגייר, היה בעבר סוכן מוסד שביצע עבירות ביטחון.
מסחר
בין המדינות מתקיים סחר בתחומים שונים. הסכם בדבר יחסי הסחר והכלכלה בין המדינות נחתם לראשונה בשנת 1951 ומאז עולה בהתמדה היקף הסחר בין המדינות ובשנת 2008 הגיע לקרוב למיליארד דולר.[18] עיקר הסחר הוא בענף הכימיקלים ובענף היהלומים. חברות ביטחוניות מייצאות מערכות צבאיות שונות לצבא האוסטרלי. חברת רפא"ל סיפקה למשרד ההגנה האוסטרלי מערכות נשק מתוצרתו אשר הותקנו על גבי ספינות סיור של משמר החופים. באוקטובר 2012 זכתה חברת אלביט מערכות במכרז של כוחות ההגנה של אוסטרליה לספק מערכות ניהול קרב לכוח הנחתים בימיה האוסטרלית המלכותית.[19]
ישראלים באוסטרליה
אוסטרליה מהווה יעד מרכזי להגירה של ישראלים, במידה רבה בשל איכות החיים הגבוהה יחסית במדינה, וכן בשל מדיניות ההגירה האוסטרלית אשר מעודדת הגירת בעלי מקצועות נדרשים. בכל שנה מקבלים כמה מאות ישראלים מעמד של תושבות קבע אוסטרלית,[20] שמהווה למעשה את השלב העיקרי הראשון בתהליך ההגירה לאוסטרליה. מהגרים אלה מצטרפים לקהילה של כמה אלפי ישראלים החיים באוסטרליה, ומרוכזים בעיקר בערים מלבורן וסידני.
שגרירי ישראל באוסטרליה
- ג'וזף אייבור לינטון, 1950–1952 ראש נציגות בצירות
- משה יובל 1958–1963
- דוד תשר 1963–1967
- שמחה פרת 1967–1970
- משה אראל 1970–1974
- מיכאל אליצור 1974–1979
- אברהם קדרון 1979–1982
- יששכר בן יעקב 1983–1987
- יהודה אבנר 1992–1995
- שמואל מויאל
- גבי לוי
- אפי בן מתתיהו
- גבי לוי
- נפתלי תמיר 2005–2007
- יובל רותם 2007–2013
- שמואל בן-שמואל 2013–2017
- מרק סופר מ-2017
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ פארק החייל האוסטרלי באתר מפה
- ↑ "אוסטרליה תמהר להכיר בישראל", עיתון על המשמר, 25 בנובמבר 1948
- ↑ Israel, the Diaspora, and Jewish identity.
- ↑ Australia and Israel: A unique friendship
- ↑ אוסטרליה: אין להתייחס אל מזרח ירושלים כשטח כבוש, רשת ב' 05.06.14
- ↑ 7, מועצת הביטחון דחתה את ההצעה הפלסטינית
- 1 2 ורטר, יוסי (27 בינואר 2017). "שלטון נתניהו מתערער, והפוליטיקאים תרים אחר בריתות חדשות". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2017.
- ↑ אוריאל בארי, נתניהו לראש ממשלת אוסטרליה: "נפעל לחיזוק היחסים", באתר "סרוגים", 29 באוגוסט 2018
- ↑ אריאל כהנא, אוסטרליה שוקלת להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים, באתר ישראל היום, ב-10 באוקטובר 2018
- ↑ מערכת ישראל היום, דיווח: אוסטרליה תכיר בי-ם כבירת ישראל, באתר ישראל היום, 11 בדצמבר 2018
- ↑ פוסט בחשבון ה'אינסטגרם' של נתניהו בדבר, 16 באוקטובר 2018
- ↑ איתמר אייכנר, אפקט טראמפ? "אוסטרליה שוקלת להכיר בירושלים כבירת ישראל", באתר ynet, 15 באוקטובר 2018
- ↑ 9סוכנויות הידיעות, סוכנות הביון האוסטרלית לשרים: העברת השגרירות לי-ם תעורר אלימות, באתר וואלה! NEWS, 18 באוקטובר 2018
- ↑ סוכנויות הידיעות,אוסטרליה הכירה במערב ירושלים כבירת ישראל, אתר Ynet, 14 בדצמבר 2018
- ↑ יוסי מלמן,, ר"מ אוסטרליה: היחסים עם ישראל טובים גם לאחר גירוש הקונסול, באתר הארץ, 19 בפברואר 2005
- ↑ "Rudd government to expel Israeli diplomat over forged passports used in Hamas hit".
- ↑
- ↑ דו"ח של הנספחות המסחרית הישראלי בסידני
- ↑ Elbit Systems awarded Australian navy contract באתר גלובס
- ↑ בשנת 4–2003 קיבלו מעמד תושבות קבע באוסטרליה 438 ישראלים, בשנת 5–2004 510, בשנת 6–2005 444.
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
| חבר העמים הבריטי • אנזא"ק • ANZUS | ||
רישיון cc-by-sa 3.0