יחסי אריתריאה–ישראל
| יחסי אריתריאה–ישראל | |
|---|---|
 |
 |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
| אריתריאה | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 117,600 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 6,081,196 | 9,210,100 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 9,402 | 317,100 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,546 | 34,430 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| שגרירים | |
| טספאמרים טקסטה | אלי ענתבי |
יחסי אריתריאה-ישראל הם יחסי החוץ שבין מדינת אריתריאה ומדינת ישראל. שתי המדינות הקימו יחסים דיפלומטיים ב-1993, השנה שבו קיבלה אריתריאה עצמאות מאתיופיה. לישראל שגרירות רשמית בעיר אסמרה, בירת אריתריאה, בעוד שלאריתריאה יש שגרירות רשמית בישראל, הממוקמת במגדלי התאומים שברמת גן.
קשרי ישראל-אריתריאה הם מורכבים בשל קרבתה של ישראל לאתיופיה במהלך מלחמת העצמאות של אריתריאה, ושיתוף הפעולה עמה נגד הלאומנים האריתראים במשך זמן רב. עם זאת, כיום היחסים בין המדינות נחשבים בדרך כלל כקרובים. השם הרשמי של אריתריאה, "מדינת אריתריאה" דומה לשמה של ישראל: "מדינת ישראל". כמו כן, צבא אריתריאה ("צבא ההגנה לאריתריאה") התקבל בהשראת השם הישראלי "צבא ההגנה לישראל".
מלחמת העצמאות של אריתריאה
במהלך רוב מלחמת העצמאות של אריתריאה, סיפקה ישראל תמיכה לאתיופיה. הסיבה לכך היא ראייתה של ישראל את הסכסוך באתיופיה כקשור וכשלוחה של הסכסוך הערבי-ישראלי הרחב. רוב המדינות הערביות תמכו בהפרדה של אריתריאה מאתיופיה. הם ראו את אוכלוסייתה המוסלמית הגדולה למדי (36.5%) כדרך לוודא שהים האדום נשאר בשליטתם. מסיבה זו ישראל כרתה ברית עם ממשלת אתיופיה במטרה לנצל את חופה הארוך של אריתריאה המשתרע על פני 1,080 קילומטרים. כבר בשנות השישים המוקדמות, החלה ישראל לעזור לממשלה האתיופית בקמפיינים שלה נגד החזית לשחרור אריתריאה (ELF). ממשלת אתיופיה הציגה את מרד הלאומנים האריתראים כאיום ערבי על יבשת אפריקה כולה, טיעון ששכנע את הישראלים לקחת את הצד של ממשלת אתיופיה בסכסוך. בנוסף, ראתה ישראל בכוחות המורדים באריתריאה שלוחה של העולם הערבי בגין עובדת היותם נתמכים על ידה, וחששה שאריתריאה העצמאית והפרו-ערבית תחסום שיט ישראלי מלעבור בים האדום. ככל שהמלחמה התפתחה, הסיוע הישראלי לממשלה האתיופית הוגדל. ישראל אימנה כוחות אתיופים שפעלו להתמודד נגד המורדים. ב-1966 הייתה באתיופיה משלחת צבאית ישראלית שמנתה 100 איש, ועד 1967, חיילים אתיופים שאומנו בידי היועצים הישראלים השתלטו על חלק גדול מאריתריאה. לאחר כ-30 שנות מלחמה, בחודש מאי 1991, ממשלת אתיופיה הודחה על ידי החזית העממית לשחרור אריתריאה (שעביה).
לאחר קבלת העצמאות
שלא כמו רוב המדינות הערביות, אריתריאה פיתחה יחסים טובים יחסית עם ישראל זמן קצר לאחר שזכתה בעצמאות בשנת 1993. יחסים אסטרטגיים בין הממשלה החדשה של אריתריאה וישראל הוקמו כאשר נשיא אריתריאה איסאייס אפוורקי ביקר בישראל לצורך טיפול רפואי.[1] נציג ארצות הברית באסמרה הציע את הרעיון לאחר שמנהיג אריתריאה חלה, ואפוורקי הוטס לישראל במטוס אמריקאי. התרחשויות אלה, יחד עם מאמצים אמריקאים הובילו לפתיחתה של שגרירות ישראל באסמרה ב-15 במרץ 1993, לפני ההכרזה הרשמית על כינון היחסים ב-27 באפריל 1993.
ישנן טענות, בעיקר מצד מדינות ערביות כי שתי המדינות מקיימות קשרים בטחוניים, ובדצמבר 2012 דווח בארצות הברית כי ישראל מחזיקה בסיסים צבאיים באריתריאה, הכוללים תחנת האזנה על הר אמבה סאווארה ומעגנים באיי דחלק שבים האדום,[2][3] על אף שמועצת הביטחון של האו"ם הטילה על אריתריאה אמברגו נשק וסנקציות נוספות. בשנים האחרונות הצטננו היחסים בין המדינות, במקביל להרעת הקשרים בין אריתריאה לארצות הברית על רקע תמיכתה של האחרונה באתיופיה.[4]
ביוני 2016 דווח שישראל השלימה את הקמת תחנת ההאזנה על הר אמבה סאווארה, למטרות מעקב אחר פעילות ימית ואווירית בים האדום, בעיקר של גורמים איראניים, וכן שימוש בנמל אריתריאה במצבי חירום. היחסים בין ישראל לאריתראה שוקמו לאחר ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין אריתראה לסודן.[5]
הסתננות מאריתריאה לישראל
בין השנים 2006 ועד 2012, הסתננו לישראל דרך סודאן ומצרים כ-35,000 אזרחים אריתראים. עם סיום הקמת הגדר על גבול מצרים בשלהיי 2012, תופעה זו נפסקה כמעט לחלוטין. מרבית המסתננים האריתראים נמצאים במדינות השכנות לאריתריאה - בעיקר בסודאן ובאתיופיה.[6] עד תחילת שנת 2013 ישראל לא איפשרה לאזרחי אריתריאה להגיש בקשות מקלט. בתחילת שנת 2013, למסתננים שהיו כלואים תחת החוק למניעת הסתננות ניתנה אפשרות להגיש בקשות מקלט. בסוף שנת 2013, מדינת ישראל החלה לאפשר לאריתראים מחוץ למתקני הכליאה להגיש בקשות מקלט אף הם.[7]
נכון ליוני 2014, מדינת ישראל הכירה רק בשני אריתראים כפליטים והיא דוחה על הסף בקשות מקלט של אריתראים שנסו ממולדתם בשל עריקה או הימנעות מגיוס לצבא אריתריאה או לשירות הלאומי.[8] דחיית בקשות זו מנוגדת להנחיות נציבות הפליטים של האו"ם ביחס לעריקים מצבא אריתריאה, ואינה תואמת את מדיניותן של רוב מדינות העולם למעט שווייץ והממלכה המאוחדת.[9][10]
הערות שוליים
- ↑ EAST AFRICA - Eritrea.(relations with Israel and Ethiopia)(Brief Article) - APS Diplomat Strategic Balance in the Middle East | HighBeam Research, www.highbeam.com
- ↑ עוקבים אחרי איראן: "לישראל בסיסים באריתריאה", באתר ynet, 11 בדצמבר 2012
- ↑ אנשיל פפר, דיווחים: איראן וישראל מחזיקות בסיסים באריתריאה, הארץ, 12 בדצמבר 2012
- ↑ יוסי מלמן, הברחת הנשק הוסיפה להידרדרות היחסים בין ישראל לאריתריאה, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2011
- ↑ Israel completes construction of listening post in Eritrea, באתר "Middle East Monitor", 20 ביוני 2016 (באנגלית)
- ↑ דיווח באתר משמר זכויות האדם
- ↑ אילן ליאור, ישראל בחנה רק 250 בקשות מקלט מתוך 1,800; אף לא אחת מהן אושרה, באתר הארץ, 8 בינואר 2014
- ↑ אילן ליאור, אחרי כ-1,000 בקשות מקלט, ישראל הכירה לראשונה בשני פליטים אריתריאים, באתר הארץ, 27 בינואר 2014
- ↑ UNHCR Eligibility Guidelines for Assessing the International Protection Needs of Asylum-Seekers from Eritrea, April 2011
- ↑ Swiss vote for tougher asylum laws amid spike in refugee numbers, 10 ביוני 2013
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן | .svg.png.webp) |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
