יחסי ישראל–נפאל
| יחסי ישראל–נפאל | |
|---|---|
 |
 |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
| ישראל | נפאל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 147,181 |
| אוכלוסייה | |
| 9,210,100 | 30,327,877 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 317,100 | 79,190 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,430 | 2,611 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה פדרלית דמוקרטית |
בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של נפאל קיימים יחסים דיפלומטים מלאים נכון לשנת 2018.
היסטוריה
מגעים ראשונים
הקשרים הראשונים שהתרחשו בין ישראל לנפאל נקשרו בדצמבר 1953 בוועידה הסוציאליסטית האסיאתית שנערכה ביאנגון, בורמה (כיום מיאנמר). מפא"י יוצגה בכנס זה על ידי שר החוץ - משה שרת, ראובן ברקת וראובן שילוח. עניין כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לנפאל הועלה לראשונה על ידי שרת רק בעת ביקורו בקטמנדו ב-1956, במסגרת מסעו באסיה. תגובת ראש ממשלת נפאל הייתה זהירה, הוא השיב שבעניין זה הוא הולך בעקבות הודו, שלא כוננה יחסים עם ישראל באותה התקופה.[1]
בהתחשב בהשלכות מלחמת סיני וכן בעובדה שהשלטון בנפאל נחשב אז לבלתי יציב, לא המשיך משרד החוץ הישראלי לנסות ולהביא לידי כינון יחסים דיפלומטיים עם נפאל עד לעלייתה של מפלגת הקונגרס המפאלית, בראשות ב.פ קויראלה ב-1959. אנשי מפלכה זו גילו ידידות לישראל עוד מימי הפגישה עם נציגי מפא"י בבורמה ב-1953. קויראלה בקר לראשונה בישראל באוגוסט 1958 כאורח הוועד הפועל של ההסתדרות. קויראלה ביקר שוב בישראל באוגוסט 1960 והשתתף בוועידה הבינלאומית על תפקיד המדע בקידום מדינות שנערכה אז במכון ויצמן ברחובות.[1]
י"ב טאפא, ראש הסיעה הפרלמנטרית של מפלגת הקונגרס בא ארצה בדצמבר 1959 וביקורו היווה את פריצת הדרך הגדולה ביותר ביחסים. טאפא מסר כי עניין היחסים עם ישראל נדון כבר בקרב חוגי השלטון בנפאל. ראש הממשלה קויראלה תומך נלהב בהחלפת נציגויות דיפלומטיות. העניין נדון גם עם ממשלת הודו, שהפנתה את תשומת לבה של נפאל לכך שהיא עצמה לא מקיימת יחסים עם ישראל. בסופו של דבר, החליטה נפאל להודיע על החלפת נציגויות דיפלומטיות עם ישראל במסגרת הודעה כללית על פתיחת שורה של נציגויות במקומות שונים בעולם.[1]
לאחר קויראלה
ב-15 באפריל 1960 כתב קויראלה לגולדה מאיר והודיע שממשלת נפאל החליטה יום קודם לכן לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. הוא ביקש מכתב רשמי ממשלת ישראל ובו הצעה לכינון היחסים כדי שיוכל לשלוח הסכמה רשמית להצעה זו. ב-28 באפריל שלחה מאיר איגרת רשמית כמבוקש, שבה הציעה כינון יחסים דיפלומטיים מלאים. ב-25 במאי השיב לה קויראלה ונקבע יום לכינון היחסים. היחסים הדיפלומטים בין ישראל לנפאל כוננו ב-1 ביוני 1960, מאז הקמת היחסים נפאל תומכת תמיכה מלאה בישראל. ישראל פתחה את השגרירות שלה בקטמנדו, עיר הבירה של נפאל במרץ 1961, ונפאל פתחה את השגרירות שלה בתל אביב בשנת 2007.
נפאל היא המדינה היחידה בדרום אסיה אשר מכירה בזכותה ובקיומה של ישראל כמדינה עצמאית, נפאל מקיימת עם ישראל יחסים דיפלומטים מלאים אשר תומכת בישראל להתקיים עם גבולות בטוחים ומוכרים בעולם. ב-13 בספטמבר 1993 נחתם הסכם אוסלו בין ישראל לאש"ף בוושינגטון די. סי. על אוטונומיה לפלסטינים שברצועת עזה ויריחו, ההסכם זכה לברכה מנפאל. בשנת 1975 בהחלטת האו"ם להשוות את הציונות לגזענות, נפאל הייתה בין המדינות הבודדות שלא תמכו בהחלטה.
בין ישראל לנפאל קיים שיתוף פעולה כלכלי וחקלאי, ב-2010 נפגש שר החקלאות של ישראל, שלום שמחון, עם שר החקלאות של נפאל לקראת הסכם חתימה של שיתוף פעולה חקלאי בין נפאל לישראל. הסכם שיתוף הפעולה המדובר היה העברת טכנולוגיה לייעול השימוש במים, רעיונות בנושא פיתוח הכפר, שימור קרקע וכן פעילות כלכלית נלווית. כמו כן, מתקיימת פעילות משותפת בין שתי המדינות בבנייה, תשתיות, חינוך, ביטחון ועוד. בעבר סייעה ישראל לנפאל בתחום תמיכה טכנית, ונפאל סיפקה לישראל כוח עבודה, אך תחומי פעילות אלו הופסקו.
באפריל 2015, התרחשה רעידת אדמה בנפאל. נפאל זכתה לגיבוי מצד ישראל שהתבטא בחילוץ ומציאת הנעדרים הישראלים והמקומיים. באוקטובר 2016 נעדר עמית רייכמן, פילוסוף ומהנדס ישראלי בנפאל. הממשלה עזרה בחיפוש אך זה לא נמצא והוגדר כמת שמקום קבורתו לא נודע.
תיירים ישראלים בנפאל
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של שגרירות נפאל בישראל
- הסכם לשיתוף פעולה חקלאי בין ישראל נפאל
- סקירה כלכלית בין ישראל לנפאל
הערות שוליים
- 1 2 3 מ. יגר (2004) המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת אוניברסיטת חיפה, פרק תשיעי, נפאל
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
רישיון cc-by-sa 3.0